על "שיעור מולדת – שירים על הארץ ודברים על הבית" מאת יואב קוטנר
29 בספטמבר 2008בזמן שעפעפתם
3 באוקטובר 2008אחרי פעילות מפוארת בלהקה "שוטי הנבואה", וגם "אדם צובר זכרונות" – הקאוור המצליח שלו ב"עבודה עברית", אברהם טל מוציא אלבום סולו ראשון. הוא נפתח ב"פסטיבל" – שיר זיכרון מרשים וארוך שמצטט מילים מתוך "מלכות החרמון", ונמשך לאורך כל השירים הססגוניים שכתב והלחין (מלבד "אם בלשונות" שמתוך איגרת פולוס ו"אדם צובר זכרונות" של יונה וולך ושמעון גלבץ, שמובא כבונוס).
השירים המגוונים בסגנונות – מוזיקת עולם, רגאיי, מזרחית והיפ הופ, עובדו באופן יצירתי ומלא המצאות, למשל השינוי בפסוק "מן המיצר קראתי – לה" במקום "יה", וגם: הציטוט מ"משינה" "לא יכול להפסיק לזוז גם כשהמוזיקה נגמרת" בשיר "שדות האש", שבין השאר מתאר באופן כביכול מדעי מה שהמוזיקה המרקידה עושה לגוף ("המולקולות קופצות מצד לצד בשמחה… מתוך ריקוד השתנה מבנה התא"). ויש גם את השיר "קשה", היהודי באנחות ה"אוֹיוֹיוֹ" והישראלי בקיטורים עם האופטימיות שמקפיצה את הכל בעליזות. ההומור מתחלף גם לעצב שקט, למשל בשיר "אח יקר" שמשתרע על פני עשר דקות מרגשות. בהחלט אלבום שיתחבב בקלות על הלב, על הראש ועל הרגליים.