מוזיקה לסוכה: הרוקיסט, הראפר והפייטנית

שרון הולצמן / מחדש ונקי

שרון הולצמן, לשעבר מלהקת "אבטיפוס", ועם קריירת סולו שכללה ארבעה אלבומים ולהיטים כמו "פתח את לבך" ו"מה שאני רוצה" – התפרסם גם בנושאים שאינם קשורים למוזיקה. הוא היה מעורב באלימות, הסתבכויות עם החוק ושלל עוגמות נפש שהרעו לאחרים, ומן הסתם גם לעצמו.

אלבום הסולו החמישי שלו "מחדש ונקי" הוא יצירה קצרה (כמעט 25 דקות) ומהודקת, רוקנרולית בעליל, שבה הוא חושף את הכישרון לכישלון. מפרט את נזקי ההתפרקויות וההתמכרויות, הפגיעות שפגע ונפגע וחורבן הזוגיות. החשיפה הזו היא חלק מתהליך אופטימי דווקא, של התנקות וריפוי. "מחדש ונקי" הוא אלבום שלם של מוזיקאי מצוין, אומן במלאכת השיר. האם הברק המשלהב שעולה ממנו הוא של כנות או אחיזת עיניים? – אין לדעת – אבל מה זה משנה? העיקר שהשירים נהדרים.

משפט לקחת: "לפעמים עדיף להרגיש כאב מלא להרגיש דבר".

מני /  1Q86

MENi (מני, ובשמו העברי המלא מנשה קושנר) הוא ראפר מקורי ומרענן באופן שערורייתי – עולה מרוסיה – וזה ניכר במבטא – דתי, מתנחל, נשוי ואב לארבעה. צבעוני, עוקצני וקוצני. שם אלבומו, 1Q86 הוא מחווה לספר "1Q84" של הסופר היפני הרוקי מורוקמי (עם שינוי קל ל-86 – שנת הולדתו) שעוסק במציאות שאינה חד משמעית.

ההיפ הופ שלו בוער, ולעיתים קוּל, אבל גם כשהוא נונשלנטי, מוחצן ממנו כאילו באגביות כאב דוקר מוסווה בעליצות וצחוק. הוא שר על נובי גוד, וגם על רחל אימנו; על פריפריה, ועל ראש השנה באומן. משמיע ביקורת פוליטית-חברתית חדה, כולל ביצוע זועק ל"עבדים היינו" מההגדה של פסח, שבבת אחת הוא מקפיץ אותו – באופן אקטואלי עד טירוף – לתקופתנו, והופך אותו לשיר מחאה עתיק שהגיע מהעתיד בחללית אל הווה רעוע. והכי הוא נוגע ללב כששר לעצמו כמו מנטרה "מני מני תירגע" בשיר "מני סאקורה (תירגע)".

משכנעת לא פחות האמביציה שלו, ששיאה בסיום האלבום: "אל תעזוב אותי קו מחשבה / אני בעולם הזה עם מטרה / ביטים שלי ישגעו את המדינה / אני עד המוות אשיר על במה". אינשאללה.

משפט לקחת: "יש רגש מפלצת קוראים לו טינה / פרימה בלי פילטר זה ריח נורא / פירקתי פיה מנרגילה זוועה / שמיים צבועים בוורוד בשקיעה / כוכב לכת מני בבית הבליעה".

ליאת יצחקי / אחות קטנה

פיוטים, זמירות, פסוקים ושירי קודש – הם כבר מזמן לא תופעה חדשה בפסקול הישראלי. אבל כאשר מי ששרה אותם היא אישה, זה לא רק חידוש אלא גם מחאה חתרנית ופמינסטית. וזה מתאים, וזה הולם את רוח התקופה בכלל ואת חגי תשרי בפרט, וגם בא בול בזמן – שירה נשית דתית, ונא באוזן ל"קול באישה ערווה".

הזמרת היא ליאת יצחקי – ומי שלא מכיר עדיין, הגיע הזמן, כי זה כבר אלבומה המוצלח השלישי – שרה בקולה הצלול קלאסיקות פיוטים נודעות, כמו "שלום עליכם", "אבינו מלכנו", "לך אלי תשוקתי" ואחרים – בעיקר בנוסח ספרד וצפון אפריקה, אבל גם מעדות אשכנז, ואפילו הוסיפה להם פיוט מקורי משל עצמה. ויש גם אורחות, זמרות-פייטניות גדולות בשלושה פיוטים: גילה בשארי שמייצגת את יהדות תימן, עדי ארד מיהדות אשכנז ומדלן אישואבה מהקהילה האשורית העולמית.

אין צורך להיות דתי או מסורתי כדי להתחבר לאלבום הזה. מספיק לאהוב קול יפה בכלל, ונשי בפרט.

משפט לקחת: "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ" 

התפרסם בגלובס ב-9.10.2020