אמת אומנותית – יש דבר כזה? ריטה, לדוגמה
23 בינואר 2008טובה גרטנר, "משהו דו לשוני"
4 בפברואר 2008ליורם טהר לב מלאו אתמול שבעים.
אינני מי שאני ללא השירים שספגתי במהלך חיי, ומתוכם – רבים הם שלו, והוא כתב מאות.
הנה חלק קטן מהם, והסינון אכזרי – רק כדי לא להעמיס ולייגע. בחרתי את אלה שמשמעותיים עבורי במיוחד.
ילדות
הכל התחיל (בין השאר) ב"גברת אחת מרחוב בצלאל" – ספר שקיבלתי במתנה כשהייתי בגן חובה. למרבה השמחה, ספרי ילדותי שמורים עימי, כך שתוך כדי כתיבה אני מציצה בספר שכתב טהרלב ואייר להפליא דני קרמן. "גברת אחת מרחוב בצלאל / יצאה ביום שמש ברחוב לטייל / עם כלב קטן ועם כובע של קש / ופרח ציפורן תקוע בדש / הלכה לה ברחוב / ואמרה כמה טוב"!
אוי, מה שהולך לקרות לה בהמשך. אבל בעצם התכוונתי לכתוב על שיר אחר מהספר.
1. מלאך מסולם יעקב
חד משמעית, זהו אחד מהשירים הכי נפלאים בעיניי עד היום. הרבה גם בזכות הלחן של נורית הירש והביצוע של צוות הווי נח"ל עם הסולנית רותי בן אברהם.
בימים אלה אני כותבת ביקורת על הספר "שירים במדים" (מאת שמואליק טסלר) שעוסק בלהקות הצבאיות. מבין העובדות שמביא הספר מתברר שיורם טהרלב (להלן: יט"ב) הוא הפיזמונאי שכתב הכי הרבה שירים ללהקות האלה. 132 !
אבל בשבילי המלאך מסולם יעקב הוא קודם כל שיר ילדות.
2. נח
והנה עוד שיר שליווה את ילדותי. עד היום הוא עושה לי מצב רוח טוב. נסיבות כתיבתו, גם הן משעשעות אותי. יט"ב סיפר פעם שקיבל ממתי כספי את המנגינה, והיא זו שהכתיבה את הנושא. צמד ההברות המלעליות פשוט קבעו "נוח", וסביבן הוא יצר את השיר המצחיק להפליא, עם כל הממותה והשיבוטה האלה. שוקולד מנטה מסטיק מוסיפות לעליצות (שלא לדבר על ההעמדה המגוחכת), עם מתי כספי כמובן.
3. בים בם בום
"שני חברים הלכו בדרך"…
עד היום אני מתווכחת עם המשפט: "לא נורא חבר, ישנן צרות גדולות יותר". לא רק שמעולם לא התעודדתי מהעובדה הזאת, היא רק מדכדכת אותי עוד יותר.
כבר כילדה התקטננתי מהעובדה שיש בשיר מילה ששונתה בשביל החרוז. או שבעצם יש כזה דבר, אבוקדה? ("התיישב אותו ביש גדא בים בם בום / תחת עץ האבוקדה").
אפשר ללהג עוד רבות על השיר המבריק (כן!) הזה.
4. דלת הקסמים
והיו סדרות הטלוויזיה לילדים. למה להרבות במילים?
5. הילדים משכונת חיים
ידעתם שיורם טהר לב כתב את המילים של שיר הפתיחה? אותי זה הפתיע (לחן: שוש רייזמן).
נעורים – מוקדמים ומאוחרים
זו היתה בשבילי (גם) תקופת השירונים והרדיו. שירים חדשים לצד ישנים – אליהם פיתחתי חיבה מיוחדת. כך הכרתי בין השאר את הצמדים (הדודאים, הפרברים), השלישיות (השלושרים, החלונות הגבוהים), הרביעיות ("האחים והאחיות")…
6. "החולמים אחר השמש"
גיליתי אותו בתקופה ההיא. הוקסמתי (עד היום) מצירופי-מילים יפהפיים (קודם כל, שם השיר), שמשחקים עם "טל" ו"על" כמו "טל על שיחי ההרדוף, על הבריכות והסוף, טל על ראשך הכסוף, ועל עינינו"). וכמובן המשמעות ("לו רק ידענו לנצור חדוות הנוער") שהפעימה אותי בלי שיכולתי כנראה להבין אותה באמת.
לחן: סשה ארגוב, ביצוע: הפרברים – שימו לב לנגינת הגיטרות, ובכלל להגשה המופתית .
7. הבלדה על יואל משה סלומון
לחן: שלום חנוך. ביצוע: אריק איינשטיין.
לפעמים צריך פשוט לשתוק ולתת לשירים לדבר. הם עושים זאת טוב מכולנו.
8. האוהבים את האביב
עוד תוצאה אפקטיבית של מפגש בין יט"ב לשלום חנוך, ששר עם חבריו ל"השלושרים".
עוד הוכחה לכך שאפשר לאהוב משהו גם מבלי להבין אותו לגמרי (מה זה ה-נונינו הזה?).
9. זר של נרקיסים
מזל טוב. אני בת שש עשרה! והשיר הזה הוא לכבודי.
אפי נצר הלחין, רן אלירן שר. "ורק האהבות שבות לכאן בסתיו"…
10. סתיו לבן
ואם כבר סתיו – אז לבן. לא מצאתי ביצוע שאפשר להוסיף כאן.
לחן כל כך יפה של שי לביא. מומלץ לחוות את שיר האיכרים הישראלי הזה רגע לפני ראש השנה. העברי, כמובן.
הנה הבית הראשון והפזמון: "ושוב ירדה עלינו שיירת חסידות / בדרך מן השלג אל השמש / וכחולצת שבת הלבינו השדות / לקראת הסתיו ארצי חמה נושמת // הנה יורד הסתיו עם השקיעה העצובה / על דרך העפר ועל עקבות האהבה / על מרחבי השלף ולובן הכותנה / על פני האנשים צרובי הקיץ".
11. אינך יכולה
שמוליק קראוס הלחין, ושר עם חבריו לשלישיית החלונות הגבוהים. כל המוסיף – גורע.
להקות צבאיות
כאמור, ליט"ב חלק מהותי בהן. 132 שירים, כן?
12. כשאהיה גדול
להקת חיל הים. לחן יאיר רוזנבלום. שלמה ארצי הכה צעיר באמבטיה.
13. המלח שלי
גם זה של חיל הים. הלחן של משה וילנסקי, והבונוס: חוכמת ה"גם וגם" – "וכך לא אצטרך לשאול אותו יותר / על מי הוא יוותר".
כל מיני
14. חשמל זורם בכפות ידיך
לחן נורית הירש, ביצוע רותי נבון. הכוח הנשי, שמאחוריו עומד כמובן גבר.
15. בלילה
איזה שיר! איזה יצחק קלפטר, שגם הלחין. איזו יעל לוי. איזו איכות (טכנית) איומה של הקליפ. חבל.
16. בלדה עם סוס עם כתם על המצח
מתי כספי הלחין, חוה אלברשטיין שרה (מילה שממעיטה מערך "הדבר הזה" שהיא עושה).
השיר הזה שווה פוסט בפני עצמו. הוא מדבר בעצם על אהבת המוזיקה, חשיבותה ועוצמתה הכמעט מיסטית. וזאת גם אגדה יהודית מרגשת ומבכיאה בכל פעם מחדש בקטעים הרלוונטים. למי שטרם נפגש עם המילים, מומלץ למצוא אותן ולקרוא, לא רק להקשיב.
נשארו על רצפת חדר העריכה
אני אפילו לא מוכנה להיכנס לזה. זו היתה בחירה אכזרית וסובייקטיבית לגמרי. רציתי לפחות שבעים, שיר לכל שנה, ונשארתי עם שש עשרה ("שנותייך, אשר גמעו מטל הערב הכחול"). אתם מוזמנים לזרות מלח על פצעיי…
האתר (המושקע והמומלץ) של יורם טהרלב
(תודה לאיילת ה.)
שבת שלום.
19 תגובה
עשית לי את צהרי שישי.
ומזל טוב לטהר לב ועוד שנים רבות וטובות של יצירה.
ותודה ליורם טהר לב ויומולדת שמח.
כל כך הרבה צלילי ילדות, מהטלוויזיה בשחור-לבן דרך הרדיו באוטו הישן בדרך לסבא וסבתא בטבריה ועד ל"משה יואל סלומון" שלמדנו במסגרת "שיעורי ארץ מולדת" (שם אמרו לנו שכל המאורעות בכלל לא קרו בתרל"ח אלא שנה קודם או אחרי, אבל הכותב לא מצא חרוז לשנה המקורית ולכן לקח לו חירות לשנות את ההיסטוריה… מעניין אם יש בזה אמת, מעולם לא בדקתי).
"גבעת התחמושת" היה לוקח בהליכה (יותר נכון, בריצה בתעלות). השורה האולטימטיבית: אולי היינו אריות, אך מי שעוד רצה לחיות, אסור היה לא להיות, בגבעת התח-מו-או-שת. יחד עם הלחן של רוזנבלום זה אחד ממגדירי המלחמה ההיא.
בענין הסולנית של מלאך מסולם יעקב, זה צוות הווי של הנח"ל, מחזור הבנות של אופירה גלוסקא, צילה דגן, עדית חיים ורותי בן אברהם. בשיטת האלימינציה הכי קרובה זאת בן אברהם (מאוחר יותר סקסטה), אבל מודה שאני לא מומחה, מה גם שחלק ניכר מהפוטג' של הטלוויזיה הוקלט כמה שנים אחרי התוכניות המקוריות ועשוי לכלול מחליפים
אסור היה לו להיות
אכן אחד מכותבי השירים המשובחים במדינה הזאת מאז ומעולם, וכמובן אחד הפוריים מביניהם.
אצל יורם טהר לב תמיד הערכתי את הפשטות, הטוהר (כשמו כן הוא) , חוסר השימוש בשפה גבוהה אלא יומיומית המתאימה לסיטואציה ולמסר שהשיר רצה להעביר, ועצם העובדה שהיה קל להתאים לשירים מלודיות פשוטות יחסית. הייתי אפילו מעיז לומר שאם קיים דבר כזה שנקרא "פולק" אמיתי, ישראלי ומקורי בן זמננו, יורם טהר לב הוא מאבותיו והדמויות המרכזיות שלו.
בחירה במספר מצומצם של שירים מיצירתו היא לא משהו פשוט, אולי יש דברים אחרים שהייתי מוסיף או מחליף, אבל ללא ספק הבחירה שלך בשירים משובחת.
לגבי שאלתך, אני ממש לא מזהה. הלחן הוא של נורית הירש, ודוקא הייתי מהמר פה על אופירה גלוסקא. אני ממש לא בטוח.
בריאות, אריכות ימים, המשך יצירה פוריה ותודה על כל השירים והסיפורים שהענקת לנו.
ליורם יש גם אתר אינטרנט מושקע
http://www.taharlev.com/
לשאלתך לגבי מלאך מסולם יעקב – לא מזהה את הזמרת אבל בודאות אלה הן לא רותי בן אברהם או אופירה גלוסקא. כנראה זו חברה אחרת בצוות ההווי באותה שנה (1969?)
ר"ב, אסתי ויעל – תודה!
דוד: אכן "שיר של בנים", אם כי גם הוא אהוב עלי בדרכו (המצמררת).
שי: אז למה בעצם לא להכריז עליו כעל יוצר פולק ישראלי?
איילת: תודה על האתר! הוספתי.
שני דברים:
1. "מלאך מסולם יעקב" – האזנתי לו לאחרונה ופתאום נבהלתי והוטרדתי מהשורה "ופרח אקטוף מפרחי היסמין, הבא אותו שי לאחי בנימין". האם מדובר באח שרק המלאכים יכולים להגיע אליו כעת? אם כן, השיר הנעים והאידילי הזה נטען במשמעות חדשה ואיומה.
2. החולמים אחר השמש – אחד האהובים גם עלי. ניסיתי לא מזמן לחשוב איך יישמע ביצוע עכשווי רוקי/פופי שלו, והגעתי למסקנה שיהיה נורא קשה לשיר אותו בצורה עכשווית, עם העליות הארכאיות בסופי שורה (שהן נהדרות לכשעצמן). כל זה, אלא אם… משנים את המקצב לרגאיי. 🙂
תימורה, קיטלוגים לא עושים תמיד טוב, כל שכן כשהם בעים בנושאים שאינם חד ערכיים, בטח שלא בעיני כולם.
כן, אצלי, הוא נחשב כיוצר פולק ישראלי. אבל, עם כל זאת, לא תמיד חשבתי כך. לעיתים חשבתי שהוא מכונת להיטים, שירים יפים, ואפילו פופ ישראלי.
אבל עם ההתבגרות שלי, הראיה לאחור, ההסתכלות המרחבית וההשוואה לאנשים שנחשבים יוצרי פולק במקומות אחרים בעולם – יורם טהר לב יצר פולק. אולי לא הכל, אבל חלק לא קטן מיצירתו. זה לא פולק בועט (כמו שנות השישים בארה"ב), זהו לא פולק "מסורתי" אבל זהו פולק ארצי.
כמעט כל השירים שלו ניתנים לביצוע פולקיסטי מינימליסטי, ולדעתי הם ממש לא ישמעו פחות טוב.
הבלדה על יואל משה סלומון, לדוגמא, לא פחות טובה ולא פחות פולקיסטית בראות היסטורית מכל בלדה אמריקאית על הדרך לכיבוש המערב….
שי
אביבה: א. וואו. אינסטנקטיבית נרתעתי מהמשמעות הנוספת שהצעת. אחר כך ניסיתי להראות שכל המילים בשיר מתנגדות לכך – ולא הצלחתי. כך ש-ייתכן בהחלט. וזה רק מעצים כמובן את השיר ואת כותבו.
ב. רגאיי? מעניין! יש לך רעיון לליהוק עכשווי?
שי: צודק. המילה הכרזה לא ממש מתאימה. וגם קטלוגים אני לא מחבבת. סתם ניסיתי כנראה להוציא ממך עוד מילים מעניינות. והצלחתי 🙂
אופירה גלוסקא
ובקשר לבלדה על יואל משה סלומון
במשפחה שלי , משפחת בן-עזר-ראב, יש מערכת יחסים מסובכת של אהבה-שנאה עם השיר הענק הזה…
כי השיר משמיט שתי אמיתות הסטוריות חשובות
שיחד עם שטאאמפר, גוטמן, ברנט וסלומון, מי שהדריך את החבורה היה אבי סבי, יהודה ראב
ושמי שבאמת בילה לילות לבד על הירקון, לא היה סלומון, שהיה איש הישוב הישן של ירושלים, אלא
יהודה ראב הצעיר, הפוחז, בן העשרים
ראב הוא גם זה שהיה השומר הראשון של המושבה, חורש התלם הראשון, וחופר הבאר הראשונה
רק חולשה אחת היתה לו: הוא שנא עסקנות, והיה צנוע בצורה קנאית, ולכן שמו לא "נדחף" לספרי ההסטוריה כמו אחרים ממייסדי פתח תקווה
אני נקרא על שם אביו, ובנו של יהודה ראב, אלעזר
(רזי כשם חיבה(
הנה לינק לקצת הסטוריה למי שמתעניין
http://www.petah-tikva.muni.il/Htmls/Hebrew/history.html
למרות שבזמנו חקרתי על השיר הזה ואכן גם הגעתי ליהודה ראב, לא ממש הגעתי לקצה הסיפור…
בהצלבה, בזמנו, זיקני הנצר הירושלמי של משפחת אמי אימתו את ה-"מיתוסים" סביב לשיר הזה.
ועוד קוריוז – המקום הראשון שהופעתי בו בחיי (דווקא בפולק בריטי) היה ב-"הוטנני" שניהל במאי הטלביזיה כיום דן בירון (בעלה של שרי רז מהטלביזיה), זה היה בשנת 1967, ונחש איפה הוא נמצא? כן מועדון הסטודנטים "בכחוס" בירושלים ברחוב יואל משה סלומון בנחלת שבעה, ירושלים…
מוזר אה??
רותי בן אברהם.
ותודה לנטע חכמוביץ'.
ולרזי: כמה מרתק!
כתבת על יורם טהרלב, וריגשת אותי… הידעת שלפני היותו סופר, הוא קודם כל בן אדם (כפי שעולה מהשיר הנ"ל) http://www.taharlev.com/songs_selection_song.asp?id=103
המכתב נכתב ליורם בשנת 1996 ומאז יורם ואישתו בקשר איתנו. אמנם הקשר רופף, אך הוא חם ולבבי כמו ביום הראשון…
אני מצפה ליורים כמוך שיעלו לנו את רמת המוזיקה והכתיבה בארץ , אתה אחד היוצרים האהובים עלי ואין לך מחליף , האחד ויחיד אני מאוד מקווה כי תאריך ימים ותכתוב לנו עוד כמה יצירות מענינות .
מאחלת לך השחקנית והמלהקת שחקנים פנינה מור .
תודה רוני על הסיפור האישי המרגש שלכם.
מומלץ לכולם להיכנס ללינק ולהתרגש.
אהבתי
תודה איתמר.