"אני רוצה להיות צליל" – ראיון עם שרון מולדאבי
3 באוגוסט 2007סיפור לראש השנה
12 בספטמבר 2007
תגידי לי שלא נרגעת מאז אתמול. שחזרת למחברות הישנות. שלא ישנת בלילה כי באסים הלמו בראשך. שניסית להיטשטש והתחדדת עוד יותר.
שחיפשת אותי. שרצית להזהיר ופתאום התחרטת. שהיססת בגלל המחשבה שאולי את לא כל כך יודעת.
בבוקר הוא נכנס לחדר ומצא אותך בין כלי נגינה ישנים, נכלמים מחוסר שימוש, רישומי אקורדים ומכתבים מתקופות בלי אימיילים. ביקשת שיתעלם. עדיין חשבת עלי, משוכנעת שאזהרותייך העקיפות לא יועילו, ושתצטרכי ליצור איתי קשר ישיר.
איך מטעינים את החיים ברעש הנפלא והמהודק בהתפרצותו? זה מה שאני חושב עכשיו. כמו שאת חשבת כשהיינו. ומה חשבתי פעם? שמילים הן מדרגות לנפש. ועכשיו אני יודע שהן יכולות להיות יציאות אחוריות ממנה.
4 תגובה
למרות שאין לי מושג במה מדובר..
תודה רבה, גיל.
עוד!
זה נשמע כמו התחלה לספר
שימחת אותי.