"בואי, בשרי לי נשיות מהולה בשמחה וטבעיות" – שרות "הבנות נחמה", והמילים האלה מדייקות היטב את מהות המוזיקה שלהן. אלבום הבכורה הנושא את שמן הוא מסיבת צלילים נשיים במיטבם. כל אחת מהשלישייה היא מעיין מזוכך בפני עצמו, וביחד הן מתלכדות לנהר מפעפע שזורם בקצב רגאיי, פאנק וסול לים מתוק ומלוח.

השיר הראשון, "Lovers", מציג אותן כמו כרטיס ביקור. הוא נפתח ומסתיים באה-קפלה מרשימה החושפת את קולותיהן העירומים מלאים כישרון, יופי, עדינות וחוזק משולבים. השירים הבאים מעבים את מה שהסתמן בתצוגת התכלית. הטבעיות שלהן מתבטאת גם באופן הקליל שבו הן עוברות מעברית לאנגלית ולהיפך, לעיתים באותו שיר. בעיקר זה בולט בשיר שגם שמו מורכב משתי השפות, So Far"  להיות". המעברים והתערובות האלה אינם מלאכותיים או מאולצים, אלא מתקיימים באופן משכנע מימין לשמאל ומשמאל לימין. המילים ששלושתן שרות משמשות עבורן גם כצלילים, הברות קוֹליות שבוקעות מכלי הנגינה הנגיש מכל – הגרון, וגם כמוליכות משמעות. בשיר "יה" הן ממש חוקרות את הקשרים האלה בין צורה, תוכן, זהות, אמונה ופרדוקסים. "מתוך ים אני היא יה", הן שרות. "מי היא יה?… "Believing my doubts"…

ולמרות השימוש המעניין ש"הבנות נחמה" עושות במילים, הטקסטים שלהן פשוטים, ולרוב גם פשטניים במסרים החיוביים שהן מעבירות, למשל: "יש בי אהבה בלי די" או "לא נזלזל בכוחה של חמלה", עם השלמה וקבלה שמתבטאות ב"זה מה שיש". מצד שני, לצד העליזות, האופטימיות ושמחת החיים המתוקה פועמים גם נואשות, עצב וכמיהות. המציאות שלהן אמיתית והיא מושרת כמו שהיא, ללא טשטוש. המודעות העצמית מביאה גם הומור עצמי, למשל בשיר "Flowers", שבו הפרחים שוכנים בכל מקום – בראש, בשיער וגם במכנסיים ובתחתונים. השיר הזה מושר, ובעצם משוחק, בהגזמה מכוונת, מצחיקה ושובבה, המבליטה צדדים קומיים שמוסיפים גוונים לשירתן המגוונת במילא.

והן שרות היטב. דנה עדיני (שהתפרסמה בדואט "רבות הדרכים" עם דניאל סלומון ומשתתפת בפרויקט "מטרופולין), (אם. סי) קרולינה (מההרכב "פאנסט" ומהלהיט "לא ציפיתי") ויעל דקלבאום (שהיתה זמרת ליווי של שלמה ארצי והקליטה איתו את השיר "לא יודע מה עובר לך בראש")  – שותפות שוות ערך באלבום לא רק בקולותיהן אשר משתלבים זה עם זה במרהיבות נעימה, אלא גם בנגינה ובכתיבת המילים והמנגינות. התוצאה היא שירים שכמעט כולם מוצלחים. במקרים המעטים שאופן השירה הצבעוני שלהן מאיים להשתלט מרוב גודש, קולותיהן היפים מצילים את השיר, אבל רוב הזמן הן מאוזנות בשירתן – חרישית או בולטת, בהתאם לרוח השיר.

העיבודים שהן חיברו לשירים ביחד עם יונתן לוי (מלהקת "איזבו") שהפיק אותן מוזיקלית (את עיבודי הקולות הן יצרו בעצמן) הם עדינים ומעניקים את תשומת הלב לקולן, שהוא כלי הנגינה העיקרי באלבום הזה. תשומת לב ניתנת גם לצד הוויזואלי, ובחוברת המילים שלושתן מצוירות (על ידי מרינה מלמוד) במסע צבעוני מרהיב שמשתרע על פני אזורים גיאוגרפים מגוונים, בתנועה, במנוחה, ואף בריחוף, ובחלקים מוארים וחשוכים של היממה.

השיר האחרון באלבום, "אין זה משנה", ידוע גם כ"קריאת שמע שעל המיטה". זוהי תפילה הנאמרת רגע לפני השינה, כשמקיפים את המיטה במלאכים שמעליהם ניצב אלוהים – "מימיני מיכאל, משמאלי גבריאל, מלפני אוריאל ומאחורי רפאל ועל ראשי שכינת אל". אל הפסוקים המרגיעים האלה הוסיפה קרולינה (שהלחינה) תפילה אישית פרטית: "אין זה משנה, כל עוד עצמינו נאהב".

האהבה של הבנות נחמה שופעת ומשפיעה, והן בהחלט מקיימות את ההבטחה הגלומה בשמן – לעודד ולנחם.

"הבנות נחמה", "לייבלה"

8.8.07, ynet