תשס"ח – שנת ההמשך
29 באוקטובר 2008אהוד בנאי, "שיר חדש"
29 באוקטובר 2008
בניגוד לשם אלבומה, "שוברת שתיקה", מאיה בוסקילה לא חוזרת אחרי תקופת אלם ממושכת. אלבומה הקודם, "ימים של אהבה", יצא רק לפני שנתיים. עם זאת, בין שני האלבומים עברו עליה שינויים מקצועיים דרמטיים למדי. בלי להיכנס לפרטים, התוצאה המשמעותית היא השתחררותה מהסוכן שלה, רוברטו בן שושן, שגילה אותה ותרם לפרסומה ולהצלחתה, אבל לא העניק לה את החופש האומנותי המיוחל.
וכך, "שוברת שתיקה", אלבומה השלישי של בוסקילה (תוך ארבע שנים), הוא אלבום השחרור שלה. השינוי העקרוני שניכר בו, לעומת אלבומיה הקודמים, הוא נוכחותה הבולטת יותר בשירים ככותבת וכמלחינה. כמלחינה היא מוכשרת למדי, והתוצאה היא שירי פופ נעימים כמו "שלום" בעל הפזמון הקליט, "לנשום", שבו גם המילים לא רעות ("מתחפשת למלאך ומחלקת חיוכים לכל מי שמוכן להאמין") ובעיקר "לשנות אותי", שיר אהבה שלמרות פשטותו הוא הטוב שבשירי האלבום, בזכות מתיקות שקטה ועצובה שמתעצמת בהדרגה. שירים נוספים הראויים לציון הם שיר הנושא (מילים ולחן טל שגב ויעקב למאי) שמחצין פופ נשמה במיטבו ו"רכבת אקספרס" (מילים נורית בת שחר צפריר) שבו הלחן של בוסקילה מונוטוני וחוזר על עצמו, אבל באופן נעים ומעורר אמפתיה.
הנכס המשמעותי של בוסקילה הוא קולה העשיר, החזק ומלא העוצמה שהופך אותה לזמרת מרשימה. העוצמה הזאת היא היתרון שלה, אבל היא גם עלולה להפוך לחיסרון כמו אש שניתן להפיק ממנה ברכה, אבל כאשר לא זהירים איתה היא עלולה לשרוף. לכן בוסקילה זקוקה למפיק הנכון שידע לתעל את קולה אל המקסימום מבלי שיעבור עד גדותיו ויציף. המפיק של "שוברת שתיקה" הוא לואי להב, איש מקצוע דומיננטי ומשפיע, שנודע בין השאר בהפקותיו הגרנדיוזיות. נאמן לגישת הבומבסטיות, להב העצים את הקול הדרמטי של בוסקילה ואת נטייתה הטבעית להחצינו, והדגיש אותו עוד יותר. הבעיה היא שהצעקה הזו מחלישה את השירים, שלחלקם דווקא יש פוטנציאל טוב. כך למשל, יהודה פוליקר כתב לבוסקילה את השיר "רוחות קרות", אבל בשירה שלה היא מטשטשת את הליריות העדינה שלו ומחמיצה אותה, וחבל. כך גם בשיר "כל האהבות", שבו הצרחה שלה מסתירה את המנגינה היפה של עצמה ואת מילותיה המתערטלות ("את עולמי, את חיי, את עצמי כבר חשפתי, ועכשיו אני כאן"). לעומת זאת, העיבודים של השירים (עדי גולדשטיין ונאור דיין) הם מינימליסטיים יחסית ומשתמשים בכלי נגינה מצומצמים למדי, אבל הצמצום הוא גם בשאר הרוח שלהם.
ולמרות חסרונותיו, "שוברת שתיקה" הוא אלבום שבו בוסקילה מתקדמת בעוד כמה צעדים. בשיר "לשנות אותי", החותם אותו, היא מבקשת במילים שלה "מכל הטעויות רוצה לגדול", וזה בדיוק מה שאפשר לאחל לה.
"שוברת שתיקה", מאיה בוסקילה, "הד ארצי"
פורסם ב-2.10.08 ב-ynet