תמיד יחכו לַך

 
"וואו, זה רק השיר הראשון! תארו לכם איך נסיים את הערב הזה, אם בכלל", הופתעה לאה שבת מקריאות האהבה של הקהל וממחיאות הכפיים העזות במיוחד. סיבוב ההופעות החדש שלה, הנקרא "אהבתי אוהבת אהבה", נפתח בשיר הנושא והאולם כוסה בשמחה, שהתעצמה בשיר הבא: "תמיד יחכו לך".
 
לא היו רגעים מתים במופע. כבר בשיר השלישי שבת הזמינה את האורח הראשון. "בתורה מדברים על שלמה המלך החכם הגדול", היא הקדימה, "וזה שלמה המלך של המוזיקה – שלומי שבת, האח שלי". שבת האח עלה על הבמה נרגש ומיהר לחבק אותה, ושבת האחות הקניטה אותו בחיבה: "מתרגש, אה? הבנאדם הזה ממלא קיסריות". "אני מתרגש בשבילך", הוא ענה. השניים שרו את "חתיכת שמיים", וכאשר שלומי הגיע למשפט "וילדה קטנה שהיא שלי" – הוא הצביע על לאה, והמשיך לשיר איתה ברגש.
 
בכלל, הרגש היה הכוכב הראשי אמש (יום שלישי) במועדון צוותא בתל אביב. שבת – עם אחיה ולחוד – הזכירה בקולה העמוק והחם עד כמה רגש הוא גשר שדרכו המוזיקה מחלחלת באופן הכי ממשי. מישהו עלה על הבמה עם זר פרחים ושבת הציגה אותו – "האח השלישי שלנו". האח השני בינתיים ציוות אותה לדואט המפורסם שלו, "לכל אחד יש" וביחד הם שרו קרוב לוודאי את הביצוע היפה ביותר לשיר הזה. בסולו שלו היא הניחה לרגע ראש מתרפק על כתפו ולפני הסולו שלה הוא ביקש: "תעשי מאוול" – והיא נענתה וסלסלה להפליא. ושוב עלה האח השלישי עם זר פרחים נוסף. "תיראו איך המשפחה שלי עולה-יורדת", היא השתעשעה מהאווירה המשפחתית, "עוד מעט הם פותחים כאן שולחן עם בורקס ועראק".
 
הנגנים שאיתה הזרימו היטב חשמל מוזיקלי עז שלאורך כל השעתיים השאיר את הטמפרטורות גבוהות. ורד פיקר, המעבדת של שירי המופע, בקלידים, מיכל רהט בתופים ובכלי הקשה, איציק יונה בגיטרות ומיכה מיכאלי בבס. הנגניות – בשחור, הנגנים – בלבן, ושבת בשמלת בורדו דיווחה שהיא מתרגשת, אבל לא התרגשות של רעידות ברגליים, אלא של כיף. "לא מתרגשת, לא מתרגשת, אבל איך השיר הזה מתחיל"? היא צחקה על עצמה רגע אחר כך.
 
מדי פעם היא הוסיפה בדיחות וסיפורים מצחיקים. לפני "גל געגוע", למשל, היא סיפרה איך בכתה מול פניו הנדהמות של מוכר בחנות מוזיקה ביוון, כשהוא השמיע לה את השיר היפהפה הזה, שהלחין קנזנג'ידיס, אחרי שחיפשה אותו במשך שנים. "וניגון שבא כמו כוח להמשיך" – היא הקסימה איתו אתמול במילים העבריות שכתב ארקדי דוכין.  
 
בהופעה שכולה רגש קשה להצביע על שיאים שבולטים מעל שירים אחרים, ובכל זאת היה רגע שכזה כששבת הציגה את השיר "לא זוכרת איזה חורף" – השיר הראשון שהוציאה לרדיו, בדיוק לפני עשרים שנה. אתמול היא הקדישה אותו לאורנה יקיר ז"ל, השדרנית הראשונה שפירגנה לו והשמיעה אותו המון. "בעצם, אני רוצה להקדיש לה את כל הערב הזה".
 
בהמשך היא הזמינה לבמה את סי היימן, שבליווי מפוחית שרה איתה את "ירח בשמיים" והוסיפה לו אנרגיות תזזיתיות שסחפו את לאה עצמה, שגם ככה ליוותה את השירים בריקודים עליזים. אחר כך הן שרו בנימה רוקיסטית את "אתה הולך לישון מוקדם" ששבת כתבה לנורית גלרון. לפני ההדרנים ("בגלל הרוח" ו"רק החיים") שבת סגרה מעגל בשיר שאיתו פתחה – "אהבתי אוהבת אהבה", שאת רובו ביצעה מחוץ לבמה כשהתערבבה בקהל וממש הודתה אישית לאנשים.
 
גם הם הודו לה, לאורך כל ההופעה, על כך שהיטיבה, כמו ששרה ב"השיר שיביא לך אהבה",  לבטא את השמחה שבה שנדחקה.
 

פורסם ב-ynet