יוני רכטר, "ואת ברשות עצמך" (מילים: יעקב רוטבליט, לחן: יוני רכטר)

שיר חדש של יוני רכטר הוא תמיד בגדר בשורה. במיוחד כשהוא מבשר אלבום חדש בדרך, 14 שנים מאז האלבום האחרון. האוהדים הרבים יחייכו מראש, עוד לפני שישמע הצליל הראשון, והחיוך יתרחב למשמע הקול הרכטרי המוכר המבשר קלאסיות בילט-אין. השירה של רכטר מתנהלת בכובד ראש חגיגי, ובאיטיות יציבה פוסעת במיומנות בשבילי השיר עם הלחן היפה שלו והמילים של יעקב רוטבליט המשרטטות שיר העצמה נשי. שלא כמו בשירים נפוצים מהתחום הזה ("תעשי רק מה שאת אוהבת" לדורותיהם), אין כאן אדים והדים ניו-אייג'ים שטוחים, אלא דרך שכולה חופש מרצין והשתחררות זהירה. נעימות שכוחה לא בחידושה הנעדר אלא במוכר הנהדר. ויש אפילו טו-דו – ספק קריצה לטודו-בום של שליטי העונה סטטיק ובנאל, ספק מתוך חוסר מודעות לקיומם.

משפט לקחת: "לא אב, לא אל, לא איש יורו לך דרך".

טונה, "סחרחורת" (מילים ולחן: איתי זבולון וניר דנן)

הראפר טונה (איתי זבולון) שר על התקף חרדה. יחסית לסיטואציה חולנית ומבעיתה שכזו, הוא דווקא נשמע מלא חיים ואנרגיות בריאות. אז אולי בסעיף האמינות הוא נופל, אבל אפשר להתייחס לכל זה כמו תירוץ כדי להפגין ג'ינגול לא רע בתחום המילימנגינה והמקצב, כולל קצת ביקורת על "המצב". טונה עושה זאת במיומנות קלילה – כיאה לעונה ולז'אנר. סימפתי ולא מזיק. על הסקאלה שבין מרור לדבש השיר מתמקם קרוב לראשון, אם כי קליל מאוד במרקמו. מין גלידה, מרירה כמו בירה. משאירה חותם בדיוק בפרק הזמן שנותר לה עד שתימס ותתפוגג בואכה אוגוסט. מצד שני, זהו פרומו מסקרן לאלבום שבדרך.

משפט לקחת: "לפעמים רופאים הם רק סוחרי סמים".

אביב גפן והתעויוט, "הללויה" (מילים ולחן: אביב גפן)

אביב גפן מנפיק שיר פוליטי, מחאה על המצב מעורבת בגוספל לקישוט. מתריס ציניות נאיבית או נאיביות צינית, ציור שטחי של פוסטר. אבל קולו רך יחסית ולא מתלהם, והוא יודע את העבודה, כלומר את מלאכת הכתיבה וההלחנה. אחרי האזנה אחת נותרים עם משיכת כתף – לא משהו שלא שמענו מעולם. אבל אחרי האזנות נוספות, קורה פתאום משהו לא צפוי – ה"הללויה" נכנסת לאוזן ומשם, גם אם בעל כורחה – לתוך הלב. האם תשקע או תתנדף? עדיין לא ברור. אבל השיר כבר מגיח לפרקים מתחתיות התודעה ואף מתפזם מדי פעם, גם אם לא בקול. ואם יש אחד מבין שלושת השירים שיש לו סיכוי להיזכר גם בתום העונה, הרי שזהו השיר הזה.

משפט לקחת: "אנחנו רק ריצוד של אור בחלון המשוריין של איזה טמבל".

פורסם בגלובס ב-20.07.2017