עיתון עם מנגינה

השירים היפים האלה לא יתנגנו כנראה לעולם ברדיו שלכם (במקרה שאתם מקשיבים בכלל לרדיו). תיאלצו להתאמץ כדי לדעת על קיומם. או פשוט לרכוש את "מנגינות לשעת חירום" – אלבום קצרצר (פחות מחצי שעה אורכו), מעורר מחשבה, וגם חכם מבחינה יזמית. שמונה מוזיקאיות – ועוד מוזיקאי – ישראליות, צעירות ומוכשרות, לא ממש ידועות (בלשון המעטה), שגם ככה מוגבלות בלהופיע על במות בימים אלה, חברו יחד. כל אחד תרם לקולקטיב – כלומר לאלבום הזה – שיר משלו (שהוא כתב, הלחין ולרוב ניגן בו בכל הכלים). המשימה שקיבלו על עצמם הייתה מרתקת: ללכוד את רוח הזמן הספציפית – תקופת הקורונה. נקודת המבט: אישית ופנימית. כל יוצר/ת – עם הפילטר שלו.

זה נפתח חרישית בשיר "במציאות דבר לא השתנה" של נומקה (נועם סדן), שביחד עם עדי שחם יזמה את הפרויקט. דיווח עגום, אבל גם משלים עם המצב – "יש באוויר אויב חדש" – בקול אישי ורהוט, מוזיקלית ומילולית. זה נסגר ב"אם ננעלו" – הפיוט הנודע שהתפרסם בביצוע של עופרה חזה. הפעם לקחה את הפיקוד עליו המוזיקאית פלורה (לירון משולם), שתגברה אותו בתוספות משלה, העצימה את הממד המיסטי, וחותמת איתו את האלבום בנימה של אופטימיות דינמית.

הדכדוך והעליצות מאפיינים את הדופק של האלבום, כמו את זה של המציאות הנוכחית, שהיא הכול חוץ מלהיות סטטית. יש בה היסוס, כמו בשיר Remember how you smell של אבנר טואג (Twiggy), מאניה (כמו בשיר I Wont do What I’m told של אור זיגלבאום) ודיפרסיה (Suburbs של רותם פרימר – Bijoux)  והמון "גם וגם" ("לא לצאת מהעיר" של עדי שחם), ו"או – או". יש שם אפילו שיר כזה, "או – או" של אלה רונן, שמיטיבה לסכם את הסיטואציה: "טרנסלאומיות זה כל-כך פברואר 2020".

בכלל, כושר ניסוח מקורי מייחד את האלבום הזה, ודוגמה בולטת היא השיר "טוניה" של אביגיל קובארי, שלצד תיאורים ביתיים פשוטים כמו: "חזיות זה מיותר וג'ינס זה בכלל לא נוח, איך נשפכים עם כל זה החוצה", עוברת במהירות למוד סוריאליסטי: "השלווה שהגיעה ואז הפכה למפלצת,
שהפכה להיות עוד דג".

אז איך מתגברים על המפלצת הזו? בעיקר שרים, כמו לשרוק באפלה. "אני לא לבד", שרה ספיר וולך שוב ושוב, כמו מנטרה, בשיר "תשומת לב וירטואלית". והשירים באלבום הם בהחלט קומוניקטיביים, מעוררים הזדהות ואמפתיה, וגם מגרים את המחשבה ומזמינים האזנות חוזרות ורצון להתיידד איתם, לאמץ אותם, לפענח את המציאות דרכם, ואז – ללכת אל כל אחד מהיוצרים האלה – לחוד – ולחקור את המוזיקה שלהם בנפרד.

ביחד – הם עמדו במשימה שקיבלו על עצמם, לשקף את המציאות, ולפרש אותה בדרכם. האלבום "מנגינות לשעת חירום" הוא כמו עיתון טוב, עם מנגינה.

התפרסם בגלובס ב-18.7.2020