רם אוריון, "כן"
8 באוקטובר 2007אמיר פיי גוטמן, "דבש בכוורות"
8 באוקטובר 2007
לא מוכרחים להבין יוונית כדי ליהנות מהאלבום "Hummus Sapiens". יהודה פוליקר העמיק בו את מקורותיו היווניים בשירים שהלחין למנוליס רסוליס, משורר-זמר יווני בכיר. התוצאה: 14 שירים שמנציחים היטב את הערבוב היווני המפורסם של שמחה ועצב, עם הדגשים שמשתנים משיר לשיר. הקול של רסוליס נמצא בחזית, אבל נוכחותו של פוליקר בולטת – בהפקה, בעיבודים, בנגינה על הכלים, בקולות הרקע העדינים ומעל הכל במנגינותיו. במפגש איתן חשים כמו בהתוודעות לקרוב משפחה לא מוכר, עם כל החידוש המרגש לצד הקרבה המפורטת בתווי הפנים, גם אם לא נחזו קודם.
כאשר שומעים שירים טובים, חשים שכמו שהם כרגע, גולשים דרך אוזנינו לתוך החללים הכי פנימיים, כך היו תמיד. נבראו מעצמם שלמים ומוכנים למשימת המפגש איתנו. ריחות הזיעה שבמאמץ הלידה, נתזי האש המעוורים של ההלחמות בין מרכיבי השיר והשר – כל אלה אינם אמורים להגיע אלינו. וכך באלבום הזה, שאת חלקיקיו מאחדת הרמוניה, אשר מקורה הוא המפגש המוצלח בין רסוליס לפוליקר. את שורשיהם היווניים השניים הצמיחו על אדמת ישראל, בה שהה רסוליס בזמן כתיבת האלבום, והשירים שגדלו על המצע הזה נספגו במציאות הטעונה של האזור.
הים התיכון והמזרח התיכון עם אופיים החם, המתחמם והרותח, עוברים דרך קולו היציב של רסוליס ונדחסים בתוך המנגינות שפוליקר בנה אותן רחבות מספיק כדי לאפשר למורכבות לזרום באופן קליל. לעיתים הזרימה כבדה יותר מרוב יגון שאינו מוסבר אבל מובן בתחושה. אם רוצים לדעת את פשרו המילולי, כדאי בכל זאת להביט בתרגום (לאנגלית). מגלים שם אקטואליה – מלחמת לבנון השנייה, והיסטוריה – יוונית ויהודית, כולל חנוכה, שבו מתנגש העבר העתיק המשותף, וגם שואת יהודי סלוניקי.
בדואט של השניים, "יהודה עמנואל", הם ממחישים את הברית ששוביניה הם חברות ומוזיקה. פה ושם המסרים התכופים של השלום, האחווה והקרבה המקווה בין אויבים מצטיירים נאיביים לאוזניים מקומיות ששמעו יותר מדי צלילים של "מבזקים מיוחדים". אבל מחפים עליהם משחקי מילים וצלילים (שעוברים גם בלי תרגום), כמו: "הונג קונג, קינג קונג, פינג פונג, ואן גוך, ביג בן" ("sing a song"), הומור וגם אהבת חומוס בריאה עם פוטנציאל גישור בשיר הנושא עם השם המבריק "חומוס ספיינס". ויש גם אזכורים מתחום הכדורגל (שיר בשם "זיזו") ותיאורים ציוריים של קטיושות שמבעירות את חיפה ומזכירות למשורר את אודיסאוס שפוגש את הסירנות ("reportage").
הבנתו ומיומנותו של פוליקר במוזיקה בכלל ובמוזיקה יוונית בפרט יצרו אלבום עם צבע אחד – יווני, אבל כזה שמתפצל ומתחבר לגוונים רבים. רסוליס מצייר איתם באמצעות קולו והמילים שלו תמונות שכדי להזדהות איתן מספיק לדבר בשפת הרגש.
"hummus sapiens", מנוליס רסוליס ויהודה פוליקר, "הליקון"
28.4.07, ynet