שדות גולדברג

על הבמה גיטרות ופסנתר שמישהו מנגן עליו "ארץ קטנה עם שפם" ואחר כך נכנס בשירה לטריטוריה שסימנו האצבעות שלו. קוראים לו אורי מיילס, והוא הפסנתרן של הערב. קורין אלאל מצטרפת אליו, מאירה את הבמה בחיוכה ואחר כך שרה איתו ועם דנה ברגר "הטבעת נפלה". פסטיבל הפסנתר אירח אמש מסיבת יום הולדת חמישים למאיר גולדברג – האיש שנתן מילים לשירים האלה, ולעוד יותר ממאה שירים, חלק קטן מהם הושמע הערב.

בזה אחר זה התווספו אליהם דודי לוי, דן תורן ואיתי פרל ואיתם להיטים (כמו "בוא הביתה", ששר במקור רמי קליינשטיין), שירים פחות מוכרים (כמו "טיפות של שיש" שהלחין תורן) ושירים חדשים (כמו "אבני שפה" שהלחין פרל), חלקם בהשמעת בכורה. כשדודי לוי, חבוש בכובע, שר את השיר "מושיקו", המספר על נהג מונית, מאיר גולדברג התייצב על הבמה, שהפכה לרגע למונית, ושיחק נוסע, דן תורן הצטרף בסולו מפוחית ואלאל וברגר עשו קולות.

השירים במופע, שנמשך כשעתיים קצרות, התהדקו בטבעיות זה לזה – חדשים אל ישנים. וכך, ליד שיר בשם "ספינה", שביצעו תורן, לוי ומיילס – התייצב השיר הידוע "התעשייה האבירית", שגם הוא מספר על ספינה, ואל השיר "ללא כנפיים", שדודי לוי, המבצע, סיפר ש"הוא רק בן חודש, ממש יונק" – נצמד "מלאך" המוכר ("מתנה כמו כוכב היה חייב לשמור אצלו"), גם הוא של לוי. הפעם הביצוע כלל גם את תורן, מיילס ואלאל, ששרה סולו את הבית הראשון והעניקה לו מתיקות (דמיינו את השיר בקולה), במיוחד כשגם חתמה אותו לבדה במילה ("מאיפה הוא יביא עכשיו עולם) משלו". ללא ספק זה היה הביצוע הטוב ביותר של המופע. שיאים נוספים היו בשיר "פירמידות של כאב" שהקבוצתיות תגברה אותו בעוצמה, וכך גם השתדרג "כל הזמן שבעולם" הדודי-לוי, כשגולדברג הצטרף אל הנוכחים בשירה משועשעת רגע לפני ההתפרעות (במקור עם אהוד בנאי) הנהוגה בסיומו, כשהפעם היא קיבלה צבעים הרבה יותר שובבים.

בהמשך הבליחו לרגע נתן סלור עם הפסנתרן הווירטואוז שאול בסר בשיר "ילד עם קוף" ויסמין אבן שאיישה את הפסנתר ואת המילים עם השיר "אגדות ילדים", שהלחינה.

המקצועיות והרעוּת בין המשתתפים הוכיחו את עצמם כאשר התגלתה תקלה בגיטרות של תורן ושל לוי בדיוק כשהתחילו לשיר את "אימפריות נופלות". "זה פסטיבל הפסנתר, אז הגיטרות נבהלו ממנו", חייכו הנוכחים על הבמה. "למה בעצם אין גיטרת כנף, כמו שיש פסנתר כנף"? תהתה אלאל, ובזמן שארגנו מחדש את הגיטרות הסוררות היא וברגר אלתרו שיר יום הולדת למאיר גולדברג, כשפרל תורם להן כמה מכות על הקלידים. האימפריות ניצלו ברגע האחרון, לרווחת הקהל, שנחלץ גם הוא לעזרה, הפעם כאשר הסתבכו הזמרים במילים של שיר ההעצמה הנשי "מה שאת אוהבת" (במקור עם גלי עטרי).

ביקום של מאיר גולדברג ההימנון הוא "זן נדיר", וכך, בסוף כל ההדרנים, שרו אותו האנשים שעל הבמה וגם אלה שממול, שכנראה לא ממש היו מודעים למילותיו החוששות ("לא ברור מה נשאיר אחרינו מלבד הפחדים"), אבל כבר ידעו מי כתב אותן, והצדיעו לו.

יום הולדת 50 למאיר גולדברג, "פסטיבל הפסנתר מארח", סוזן דלל, 31.10.07 

פורסם ב-ynet ב-1.11.07