אריק איינשטיין, יהודית רביץ, יאפים עם ג'יפים: 3 אלבומים למשבר הקורונה שהגיע הזמן לחזור אליהם, מרץ 2020
27 במרץ 2020הקלפטר בן 70: זה הזמן לחזור ל"יצחק", אלבום הבכורה
4 באפריל 2020לך, תתיילד איתה
ארון האלבומים הילדי מתחדש. רגע לפני הקורונה יצאו בישראל האלבומים לילדים "יוני ג'ירף" – של יוני רכטר, ו"מצד לצד" – הפרויקט המקסים של להקת אקוט (הצמד ענבל ג'משיד וגלעד ואקנין עם שירים מקוריים במזרחית-ערבית). אל הז'אנר הדי מוזנח הזה הצטרפה לאחרונה אתי אנקרי עם האלבום "שולם לעולם".
כמו קודמיו הנ"ל, גם הוא יצירה לילדים קטנים מאוד, פעוטות למעשה – וכתוצאה מכך, מתחשב בחלוקת הקשב המצומצמת שלהם באמצעות שירים קצרים (בערך שתי דקות בממוצע). האתגר: לברוא עולם שלם בתוך שיר קצרצר, ואנקרי – לא רק שצולחת אותו, אלא שגם מעניקה לו קסם. ברוך ובעדינות – ובעצם, באופן שבו שרה גם למבוגרים – היא משלבת שירי חידה, שירי שמש וירח ושירי חיות, כולל ג'ירפה שעפה, בתוך עולם של ספק מציאות, ספק בדיה. אנקרי עושה כל מה שצריך – כולל שימוש בחזרות רבות שאהובות על ילדים ומשרות עליהם שמחה וביטחון, ניגודים (ארוך-קצר, רחב-צר, גבוה-נמוך, שמן-רזה), שובבות ומשחקי מילים חמודים ששיאם בשיר "מרפקים": "מַרְפֵּק וּמַרְפֵּק רוֹצִים לְהִתְרַפֵּק / יָד וְיָד רוֹצוֹת לְהִתְיַדֵּד / אֹזֶן וְאֹזֶן רוֹצוֹת לְהִתְאַזֵּן / רֶגֶל וְרֶגֶל רוֹצוֹת לְהִתְרַגֵּל / וְהָרֹאשׁ מִתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁכָּל הַחֶדֶר מִתְבַּלְבֵּל"; וגם במצלול שבשיר החותם, "בנהר": "וְהַשִּׂיחִים בֵּינֵיהֶם שָׂחִים / אֵיזֶה כֵּיף לַדָּגִים שֶׁשּׂוֹחִים".
ואיזה כיף למי שמקשיב לאלבום, גם אם הוא ילד רק בנפשו. כי בל נשכח שאנקרי היא קודם כול מוזיקאית וזמרת, והצד המוזיקלי מכובד כאן במלואו וביופיו, עם מנגינות שאינן מתחנפות ולא מזדמזמות מיד, אבל בהמשך – בהחלט, עם כל מורכבותן. תורמים לכך המוזיקאים האיכותיים (קרני פוסטל בצ'לו, ארז לב-ארי בגיטרות, באס וסאז, עדי הלל בגיטרה, אייל סלע בחלילים ובקלרינט, ואיתמר גרוס בפסנתר ובאקורדיאון).
ילדים יקבלו מהאלבום הזה הדהוד לעולמם ולסטייט אוף מיינד שלהם – בשירים כמו "לא רוצה" ושיר הנושא שממחיש את המורכבות שבאינטראקציה הבין-אישית. מבוגרים יכולים לצרוך את האלבום הזה כמו פסקול למדיטציה בזכות שירים תמציתיים ומאזנים שחלקם מזכירים שירי זן. ועל הרצף שהוא ריגשי ומנטלי לא פחות מאשר גילאי, אפשר ליהנות משירים כמו "שושנה" שלא רק מתאר תכנון-ביצוע-תוצאה, תוך כדי משחק, אלא גם את הכמיהה ליופי; ומהשיר הפותח, "עננים" שמסתיים במילים "עַד שֶׁתּוֹפְסִים הֵם מִשְׁתַּנִּים". בעצם, הוא מגלם תובנה מדויקת לא רק על מהות הילדים באשר הם אלא גם בכלל, על החיים.
אתי אנקרי, באמצעות השירים שבאלבום "שולם לעולם", מעניקה את החסד של קוהרנטיות גם בעולם של חוסר פשר – או של פשר לא מפוענח. וזוהי מתנה שלא רק ילדים זקוקים לה כרגע אלא גם מבוגרים, במציאות משתנה ומוזרה שלא ידענו כמותה מעולם.