(פורסם ב"גלובס", ב-4.1.07, לכבוד הופעתו עם "הבלקן ביט בוקס"במופע של "הייניקן וייבס").

"חושבים שהמוזיקה שלנו צוענית, אבל זה ממש לא ככה", אומר תומר יוסף על להקתו "הבלקן ביט בוקס". בדירתו הנעימה בבניין ישן ביפו, שהים נשקף ממרפסתה, חשוב לו להכחיד את הטעות הזו. "הבלקן בשם של הלהקה מייצג את החלק המסורתי במוזיקה שלנו, אבל לא מדובר רק במסורת בלקנית, אלא מכל העולם, כולל מרוקו ומאלי באפריקה. וכל זה משתלב עם הביט בוקס, שמסמל את המוזיקה האלקטרונית העדכנית".

ביום שישי הקרוב הם יופיעו במסגרת "הייניקן וייבס" בגני התערוכה בתל אביב. לצידם יהיו גם להקת "הג'ירפות" וגוראן ברגוביץ', שהלחין את הפסקולים לסרטיו של אמיר קוסטריצה.

איך אתה מסביר את הגל הזה של המוזיקה הצוענית בארץ, שכולל גם את להקת "בום פם" המצליחה?
"בואי'נה, איחרת… הגל כבר עבר"!
מה זאת אומרת?  
"בעולם הוא לא עבר, זה רק מתחיל. בארץ היה כזה מין בזזזז… וזה נגמר. הבאז וההייפ הלכו, אבל דונט ביליב  דה הייפ, כי המוזיקה הזאת פשוט מדהימה, והיא תמיד כאן. אז אלה שבאמת מבינים עניין – נשארו, ואלה שבאו רק בגלל ששמעו שזה מגניב – כבר לא"…
איך הולך לכם בחו"ל?
"מצוין, אנחנו צוברים תאוצה. עושים טורים פחות או יותר על בסיס דו חודשי. יוצאים לאירופה ובעיקר לארצות הברית, וכל טור מביא איתו יותר ויותר קהל. וגם הדיסק נמכר, ועכשיו הקלטנו אלבום שני, שבקרוב ייצא לחנויות".

"אושר עילאי"

תומר יוסף, מוזיקאי וקומיקאי תזזיתי, מתגלה בביתו כבחור צנוע, שקט ובעיקר רציני. אבל הרצינות איננה הופכת לכובד, בזכות עיניו הנוצצות וחיוכו הענק שמשתלט על פניו בחן רב. צמוד לסלון שלו ממוקם אולפן הקלטות – חדרון קומפקטי, שלצד מכשירי ההקלטה מצויד גם בתופים ובכלי הקשה. כאן הקליט יוסף את אלבומו השני, "צוחקים מתחת לאדמה", שיצא לפני כחצי שנה. האלבום, שאת שיריו כתב והלחין בעצמו, משלב היפ הופ ורגאיי בתסיסה צלילית ומילולית, והצבעוניות נשמרת גם בעטיפה ובחוברת המרהיבות.
"אני מופיע עם השירים של האלבום שלי, מקבל תגובות מעולות ושמח לראות שמגיע קהל חדש", הוא מדווח. "הם שרים את השירים, מבינים את המילים וזה אושר עילאי. בקרוב אוציא כנראה עוד סינגל ואעשה עוד קליפ. במקביל אני עובד על אלבום עם בנו הנדלר באווירה יותר קלילה, כלומר עוד יותר קלילה ממה שאני בדרך כלל… וחוץ מזה אני מנגן ומקליט עם ברי סחרוף בהרכב שכולל את בנו הנדלר, גיא מר, גידי רז וכרובי מ'הבילויים'. את ברי היכרתי דרך בנו הנדלר שניגן איתו באס בהופעות, ואחר כך אירחתי אותו בהופעות שלי, והוא אירח אותי בהופעות שלו. כרגע עוד לא ברור מה יקרה להרכב הזה. אנחנו פשוט מנגנים ביחד בשביל הפן, ואולי ייצא מזה משהו"…
ומה לגבי משחק וטלוויזיה?
"למה לא?! טלוויזיה קצת נמאס, אבל קולנוע אני מאוד אוהב ותמיד אשמח לעשות".

את הקריירה שלו החל תומר יוסף כקומיקאי. בגיל 16 וחצי החליט שהוא רוצה להיות סטנדאפיסט, לאחר שצפה בהופעה של אדי מרפי. "בגיל 17 כבר הופעתי על בסיס קבוע בדומינו גרוס".
במקביל אליו הופיעו באותו מועדון אבי גרייניק, עידן אלתרמן, ירדן בר-כוכבא, תומר שרון (תומש) ואחרים. ביחד הם יצרו את תוכנית הקאלט "פלטפוס", ששודרה בטלוויזיה החינוכית בשנים 94'-97'. מיוצרים אלמוניים הם הפכו לכוכבים מפורסמים. "קיבלנו מאנשים הערכה ואהדה בכמות שלא קיבלתי אף פעם", נזכר תומר יוסף, "היה נעים להרגיש שאנחנו עושים משהו נכון. אבל את יודעת, זה לא כזה זוהר. אחר כך אתה חוזר הביתה, מכין לך כוס קפה ויושב מול הטלוויזיה"…
איך אתה מסביר את העובדה שרוב האנשים מ"פלטפוס" התגלו בהמשך כמוזיקאים?
"נכון – אבי גרייניק, מאז שאני מכיר אותו תמיד עשה מוזיקה ברצינות, וגם עידן אלתרמן שמעריץ מוזיקה. אחר כך הם הקימו עם ירדן את 'לולה' (עם הלהיט 'ימים של שקט' – ת.ל). וגם תומש מוזיקאי. המון קומיקאים שאני מכיר קשורים איכשהו למוזיקה, אבל אני לא רואה את הקשר בין שני התחומים. זאת נראית לי מקריות מוזרה. אנחנו פשוט נורא אוהבים מוזיקה. חלק מאיתנו החליטו לקחת את זה פול טיים ג'וב, כמוני – שזה לא ממש ג'וב, אבל זה פול טיים… וחלק עושים את זה במקביל לדברים אחרים".
חשבתם פעם לשתף פעולה מוזיקלית?
"אף פעם לא היה לנו רעיון לעשות להקה ביחד. חשבנו להוציא דיסק עם כל השירים של 'פלטפוס', אבל גם זה לא יצא. ועכשיו כולם כבר התפצלו, וזה מעולה, הרבה יותר מעניין".
אבל בטח קיבלתם הצעות להתאחד מוזיקלית, ולו רק בגלל הגימיק.  
"אנחנו לא רודפים אחרי גימיקים".
אתה מתגעגע לפרסום שליווה אתכם בטלוויזיה?
"לא. אני קצת סולד מזה בגלל מה שנהיה מהפרסום בזמן האחרון. אנשים רודפים פרסום. כל מיני ילדים שרוצים להיות מפורסמים לפני שהם רוצים להגיד משהו או לפני שיש להם מה להגיד. אני עברתי את זה, 'התפרסמתי', ו… ואללה, זה אותו דבר, רק מכירים אותך"…
כן, אבל יש גם מעריצים ומעריצות…  
"אני בן 31, וזה כבר לא מהדברים שמעניינים אותי".
בניגוד לפעם?
"כנער, ברור שהפרסום עניין אותי, אבל היום כבר פחות, אלא אם כן מדובר במעריצים שבאים בשביל המוזיקה, ובשביל זה אני שם. אני לא מכיר דרך אחרת חוץ מלעשות את מה שאני אוהב וליהנות מזה. וכמובן שאני מקווה שזה יגיע לכל בית, לכמה שיותר אנשים".
אז אתה כן רוצה שכמה שיותר יכירו את המוזיקה שלך.
"לא בא לי להיות סלבריטי, אבל בא לי שהמוזיקה שלי תתפרסם".

 
הכתבה בגלובס