אהוד בנאי, "ממשיך לנסוע"
8 באוקטובר 2007קורין אלאל בפסטיבל הפסנתר 2006
8 באוקטובר 2007
לפעמים המילים, שמשמשות כאפשרות היחידה לנווט בתוך המציאות, הופכות פתאום למעמסה. לעיתים הן מאכזבות, מועלות בתפקידן המתקשר או פשוט מיותרות בגלל המסורבלות שלהן לבטא רגשות בסיסיים. במקרים כאלה, המוזיקה, שמאכסנת אותן ומבליטה את משמעותן, מקבלת אישור להשליך אותן הצידה. היא נכנסת בצעדי ריקוד אל החלל שהתפנה. עכשיו היא העיקר, והבמה שלה בלבד.
להקת בום פם, באלבום הנושא את שמה, הופכת את כל ההקדמה הזו למיותרת. היא פשוט מקפצת בחופשיות ססגונית אל כל אוזן שעומדת בדרכה, ומכניסה פנימה צליל צבעוני וחם, שמרכיביו בלקניים, צועניים, יהודיים, מזרח תיכוניים ורוקיסטיים. שיר מוביל שיר בשרשרת מלאת עליצות. בום פם לא המציאו את המוזיקה העתיקה הזו, אבל הם מעניקים לה את מגעם הייחודי שמסיר את מעמסת השנים מגוף המנגינות והופך אותן לטריות לגמרי.
הקלילות של בום פם רצינית לגמרי באופן הביטוי המושקע שלה. הם מדויקים ביכולתם לפתח מתח ולפרוק אותו בזמן הנכון אחרי שיאים יפהפיים. בצלילים הבשרניים והעסיסיים שלהם יש רוך ועדינות שמדייקים בפרטים הקטנים, ושיוצרים קטעים מרגשים כמו "Love Song" הסתווי.
התוצאה היא שירים מרתקים בהתרחשותם. למשל השיר "Weijl", שמכיל עצב חולמני ונשמע כמו הליכה שנמשכה לאורך כל היום, וכבר הגיעה אל הערב, והיא נחפזת כדי להספיק לפני החשיכה, אבל גם מואטת מעייפות. והקצב מכניס נחישות אל הצעידה, שמפתיעה בסוף במקהלת לה-לה-לה גברית. או "Munt", עם העזות הים תיכונית, שמתמתנת על מנת להאיץ ואז משתתקת בפתאומיות. ויש גם את "The Souvlak" שמתחיל בנגינה מהורהרת, עד שהתופים חותכים כדי לתחום חלקות ריקודים נפרדות. בסופו של דבר המחיצות נשברות בעליזות, אבל אז הריקוד מתערער לכדי ספק איטי, שמתהפך בהדרגה מתגברת עד לתזזיתיות הפורקנית.
אבל המילים לא הושלכו לגמרי הצידה. הן רק עברו ניתוח להסרת כובד ראש וחשיבות עצמית. התוצאה היא ארבעה שירים עם מילים: "Otto Chichoni", "חתול וחתולה", "עדי אדיוס" וכמובן "בום פם", הלהיט של אריס סאן שהעניק ללהקה את שמה, בביצוע של ברי סחרוף (שלוש היצירות האחרונות מופיעות רק במהדורה המיוחדת). השירים האלה, מתוקים ומצחיקים, משתייכים לז'אנר שירי הדאחקות, שבמקרה הזה אינן מעצבנות אלא מלאות חן. שירים עתירי השתטות בנוסח "אבא שלך אותי לא אוהב", מתוך "חתול וחתולה", או: "אני רוצה לומר לך שאני הולך, כי נמאס לי כבר ממני וממך, וכי מצאתי אהבה חדשה – אחותך" מהשיר "עדי אדיוס", שמהדהד את "למה לא אמרת לי" של אריק לביא, ש"הזבובים" חידשו, ושאכן מזכיר את האגף השטותי במפעלי מאור כהן.
בום פם היא תזמורת החתונות שתשמחו להשמיע בחתונה שלכם, למרות שהם יצחקו עליכם, על בן זוגכם ומשפחתכם, ועל האירוע כולו. אתם תצטרפו למנגינת צחוקם בהנאה גדולה, ותפזזו לצליליה ריקוד שממיס את הממאיס.
בום פם, "בום פם", התו השמיני
29.10.06, ynet