המשורר: שפי ישי, "גבר לא ידבר על כך", "High Fidelity"
8 באפריל 2010מתי כספי, "נפש תאומה"
25 באפריל 2010אינני מחבבת את עונות המעבר. יש להן שמות יפים – אביב וסתיו, אבל הן פחות נחמדות בעיניי מתדמיתן. אביב מצטייר כנפלא שבעונות. לכאורה שמש קיץ לא שורפת, כי היא מעורבבת בקרירות חורפית. הסתיו הוא לכאורה מלנכוליות נעימה – הקיץ מתעדן לקראת סופו. למעשה, בישראל מדובר בעונות מבולבלות, לא החלטיות, אפילו אלימות ברצונן להוכיח מי שולט – החורף, שטוען: אני עוד כאן! והקיץ, שדוחף אותו: החוצה, עכשיו אני הבוס. והם הודפים זה את זה, מתקיפים בחום ובקור חזקים. לא סדירים. לא משתלבים. מבלבלים אותי. מתסבכים את המלתחה שלי. גורמים לי להשליך ממני שמיכות או להתעטף בהן מבלי להתחמם (טוב, גם היה לי חום).
די. בבקשה תחליטו מה אתם רוצים להיות, ואז תודיעו לי, טוב?
מה פתאום.
וכאילו לא די בכך, בימים אלה קיבלתי צו פינוי ועלי לעבור דירה וירטואלית.
הקהילה – נאה. "במחשבה שנייה" היא נקראת, והחיבוק של "רשימות" ממשיך ללוות אותי. נקודת האיסוף עדיין נשארת "רשימות". משם אפשר יהיה להגיע אלי למקום החדש.
ובכל זאת, עדיין עלי לארוז, להחליט מה לקחת ועל מה לוותר. ויש רעננות בחידוש, אבל גם התמרדות לנוכח הפרידה מהישן והטוב.
זהו. החלטתי. לא עוזבת את העיר! אני נשארת כאן, גם אם לבדי.
אבל בעצם, מה זה בכלל בית? בית זה המקום שבו הלב נמצא, והוא אינו מוגבל בקירות.
אוף. עוד לא עזבתי, וכבר אני מתגעגעת לביתי הישן.
טוב, גם החדש נראה מזמין. בהחלט.
תודה למקימי "רשימות" – אורי ברוכין, ירדן לוינסקי ואילן גליני – על הבית הטכני והערכי, ששינה לטובה את חיי – המקצועיים, התרבותיים והאישיים.
תודה לאסתי סגל – האדריכלית, הבנאית ואם הבית של הבניין החדש ביחד עם חנה בית הלחמי.
ותודה לכם, קוראיי – המתמידים והאקראיים, המוכרים והמיסתוריים, המגיבים והמקשיבים. כולכם יקרים לי, ואני מקווה שאמשיך לחוש את מגע עיניכם על גבי המילים שלי.
להתראות!
"מעברים". שירה ולחן: מזי כהן. מילים: מיכה שטרית
"לא עוזב את העיר". שירה, מילים ולחן: שלמה ארצי
"ללב שלי אין בית". שירה, מילים ולחן: סיון שביט
"זה היה ביתי". שירה, מילים ולחן: מני בגר
"בית משותף". שירה: להקת "בנזין", מילים: יעקב גלעד, לחן: יהודה פוליקר
16 תגובה
וואו,
ברוך בואך! היה כדאי ושווה לחכות.
ולא סתם הגעת אלא עם מתנות כאלו משמחות …
אכן זה היה ביתי ובהחלט לא עוזב את העיר למרות המעברים.
תתחדשי!
תודה אסתי 🙂
תימורה היקרה,
האם ניתן לעשות מנוי לאתרך כפי שעשינו ברשימות…?
שלום אמונה,
בקרוב מאוד הפונקציה של הרשמת מנויים תהיה מותקנת גם אצלנו. בכל בלוג.
עניין של עוד כמה ימים.
וסליחה על חוסר הנוחות הזמנית,
המערכת
לאמונה
ניסיתי לענות לך במייל, אך הוא לא הגיע ליעדו. תמצית תשובתי: אני עדיין מגששת את דרכי באתר הזה וכרגע אין לי מושג איך "עושים מנוי".
כמובן שברגע שאשתלט על העניין, אודיע לך (ולכולם).
תודה
תימורה
האמת העגומה היא שלשביט סיון אין קול.
תימורה יקרה
איזה בית יפה
אני אבוא עם עוגה…(תודיעי לילדים כשאני מגיעה אלייך כי הם מתחננים שאאפה כבר…)
והקפה (הקר, די , כבר נורא חם)
יהיה עלייך…
היי עידית. תודה!
טוב לראותך כאן.
כמה סוכר?
אה, לא
בלי סוכר
יש לך קצפת בבית?
קצפת? בהתאם לדרישת הקהל.
שיהיה במזל, תימורה יקרה, אבוא לבקר אותך פה
תודה רזי. אני אשמח 🙂
תתחדשי על האכסניה החדשה!
תודה יקירתי!
תתחדשי. כיף לקרוא אותך בכל מקום 🙂 אני אמשיך לבוא, כמובן.
תודה רוני!
גם אני עוקבת אחרייך. בשקט. ולאחרונה גם בציפייה מסוקרנת לביכורים המכורכים.