
קןרין אלאל, מופע השקת "כאחד האדם", יוני 2017
22 ביוני 2017
מירי מסיקה, אלבום אלוהי הדברים הקטנים, יולי 2017
13 ביולי 2017
קאנטרי עברי. איך לא חשבו על זה? אז הנה: כבר חמש שנים מסתובבת כאן ג'יין בורדו – שלישייה חמודה עם שם אצילי (למעשה, שילוב של שמות הסוסים של דורון טלמון – הסולנית וכותבת השירים). מי שנחשף אליהם, מדבר וכותב עליהם במונחים של התאהבות. כי הם סימפתיים, חמודים ונעימים – אבל עם עוקצנות. כי אחרי אלבום בכורה מוצלח שהפיק להיטים כמו "איך אפשר שלא" ו"וויסקי" ("אז קחי עוד שוט של וויסקי, זה בטח יעזור לך"), גם באלבומם השני – "מה שחשוב" – זוהרת אותה איכות: פולק מקורי שזורם מכלי נגינה אקוסטיים, והופך לחשמל. הוא פורץ מהשירים היפים, מהביצוע המרנין ומהפולק המקורי המשובח. מהקול הנעים והנכנס ללב של טלמון, שבאיכויותיה – לא רק הצליליות – מזכירה קצת את היוצרת דניאלה ספקטור עם צניעות שדווקא מבליטה את עוצמות הכישרון. חבריה לשירים – מתי גלעד בקונטרבס ואמיר זאבי בגיטרה אקוסטית וביוקלילי – הפיקו איתה את האלבום באופן עצמאי באולפנם הביתי.
בהאזנה ראשונה הם נשמעים קלילים. שרים טוב ומנגנים נפלא את הלחנים היפים ששורה עליהם רוח משמחת, כולל ב"קולנוע לב" – תרגום חופשי מרנין לעברית ולישראלית לשיר "צ'לסי הוטל" של לאורנד כהן. ואז נתפסים למילים, ופתאום מתברר שההרמוניה הקוֹלית והקוּלית מסתירה – באופן שדווקא מעודדת למצוא – אירוניה, ביקורתיות, כובד ועצב. כך, למשל, בשיר "סבא", העליז במקצבו, נחשפים פתאום לתובנות המודחקות על עוני – "והמוות, אולי הוא לא כל-כך נורא. עדיף לשכב עמוק בדשא מלחיות בלי אגורה", ובדידות – "והמוות, אולי הוא לא כזה אסון. עדיף לשכב בדשא מלישון באלכסון".
ומהדהד גם "מה שחשוב" – שיר הנושא. שיר נעזבוּת עצוב ויפה עם זווית מקורית לסיטואציה עגומה, וכה שחוקה באופן שבו היא מתבטאת בדרך כלל בשירים. אצל ג'יין בורדו, האהוב הנוטש לקח איתו הכול: "אך מה שלי הכי נורא, הסוודר לא במגירה"! ולא, בכלל לא מדובר בזוטות: "הלב שלי בפנים נשבר, עכשיו תמיד יהיה לי קר"!. ואף יותר מזה: הסוודר "בגוונים של חום, סריגה צפופה, עשה לי להרגיש יפה, ואהובי המחושב, חישב מה שהכי יכאב". אאוץ', מתוך הצחוק בוקע הכאב, ובהחלט יש באלבום הזה גם התענגות – מהסוג הילדותי, בואכה גיל ההתבגרות, אבל עם מודעות עצמית – על הכאב. שמות השירים חוגגים את הגישה הזו: "רוצה לבכות", "מצב רוח", "הכאב הזה". מזוכיזם בטעם גן עדן ברגע שאחרי ההתפכחות.
פורסם בגלובס ב-29. 6.2017