אהוד בנאי, "שיר חדש"
29 באוקטובר 2008גלי עטרי, "בין האש ובין המים"
29 באוקטובר 2008
קשה לשיר סליחה בעברית. מבחר שירי ההתנצלות הישראלים דל במיוחד, ובשעות שלפני יום כיפור העורכים המוזיקליים בתחנות הרדיו מתייאשים ומשמיעים שוב (ושוב) את יהודית רביץ שרה "סליחות". לאה גולדברג כתבה (ועודד לרר הלחין) שיר יפהפה שהוא בעיקר אירוטי ושבו התשוקה לפיוס גוברת על העוול, שלא ברור עד כמה הוא באמת קריטי ("אם היו עינויים"). הנה כמה שירים נוספים שמביעים חרטה.
סליחה / ביצוע: מתי כספי. מילים: אהוד מנור. לחן: מתי כספי
קלאסי. גבר מבקש מאישה סליחה על חטאיו, ואם אפשר, אז גם אמפתיה. מאוחר מדי. היא כבר עזבה, אבל הוא מקווה שתחזור. "כאן מולך מוטלים שברי, בואי ואחי אותי", הוא מפציר. המנגינה המורכבת של כספי מעבה את המשמעות והעצב שבקולו ממחיש את החרטה ואת החשש שהתנצלותו לא תתקבל.
היכנסי כבר לאוטו וניסע / מילים, לחן וביצוע: מאיר אריאל
הנה עוד התנצלות גברית, אבל הפעם היא מושלכת בקוצר רוח ("נו, נו"!). מאיר אריאל מודה שהצדק עם האישה, אבל מתרעם על כך ("מה את כל כך צודקת, מה את באמת כל כך חושבת שאת הצדק היחידי עלי אדמות?") וכועס על אינפלציית הדמעות ("תפסיקי לבכות ולבזבז טיפות מלח כל כך יקרות"). המילים הבוטות מסוות את חוסר האונים להתמודד עם חוסר התקשורת.
ללא מילים / מילים, לחן וביצוע: שלום חנוך
שלום חנוך מבקש סליחה על כך שהוא בכלל נאלץ לבקש סליחה. "מה זה עוזר לי – כשאת בוכה", הוא כואב, ומבכה את חוסר היכולת של המילים לתקן את הנזקים. הוא לוקח על עצמו את האשמה באופן גורף, ומוכן לשאת במלוא כובדן של התוצאות ("לא שמגיע לי שתעשי לי הנחה"). האם זה יעזור להם?
זה בראש שלך / לחן: שם טוב לוי. מילים וביצוע: אריק איינשטיין
הנה בקשת סליחה שמסתתרת מתחת ערימות הכחשה. "זה בראש שלך וזה רק נדמה לך", שר אריק איינשטיין, ומנסה לפייס את אהובתו הנפגעת במילים מתוקות שמוגשות כשאלות ילדותיות – "מי אוהב אותך? מי מחבק אותך?". נכון, הוא מודה במפורש שהחרטה היא גם חרטא ("לפעמים אני, אני קצת מורח"), והמילים המפורשות ("מבקש סליחה, אני לא שוכח") נאמרות רק בסוף השיר, אבל כנראה שהחן האריק-איינשטייני הטבעי יפעל לטובתו גם הפעם.
חצי אוטומטי / מילים: רמי פורטיס, לחן: רמי פורטיס ואייל אבן צור, ביצוע: רמי פורטיס
רמי פורטיס לוקח אחריות בלי להתחמק. "סליחה ששכחתי קוצים על הכתר… הנה אני מודה שהייתי שובר ומזיק כמו ילד". הוא לא מקל על קו ההגנה של הסניגוריה, שתנסה להפחית מעונשו בנימוקים של אי שפיות זמנית. "זוהי לא סטייה זמנית", הוא מצהיר מראש ובדיעבד. אני "רק שר", הוא ממעיט מערכו, אבל זה בדיוק מה שהופך אותו לבעל ערך ומעלה את השיר כולו לדרגות שהסליחה היא רק השוליים שלהן.
שום דבר לא יפגע בי / מילים: ארז שטרק, לחן: יורם חזן, ביצוע: כנסיית השכל
כותב השיר, סגן ארז שטרק, נהרג באסון המסוקים. מותו מצמרר עוד יותר את משמעות השיר. חייל מבקש סליחה ממשפחתו על מותו ומתנצל על כך שלא עמד בהבטחתו לשמור על עצמו. "אם אתם עומדים כאן מעלי, כנראה שלא עמדתי בהבטחתי. מצטער, בחיי. מצטער, בחיי. מצטער, בחיי". להקת כנסיית השכל, שהכאב הוא חלק מיישותה המוזיקלית, מחזירה את הסליחה אל השולח. הוא זה שאמור לסלוח לנו, אם יסכים, על כך שאפשרנו את אובדנו.
פורסם ב-ynet ב-8.10.08, ערב יום הכיפורים תשס"ט