ליל הרדיו שלי
18 בספטמבר 2007המלצות אלבומים לסוכות תשס"ח, ספטמבר 2007
6 באוקטובר 2007
מה מקור הביטוי הכביכול מצטנע, אך למעשה – מעושה (ואישית מאוס עלי) "לחטוא בכתיבה"?
למה דווקא כתיבה?
מדוע לא אומרים "אני חוטא בציור"?
מדוע חטא?
ומה העונש?
מה מקור הביטוי הכביכול מצטנע, אך למעשה – מעושה (ואישית מאוס עלי) "לחטוא בכתיבה"?
למה דווקא כתיבה?
מדוע לא אומרים "אני חוטא בציור"?
מדוע חטא?
ומה העונש?
21 תגובה
שיעורי בית לחג.
אחד הפירושים לחוטא – "עוסק בדבר באופן צדדי או מקרי" כך שאפשר לומר חוטא בריקוד, חוטא בציור וחוטא באכילה
חג שמח
זהירות, הסבר לא רציני שהמצאתי עכשיו;
כי יש אנשים שמבטאים את ה-א' של 'חטא' כאשר הם מדברים, ובכך חוטאים כלפי הכתיבה בה נמצאת ה-א'
והמהדרין מוסיפים;
אני כנה בכתיבה
שזה כל כך כיף
כי הכל כבר נכתב. בתורתנו הקדושה.
מי שמבין שזה חטא כותב יותר טוב, מה שמחייב אותו לא להנות מזה, בתקווה שאולי-אולי, בעיצומו של היום הנורא והאיום ייתן לו היודע-וַעֵד חנינה.
אל תדאגי, הכוונה היא לא לכתיבה עיתונאית אלא ליש מאין, ליומרה להיות יוצר במילים. אותו יוצר שכתב את התורה הוא זה שקצת לפני כן אמר יהי אור ונהייה אור.
אתי: ומדוע עיסוק צדדי הוא חטא?
וחג שמח גם לך
אודי: *כן*, אה?!
גלעד: רוב הזמן…
שפי: מה שנכון נכון
מפרכסים: אחרי החג – בוחן.
שבו לקרוא הייתה מותרות, ואנשי דת לא רצו שההמונים יקראו וישכילו בגלל שזה יסכן אותם. בימים לפני גוטנברג, כשהיה מסובך להוציא ספר ולהפיץ אותו היה כנראה קל יותר לעקוב אחרי הסופרים וכל מי שכתב דברים שעמדו בסתירה לשלטון/לדת וכו' סיכן אותם ונחשב חוטא.
כתיבה אמתית היא בדרך כלל סבל ולא כיף.
אבל החטא קשור כמובן להיבריס, ולא רק בגלל תורתנו הקדושה, גם משום שכל רעיון כבר נהגה ונכתב, וקרוב לוודאי שבצורה טובה יותר מזו שאנו מסוגלים לה.
אבל החטא והיצירה כרוכים יחד תמיד, ולכל אדם יש שיר שהוא רק שלו, ואין אחר שיכול לשיר אותו כמוהו.
מה זה משנה איך.. או אולי העיקר לכתוב מה זה משנה איך.. או בכלל כל אמנות היא חטא במובן הדתי אם היא לא מאדירה את הקב"ה אבל קב אחד של יופי הוא השאיר לנו ובאמת תודה.. חטא כי רצים למקרר כל הזמן וכי הנשמה מחפשת כל מה שלא מושלם, כל מה שיאדים כתולע,
ואז נמצא אבקת כביסה וחטאנו כשלג ילבינו, שלא לדבר על מרכך בריח צרור המור!! י
חוטא בכתיבה,הוא על יסוד חוטא בשפתיו-איוב ב 10
זו התשובה שקיבלתי מסיגי- אתר ניבון http://www.nivon.net
בכתיבה אנחנו ( החוטאים !) בעצם מחקים את עבודתו של אלוהים.
הכתיבה היא הדבר הקרוב ביותר לבריאה, גם כשאשה מולידה תינוק היא בוראת אבל לאלוהים היה כאן חלק. בכתיבה אנחנו האלוהים של עצמנו, לא נותנים לו להתערב ובעצם ממציאים אנשים חדשים שהוא (!!!) לא חשב עליהם קודם ….
ולכן מי שכותב הוא חוטא ובשביל זה יש את יום כיפור- לכפר על חטא הכתיבה ובמוצאי כיפור להתחיל אותה שוב מחדש …
מקווה לראותך תימורה, בבית אבי חי ב-1 לאוקטובר, שוויקה עם פונצ'.
מועדים לשמחה, רונה.
כי כל דבר טוב, באמת באמת, הוא חטא בעיני החברה
כי לכתוב או ליצור זה שיא האנוכיות, זה לומר: יש לי משהו להגיד, הי עולם תקשיב לי
וההיבריס הזה הנפלא הוא חטא,
חטא מתוק כל כך
מת להיפגש איתך בביקור הבא שלי בישראל
גיל: מעניין!
נועם: תמיד החטא והיצירה כרוכים זה בזה?
עפרה: :))
אתי: עדיין לא הבנתי את הקשר דווקא לכתיבה
רונה (היי. מה שלומך?): אבל זה ככה בכל סוגי האומנות, לא?
ולגבי פונץ' ורוני: אם לא אהיה שם בגופי, אהיה בליבי.
רזי: אבל ליצור זה גם לתת, לא?
וגם אני אשמח מאוד לפגוש אותך.
אולי
אבל זו הנתינה מהסוג הכי אנוכי שיש
מי שיוצר, באמת, לא עושה זאת למעת הזולת אלא רק לעצמו, והמשוב והאהבה שהוא/היא מקבל מהקהל הם רק הדלק שמאפשר את המשך התהליך
ההוכחה היא שיוצרים רבים, לא מצליחים מסיבות שונות להתפרסם ולהגיע לקהל: ובכל זאת הם ממשיכים ליצור. למי הם נותנים? לעצמם. הם ממשיכים ליצור כי הם לא יכולים אחרת.
מה שמזכיר לי את השורה הנפלאה של דויד פרץ:
"יש בי כוח לתת, גם כשאין לי למי"
ואני מתכנן ביקור בדצמבר, בעוד איזה חודשיים
ברור ש(בדרך כלל) היצירה לא נועדה מראש לתת משהו לזולת. הנתינה מתקיימת אחרי שהיצירה כבר השתחררה ויצאה מחזקת היוצר – כאשר אנשים אחרים מתחברים אליה, נקשרים אליה וניזונים ממנה.
ותודיע לי בבקשה כשתהיה בארץ.
אולי בגלל שהכתיבה הרבה יותר מוסתרת משאר התחביבים. היא מוחבאת כמו החטא.
מתוך ויקפדיה-
על נערה שרצתה להגיש לו פרח: "פה רך ברצון אקבל ממך!". הנערה ניסתה להסביר, "אבל התכוונתי בחית", והמשורר השיב באבירות: "את החטא אני לוקח על עצמי".
והנערה היא תרצה אתר בתו של אלתרמן.
שהאנקדוטה היא על המשורר אברהם שלונקי.
שלונסקי. עם ס'.
שלונסקי. עם ס'.
אנקדוטה יפה.
מקור הביטוי הוא ככל הידוע לי קשור לתרגום השבעים.
כאשר אלץ תלמי המלך היווני 72 זקנים לתרגם את התנך ליוונית , היה הדבר לצנינים בעיני חז"ל,וראו במלאכת כתיבה זו חטא.