טל פוגל, אלבום אל החצר הגדולה, יולי 2016
7 ביולי 2016שלושה סינגלים בשניים: שלום חנוך + שרית חדד, פאר טסי + עדן בן זקן, דודו טסה + ברי סחרוף, יולי 2016
21 ביולי 2016הכי לא צפויות הן ההופעות הצפויות. זמר ותיק ומשופשף, אשר באין לו אלבום חדש או פורמט חדש "למכור", הוא הולך על בטוח וזורק לקהל דובדבנים ממרומי הקצפת של יצירתו רבת השנים. זהו? אפשר לסמן V ולאכסן את ההופעה הזו בתיקיית תהום הנשייה?
לא במקרה של יהודית רביץ בהופעתה האחרונה (9.7.16) בזאפה ת"א. ראשית, באופן לא צפוי – נדיר ביותר בכל הקשור להופעות בישראל – ההופעה התחילה לגמרי בזמן, והדיוק הזה לא נראה מקרי. הוא השתלב בהרמוניה עם יוצרת מוקפדת, שמכבדת את הקהל שלה ואת עצמה, ולמרות ותק מהמם של כמעט 40 שנה(!) על הבמה, אין בה שמץ שחיקה.
כל השירים שהגישה היו להיטים בשנה זו או אחרת, אבל בהופעה, חלקם היו פחות שגורים מאחרים, כמו רצף שירי המשוררים מהאלבום "ומאוד לא פשוט לחכות" משנת 93'. וכך התכנסו אצלי – כדי להתמסגר מחדש במרכז הלב – שירים כמו "תמונה" של דליה רביקוביץ בביצוע חשמלי ("חורשות הכבשים הירוקים גלשו במורדות"); בשיר "למחרת" של לאה גולדברג ("הירוק היום ירוק מאוד"), הצטרפה שלישיית כלי הנשיפה: יאיר סלוצקי, עופר פלד וספי ציזלינג, וההתעלות כבר גבלה בקדושה.
ובדיוק רגעים כאלה רביץ ניפצה בשובבות, ליהגה על פרסומות ישראליות ישנות, וגם השמיעה אותן עם הערותיה "המלומדות", כמו: "'ננס ננס אל המטבח נכנס' – זה עוד מהתקופה שלפני הפוליטיקלי-קורקט. היום זה לא היה עובר".
ועדיין, למרות ההפוגות הקומיות המעולות, השירים היו העיקר – ואצל רביץ הם כה מוצלחים – "איזה כיף", היא אמרה, "להסתופף ככה בחלל כל-כך קטן, בשביל שירים". משוחררת, בגזרה נערית, היא פרטה על הגיטרה שלה במהירות וירטואוזית, והייתה מושלמת גם בחוסר מושלמותה. זה קרה למשל בשיר "שבתות וחגים", כאשר לקראת סופו היא חזרה בטעות על משפט. זה בקושי היה מורגש, והיא התעשתה במהירות, אך עדיין הרגישה לא בנוח, והתנצלה – "משהו הסיח את דעתי". הקהל עודד אותה והיא התאוששה עד שהתריסה: "מותר לי. זה השיר שלי, ואני אעשה בו מה שאני רוצה!". כשטעתה שוב, בהדרן, בשיר "טיול בשדרה" ("האו האו, האו דו יו דו") – היא ביקשה: "אל תסלחו לי כל-כך מהר".
לא במקרה הפורמט נקרא הופעה "חיה", וזהו יתרונו על שירים חנוטים באלבומי אולפן מעוקרי "שגיאות", וזו הייתה הופעה מהסוג שבו נזכרים למה אוהבים מוזיקה. הקהל צרח איתה "האושר הוא הפשע המושלם", והיא הרקידה אותו בשירי "ארץ טרופית יפה", הדמיעה ב"שירי הוא בת קול ברוח" וקיפצה בשורה אחת עם נגניה המשובחים (עדי הר צבי, עמית יצחק, רן שמעוני ואלון פרימן) ב"באה מאהבה". "פייר? נהניתי", היא סיכמה את החוויה.
גם אנחנו.
פורסם בגלובס ב-14.7.16