עיר מעורערת

במתחם הלהיטים, אגף פזמוני הקיץ – ימשכו כתף וימלמלו משהו על טעות בניווט למי שיחפש דווקא שם את השירים של "עיר מרוחקת", האלבום הרביעי של אפרת בן צור. הם לא מתפזמים מעצמם בקלילות ממכרת. ודווקא הפעם – בניגוד לאלבומה השני למשל, שהיה פסקול של מסע במקומות ובזמנים – עכשיו היא כבר מתמקמת במקום אחד. אבל אין ספק שזאת לא טריטוריה של קלילות. זאת עיר שבן צור הקימה בעצמה לעצמה, וגם הקיפה חומת הגנה שחוצצת בינה לבין העולם, אם כי גם מאפשרת יחסי גומלין.

בן צור ייבאה את חומרי הבנייה ממיטב המשוררות – דליה רביקוביץ, לאה גולדברג ותרצה אתר, וגם מחומרים שדלתה מלבה. בתור האדריכלית, היא הקפידה לתכנן עיר מסודרת וסימטרית בניגודיה: עם "פתיחה" ו"סיום" – כך נקראות הרצועות האינסטרומנטליות שממסגרות את האלבום; עם "רוח צועקת" כשיר פותח, והנגטיב שלו "היה זה שקט" כשיר מסיים; עם "ויהי בוקר" – נטול המילים אך עז הרגשות, ועם "ויהי ערב" – שבו המילים של פניה ברגשטיין מתוך הסיפור לילדים המפורסם שלה הן מצע חרישי לעולם אפל ומבודד, שבן צור מבודדת אותו עוד יותר מאשר במקור. הילדה שבשיר, כך רומזים הצלילים, נעזבת עוד יותר, והטון הסלחני שבסיום השיר לא משכנע. כמו ב"ויהי ערב", גם בשאר השירים – המילים, הלחנים והשירה של בן צור הם תשתיות לעיר המרוחקת שלה, שבה מתרחשים מעשי תשוקה ונטישה, התאהבות והתאכזבות, חלומות, מלחמות והחלמות.

איזו מין עיר זו? – עיר מעורערת. מפקחי בנייה אמורים להוציא צו הריסה לנוכח מחדלי הבנייה שבה. בתים אמורים להגן על דייריהם ולהכיל אותם בבטחה, ובן צור בנתה אותם שקופים ומתנודדים ממשב הרוחות: "רוח צועק… רוחות יגון", וגם "הלך לכל הרוחות" – פשוטו כמשמעו המילולי, מהשיר "על דרך הטבע" של דליה רביקוביץ, שמציב סתירות כמו "עולם על דרך ההיעלמות", ודווקא הן ממחישות את העיר. בן צור מתגוררת בה, אבל בו זמנית גם ניצבת מחוצה לה, נכספת בפתח, ונישאת במעגליות פנימה והחוצה על גבי צלילים מעורפלים, לעיתים צורמניים, בלחנים מורכבים ומתפתלים. קולה הילדותי-עדיין מעניק לשירים רובד של מורכבות. בניגוד לאלבומים המוקדמים של בן צור, הפעם חוטי קולה הדקים נשזרים זה בזה ומעבים זה את זה. היא נשמעת פחות פגיעה מבעבר ויותר חזקה. ביחד עם עומר הרשמן שהפיק איתה מוזיקלית את האלבום, ניכר שמדרכות העיר רופדו מראש על מנת למתן את עוצמת הנפילות מראשי המגדלים. וכך, בן צור איננה מתרסקת הפעם. גם כאשר היא שרה ברצועת הבונוס "I need you so that I could die" (בשיר  All I Have to Do Is Dream" של בריאן בודלו המוכר בביצוע האחים אברלי), אין חשש ממוות – כי האלבום הזה, עם כל המלנכוליות, האווריריות והאובדניות – גם נוצק בתאוות חיים.

פורסם בגלובס ב-13.07.2019