חצות וחצי אמש (מוצ"ש) בנמל ת"א. רגע לפני שלהקת "תמוז" (מינוס שלום חנוך, פלוס משה לוי) ביצעו את "אני הולך לבית שאן", יהודה עדר מהלהקה פנה לגרי אקשטיין: "גרי, תגיד לי אם אני מנגן טוב את התפקיד שלך".

מאקשטיין, אוטוריטת רוק ישראלית בכלל, וקוסם אצבעות בפרט, נבצר לנגן בעצמו את קטעי הגיטרה המפורסמים שלו. אירוע מוחי שעבר היה הסיבה למופע מחווה בן ארבע שעות בהאנגר 11, שהכנסותיו קודש לשיקומו.

אקשטיין, כתשובה מעשית לבקשתו של עדר, עלה במפתיע על הבמה. מחייך, שמח, מתווה באוויר תנועות נגינה על הגיטרה שלא היתה בידו, הוא ריגש את הקהל כשהצטרף לפזמון: "אני הולך, אני הולך, אני הולך לבית שאן".

זאת לא היתה הפעם הראשונה שאקשטיין בחר לעלות לבמה במהלך המופע המרגש, לציון 40 שנות פעילותו המוזיקלית, שיואב קוטנר ערך והנחה. גם כאשר "תסלם" שרו את "פרצופה של המדינה" אקשטיין הפתיע ושר איתם את סוף השיר. רוב הזמן הוא פשוט ישב והקשיב נפעם למוזיקאים שהופיעו בהתנדבות והצדיעו לו בשירתם. היו שם נגנים מתקופות שונות בחייו, למשל להקת "סתיו" שפתחה את הערב ועוזי פוקס עם גרסה של "עוזי והסגנונות" שחתמו את הערב, לצד מוזיקאים שהושפעו ממנו כמו דודו טסה, רונית רולנד וריטה. לנגנים שנבחרו להופיע, מנוסים ככל שהיו, היה אתגר גדול, שאותו ניסח פיטר רוט (שהופיע עם להקתו "מוניקה סקס" וגם לחוד): "זה מאוד לא פשוט לנגן על גיטרה כשגיבור הגיטרה שלך יושב בקהל".

גיבור הגיטרה הזה גם הוקרן על המסכים מבצע בצעירותו את להיטיו: "רוח סתיו", "קפטיין ג'ק" ועוד. באחד מהקטעים נראה שלמה ארצי של שנות ה-70 מציג בהופעה את אקשטיין ושניהם מבצעים ביחד שיר שארצי כתב על פגישתם הראשונה. אקשטיין היה הגיטריסט של השיר "צוותא" ושותפו של ארצי לדואט "פתאום כשלא באת". עם השיר הזה ארצי פתח אתמול את רצף שיריו, אחרי שניגש לאקשטיין והודה לו. בשלב מסוים, כשירד מהבמה כדי לבצע את "ירח" בין השולחנות, ארצי שוב ניגש לאקשטיין ושר לו. אקשטיין בתגובה הצטרף אליו בקול מעט חלוש: "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר".

עוד אחד מהזמרים שאקשטיין ניגן איתם בעבר היה צביקה פיק בתקופת הסטאריות הענקית שלו בשנות ה-80. גם הוא הופיע אתמול, וסחף את הקהל בלהיטיו שלא השתנו מאז כמו "מעלה מעלה", "שיר הפריחה" והשיר "לגור איתו", שאותו הוא ביצע נטול זמרות הליווי שלו, לאחר שאחת מהן קרסה תוך כדי ההופעה לעיני הקהל ההמום. "איזה עולם אכזר", אמר אחר כך קוטנר, "שגרי אקשטיין היה צריך לחטוף שבץ מוחי כדי שעל אותה במה יהיו שלמה ארצי, מוניקה סקס, צביקה פיק וזמרת שתתמוטט". מאוחר יותר הוא הוסיף שלא רק במקרים קיצוניים של מחלה ראוי לתמוך במוזיקאים ישראליים, אלא גם ביומיום, שחלקם מתקשים לשרוד מבחינה כלכלית. השיר "עם קצת עזרה מידידיי" ("With A Little Help From My (Friends"  שעוזי פוקס ביצע במלוא העוצמה הפיזית והרגשית, היה המחשה הולמת לרוח הדברים.

בניגוד למילים של גרי אקשטיין ב"רוח סתיו", חשוון עדיין לא דחק אתמול את חומו של הקיץ, אבל האהבה שעלתה מהמופע "הביאה הבטחות של ימים טובים עומדים בפתח".

פורסם ב-ynet ב-25.10.09