"בת יונים הומייה / בת יונים בהירה / נחתני בים / על כנפי הסירה / ותוליכני / לארץ הבחירה" – כך נפתח שירו הציורי והמסתורי של חיים נחמן ביאליק.
שיר עצוב, שבו נער ויונה עומדים על סף השער של הארץ, אך לא יכולים להיכנס כי הדלת נעולה, והמפתח – שדווקא נמצא בידי הנער – שבור.
ואין תקווה. השיר מסתיים בהווה מתמשך ונצחי שבו השניים עדיין מתדפקים על הדלת, ואף אחד לא פותח להם.

השבוע (י' בטבת) ימלאו 150 שנה להולדתו של ביאליק. משלל שיריו בחרתי דווקא את השיר העגמומי הזה, של החמצה שהיא דווקא תוצאה של עשייה.
אני חושבת על הנער הצעיר, דואגת לו. הוא באמצע הים. מה הוא עושה בסערות? ממה הוא ניזון? ובמקביל, מנסה בכל זאת למצוא תקווה. הרי הוא עדיין שם. חי. זה קורה. וכל עוד זה קורה, אולי משהו ישתנה לטובה.

השיר הזה הצית את דמיונם של מלחינים וזמרים רבים. הנה כמה ביצועים יפהפיים. כל לחן ושירה שכאלה לוכדים משמעות שונה מהשיר הזה:

החדש מכולם והערגתי // לחן וביצוע: יניב גינדי מטרסו

בשפה מוזיקלית עדכנית ובשירה מלאה אמפתיה יניב גינדי מטרסו חותר במשוטים המטאפוריים ומפלס מקום לעצב הכיסופים והערגה התמידיים. ובמילים שלו: "אם נרצה, זהו שיר על כמיהה לבלתי מושג באשר הוא".

האגדתי הפיוטי // לחן: אבנר קנר, ביצוע: אריק איינשטיין

אבנר קנר מדגיש את יסוד האגדה הפיוטית שבשיר, ואריק איינשטיין, בעדינות שלא מחמיצה אף פיתול יפהפה בעלילה מגיש אותה כמו ממתק שמרכך את העצב.

הרלוונטי // לחן: שם טוב לוי, ביצוע: קובי אוז

גם הלחן הזה מזוהה עם אריק איינשטיין, אבל הביצוע שונה לחלוטין אצל קובי אוז, שבהופעה בסלון שלו מטלטל אותו לכדי חפלה עממית, קצבית ושובת לב. אוז בהקדמה שלפני השירה: "השיר רלוונטי לא רק לאנשים שרוצים להיכנס לארץ, אלא לאנשים שכבר מזמן בארץ, אבל לא מצליחים לפתוח את השער. אתה יכול להיות בארץ, וממש לא להיות כאן".

הנאיבי נוסטלגי // לחן: * ביצוע: ליאור ייני

ישנם שירים מושרים שכבר ביציאתם לעולם הם נוסטלגיים. כזהו השיר בביצוע החם והתמים של ליאור ייני. מהדהד לשירים ישראליים-חלוצים שכמו מברכים לשלום את אלה שמגיעים לכאן מרחוק אם כי יותר מושיטים להם לב, ופחות יד.
* מי שיודע מיהו המלחין מוזמן ליידע אותי (אומנם שם טוב לוי מקורדט, אך ככל הנראה בטעות)

הים-תיכוני האקטיבי // לחן: אלון אולארצ'יק, ביצוע: דין דין אביב

כאן בולטת ים-תיכוניות עליזה, מאוד ישראלית, שבביצוע הנשי הנמרץ של דין דין אביב מבליעה את הפאסיביות שבמילים וקוראת לפעולה.

הילדותי החינני // לחן וביצוע: נורי קורן

מתוק וקליט, אבל בכלל לא מטשטש את העצב ואת הכמיהה.

המנער מאדישות// לחן וביצוע להקת אל המשורר

"אל המשורר" – להקה שמטרתה לקרב את ביאליק לכל מי שמרגיש מרוחק ממנו, מחצינה בביצוע שלה את ה"אין קול ואין עונה". דורשת להתנער מאדישותינו, כי הנער הזה, למי הוא קורא, אם לא לנו?

ויש ביצועים נוספים: רחל פרומן קומלוש בלחן של ניסן כהן מלמד (משנת 1949), נעמה נרדי בלחן של נחום נרדי, שרה לוי תנאי (לחן וביצוע), דוד דא'ור בלחן של עופר מאירי, יעל קיין (לחן וביצוע), שלמה גרוניך (לחן וביצוע), דרור בן יעקב בלחן של שוש רייזמן, וככל הנראה – עוד.