"אנחנו אוף שימחעס"
14 ביוני 2007"אני רוצה להיות צליל" – ראיון עם שרון מולדאבי
3 באוגוסט 2007
1. מיכאל (מילים: מרים ילן שטקליס, לחן: שמוליק קראוס. ביצוע: ג'וזי כץ).
"חיכיתי חיכיתי, בכיתי בכיתי, ומי לא בא? מיכאל" – אי אפשר לדייק יותר בצריבת הציפייה והאכזבה. מי אמר שהילדות היא גן עדן? מי אמר שעוצמות הרגש בכלל משתנות כשגדלים? מי אמר שגדלים?
2. שמתי לי פודרה (מילים: מתוך "אמא אווזה", לחן: אביתר בנאי, ביצוע: אפרת בן צור ואביתר בנאי).
"עכשיו רק חסר שיבוא החתן" – עדיין ילדות, אבל הפעם זה בעצם שיר משחק. הציפייה היא יותר תירוץ להתגנדר ולהשתמש באיפור של אמא.
3. אחכה (מילים: עלי מוהר, לחן: מיקי גבריאלוב, ביצוע: אריק איינשטיין).
"אחכה, כל הלילה אחכה, וביום את הצאן אשקה, ואחכה… כוח, תני לי כוח לסלוח, את השקר לשכוח, רק לזכור, כי האבן לא היתה כבדה אז בשדה" – יעקב מחכה לרחל. שיר נאמנות ותקווה, אחד מסיפורי האהבה העתיקים ביותר שלנו.
4. פתאום כשלא באת (שלמה ארצי: מילים, לחן, ביצוע).
תיאור אותנטי בן ימינו של פרידה. האם היא סופית?
5. גשר (מילים: איתן נחמיאס גלס, לחן: אלון הילל, ביצוע: רמי קליינשטיין).
הפעם השיר הוא מנקודת המבט של זה שלא בא. נותר רק לדמיין את הילדונת המתבגרת, שהתקשטה לכבוד הפגישה שהבטיח לה, כשתהיה בת 16, הגבר ההוא. היא לא יודעת שהוא דווקא הגיע למקום המפגש, אבל קלט את תמימותה המכמירה, וכדי למנוע משניהם שברון לב בעתיד, שבר את ליבה בהווה.
6. לא אני הוא האיש (מילים: אלכנסנדר פן, לחן וביצוע: צביקה פיק)
גם הפעם המבט הוא של זה שמחכים לו. הוא דווקא מכחיש: "כי לא לי את לילות מחכה, לא אלי בדידותך נמשכת". נראה אותך משכנע אותה. נראה אותך משכנע את עצמך.
7. מחכים למשיח (שלום חנוך).
הם ואנחנו מחכים. הם – באותו משרד של ארציאלי בע"מ יועץ, ואנחנו – במקום שבו אנחנו נמצאים/תקועים. הם למשיח (איש מפתח, ידו בכל ויד כל בו), ואנחנו – למשיח המיתולוגי. חוסר הוודאות מתחלף לוודאות כאובה: "משיח לא יבוא".
8. זה מכבר (מילים: לאה גולדברג, לחן: מתי כספי, ביצוע: אושיק לוי או אסף אמדורסקי).
המצב שאחרי הציפייה. כשכבר אין למה לחכות. הוודאות המפוכחת כשחשים את צל המוות: "זה מכבר אין איש מחכה לי שם… ובכן מה? עוד שבוע? עוד חודש? עוד שנה"?
9. ונדמה שישוב (פונץ').
הלחן והביצוע רק מעמיקים את המיסתוריות של המילים, הכמהות לפיענוח. המפתח כנראה טמון במשפט המפתח (בשם השיר ובפזמון): מצב של ציפייה.
10.ומאוד לא פשוט לחכות – "למחרת" (מילים: לאה גולדברג לחן וביצוע: יהודית רביץ).
כן, אין ברירה. צריך לשבת ולחכות, אולי לחיות בינתיים חיים שלמים.
11. עוגן הרם (מילים: עלי מוהר, לחן וביצוע: יוני רכטר).
טוב, די כבר להיטשטש בתוך אדי הציפייה. הגיע הזמן להפליג מתוך הסלון, נמל הבית, לים אחר.
4 תגובה
וכמובן מרגש
תודה, איתמר.
לראות רשימה כזאת, של חידודי נקודות בשירים כמעט ממלכתיים, שאתה מכיר ומתוך זה לא ממש מקשיב להם, יכול לפעמים למלא בחוזק וכוח.
תודה לך.
תודה – לך.