מה מחבר בין "כוכב נולד" ללהקות הצבאיות? אפשר לענות על כך בכמה צורות, או פשוט לומר "טמירה ירדני". כיום, כבעלים של "טדי הפקות", היא מופקדת על תוכנית הטלוויזיה שהפכה לתופעה, ובשנת 66' היתה חברה בלהקת פיקוד צפון, עם בעלה-שותפה דודו ירדני. גם יואב צפיר, הבמאי של "כוכב נולד", הוא בוגר להקת הנח"ל של שנות ה-80.
 
העובדות, שבאמצעותן אפשר ליצור הקשרים כאלה ואחרים, מופיעות בהמוניהן בספר "שירים במדים – סיפורן של הלהקות הצבאיות" מאת שמואליק טסלר (הוצאת יד יצחק בן צבי). כאשר נחשפים לשפע המידע, קשה להבין מדוע הספר הזה הוא ראשון מסוגו ולמה עד כה לא תועד ונחקר באופן מקיף תחום כה משמעותי ומשפיע על חיי התרבות של ישראל. לשם המחשה: כ-1540 שירים הושרו בלהקות הצבאיות (להקת הנח"ל של שנות ה-50 תרמה לבדה יותר מ-120 שירים חדשים). רבים מהם נחקקו בזיכרון הקולקטיבי. חלק מיוצאיהן משפיעים עד היום על התרבות הישראלית, למשל: אומן המחול אוהד נהרין והבמאי מיקי גורביץ, שניהם מלהקת פיקוד צפון שנת 72'; או נעמי שמר, שהחלה את דרכה היצירתית בלהקת פיקוד מרכז, אך חסרת ביטחון עדיין נרשמה בקרדיטים כ-ש' כרמל. בספר היא נזכרת בתור "היוצרת העברית הראשונה שסגנונה הפזמונאי התבסס על חיבור המילים והלחנים גם יחד" (עמ' 158). וישנם כמובן גם ההרכבים שיצאו מהלהקות הצבאיות: הגשש החיוור, כוורת, השלושרים, בצל ירוק, התרנגולים, שלישיית גשר הירקון, שוקולד מנטה מסטיק, ועוד.
 
כל אחד מפרקיו של הספר, שיצא במהדורה אלבומית מהודרת, מוקדש לאחת מהלהקות הצבאיות, משובץ בצילומים רלוונטיים ובסטטיסטיקות (לדוגמה: הפזמונאי הפורה ביותר של שירי הלהקות הוא יורם טהר-לב  עם 132 שירים), ובסיומו של הפרק מילות השירים של להיטיה הבולטים. בצד סקירה היסטורית מקיפה, הספר מנתח את ההצלחה של הלהקות הצבאיות ואת דעיכתן, המקבילה לירידת מעמדו של צה"ל בחברה הישראלית. כך, למלחמת לבנון הראשונה תפקיד כפול בעלילה, הן בהחייאת הלהקות הצבאיות בשנות ה-80 ופריחתן, בעקבות גל הפטריוטיות והנוסטלגיה ל"שירי ארץ ישראל", והן בהכחדתן, כתוצאה מהשבר החברתי שגרמה בישראל, אבל גם בגלל סיבות נוספות כמו התיישנות סגנונן המוזיקלי.
 
החלק המוזיקלי מתבטא בספר בתיעוד ההתפתחות של התזמורת בלהקות הצבאיות – מאקרודיאון בודד ועד לתזמורת שכללה תופים וגיטרות. התחקיר המקיף והיסודי שנעשה כאן הניב ירידה לפרטי-פרטים, עד לרמת אינפורמציה המספרת למשל שבשנת 64' יעקב ונטורה (קובי אושרת) מלהקת פיקוד צפון היה הראשון שקיבל מצה"ל גיטרה חשמלית (עמ' 159).
 
עם זאת, עריכת הספר לקויה והדבר מתבטא במידע וברעיונות שחוזרים על עצמם שוב ושוב. הימנעות מהתופעה הזו היתה מקצרת, מתמצתת ובעיקר ממקדת את הספר. חיסרון נוסף, אם כי זניח, מתקיים כאשר המחבר מנסה לנתח את הטקסטים, ולעיתים מגיע למסקנות תמוהות. כך, למשל, יש לו פרשנות מוזרה לשיר "אנה" של להקת "משינה" (אומנם לא להקה צבאית, אך חבריה הושפעו מההוויה הצבאית). המילים של אורלי זילברשץ – "אנה אומרת קשה לי לסבול. אנה שואלת למה לסבול. אנה לא מבינה" – מתקשרות אצלו למלחמת לבנון.
 
נהוג להקביל את "כוכב נולד" של ימינו ללהקות הצבאיות ההן, אבל הדמיון מתחיל ומסתיים רק בפופולריות העצומה של הזמרים בשתי הפלטפורמות והתקופות. כל השאר שונה לחלוטין. הנה ציטוט מתוך הספר המדגים זאת: "המקום היחידי שבו, בימים אלה, תמצא תעוזה, חיפושים, ניסויים ובקשת אמצעי ביטוי מקוריים וחדשניים היא הלהקה הצבאית… היא כיום הפינה המעניינת והמסעירה ביותר בנוף הבידור הישראלי" (עמנואל בר-קדמא, "דני של הלהקות", "במחנה" 30.12.69).
 
האם כיום ישנן מסגרות שמכילות תעוזה, מקוריות וחדשנות מסעירה? – בהחלט, אבל לא מול המצלמות, ובוודאי שלא תחת חסות המדינה. אפשר למצוא את היצירתיות הזו אצל אינדיווידואליים מוכשרים – במרכז ובפריפריה, אבל עם הממסד היא מעדיפה שלא ללכת ביחד.   
 
"שירים במדים – סיפורן של הלהקות הצבאיות", מאת שמואליק טסלר (הוצאת יד יצחק בן צבי)
 
פורסם ב-26.5.08 ב"גלובס"

רוצה להגיב, אבל לאו דווקא בפומבי? בשביל זה המציאו את "כתבו אלי", ממש מתחת לתמונה שלי.