בחודשי חייו האחרונים, חולה על כיסא גלגלים, הופיע ג'ו עמר, ענק הזמר היהודי-מזרחי בהיכל התרבות של אור עקיבא. במופע החגיגי, ששודר בגל"צ, הוא שר את הפיוט הנודע "ידידי השכחת" כשעיניו זולגות דמעות. לצדו היה ליאור אלמליח, שעמר סימן כממשיך דרכו. אמש (שני) על אותה במה עמד אלמליח לבדו. עמר נפטר בחודש יוני האחרון, אבל מורשתו המוזיקלית מופצת ב"שלום לבן דודי" – סדרת מופעים המנציחים אותו באופן ההולם ביותר, באמצעות שיריו ופיוטיו. "לא הכנתי את השיר הזה להערב", פנה אלמליח לקהל, "אבל אני חייב לשיר אותו איתכם עכשיו כדי לסגור כאן מעגל". הקהל נענה בהתרגשות ואחר כך המשיך איתו ל"ברצלונה" רבת הסלסולים.

הגיבורה הראשית של מופע ההוקרה היתה התזמורת האנדלוסית מעלות-תרשיחא, בניצוח אמן העוד עימאד דלאל, שמורכבת מנגני כלי מיתר והקשה יהודים וערבים. בברק הטכני שלהם, אבל לא פחות ממנו בנשמתם שהטעינה אותו, הם היו התשתית שממנה ניזונו להפליא קולות הזמרים.

כשהרב הפייטן חיים לוק השמיע בקולו המרשים את הפיוטים "ישמח משה" ו"שלום לבן דודי", הקהל הצטרף אליו בהתלהבות. "בכוונה בחרתי בפיוטים שכולם יכולים לשיר איתי", הוא עודד אותם. "כולם חייבים להשתתף כי זה מה שג'ו עמר היה רוצה, שנמשיך אותו".

הרב לוק, שזכה להופיע לצד עמר ברחבי העולם, תיבל את השירים ששר בבדיחות במרוקאית. מיותר לומר שבהתחשב בעדה ששלטה באולם, לא היה שום צורך בתרגום. מדי פעם הוא זכה ל"קולוּלו" עסיסי מהקהל, תוספת חמה לאווירה הגם ככה משפחתית. בהפסקה, למשל, הוחלפו בין המשתתפים חוויות מנסיעות למרוקו.

המשפחתיות הזאת התחזקה כשאל הבמה עלה הפייטן דוד וייצמן – "הנציג הצעיר של המוזיקה האנדלוסית", כך הציג אותו שאול מייזליש המנחה. וייצמן, בעל הקול האופראי, זימר בין השאר את "הריני שר" והמשיך לרגש את הנוכחים.

בין הפיוטים הוקרנו קטעים מ"חבקי אותי" – סרט תיעודי על עמר שיצר שאול מייזליש, שהנחה את הערב. בין השאר מככבים בו אביהו מדינה ואהוד מנור, שכתבו לעמר שיר. "הקול שלו טמטם אותי מאז ומעולם", התוודה מנור, שהודה לו על כך באמצעות השיר שכתב לו.

חלק מהשירים שעמר כתב, כך סיפר מייזליש, היו שירי מחאה על עוולות, משום שבנוסף לנפש היוצר שלו, הוא גם היה לוחם חברתי. כך, למשל, נכתב "שיר השיכור" המפורסם שלו בעקבות המהומות בוואדי סאליב בשנות החמישים. כשליאור אלמליח ביצע את השיר מאוחר יותר, הלחן העליז והמילים המיואשות נאבקו ביניהן באמצעות קולו ועוד שיא מרגש נשבר. התרגשות נוספת נרשמה כשאליה ינון גבאי –  נער פלא ממעלות, סחף את הקהל בקולו הנעים והעוצמתי.

סולו עוּד מהמם של עימאד דלאל, מנצח התזמורת, היה הפתיח לשיר הסיום במרוקאית – "יארייח", בביצוע משותף של אלמליח, ויצמן וגבאי. הקהל השתתף בשירה, במחיאות כפיים, בצהלולים ובאהבה לעמר, שהוכיח בחייו ובמותו שאפשר להיות עממי מבלי לוותר על האיכות, אלא דווקא להגביה אותה – מסקנה לממשיכי דרכו.

 
פורסם  ב-ynet ב-27.10.09