בדימוי הקולקטיבי שלו, אביתר בנאי נחשב לפרפורמר מופנם וסולידי, קפוא למדי על הבמה • זה לא מה שקרה בהופעת העשור ל"לילה כיום יאיר" כבר עברו עשר שנים מאז שיצא "לילה כיום יאיר" – אלבומו הרביעי של אביתר בנאי, והפלטפורמה הוותיקה של "פסטיבל גולדסטאר סאונדסיסטם – מנגנים אלבומים" הייתה הזדמנות הולמת לחגוג את המאורע. ייאמר כבר בהתחלה: ציוני הדרך העגולים האלה הם לעיתים תירוץ קלוש ומאולץ לבסס עליו הופעה, מה עוד שלפחות בהופעה הספציפית הזו – שירי האלבום התערבבו (אבל השתלבו, […]

"התעוררתי דקה אחרי חצות בתוך הבית של משפחת בלהות" – כך נפתח האלבום "דקה אחר חצות 00:01" של עומר קורן. תשע שירים אחר כך, כבר "בוקר, סתם עוד בוקר ומעבר לחלון לא עומד לרדת שלג". בין הלילה לבוקר משתרע מרחב של עולם מובהק ומובחן שקורן מדייק לנסח בקולו. את הקול הזה הוא החל לזקק באיפי "יש לי אישה" שהוציא בשנת 2017 ובו הלחין שירים של המשוררות יונה וולך, דליה רביקוביץ וחני כבדיאל. גם באלבום הנוכחי הוא שר לעיתים בקולן של […]

מסע בין חלומות "קובי, תן לי בבקשה צליל של החלל החיצון". קובי שמואלי, הדיג'יי של ההצגה הממונֵה על המוזיקה והאפקטים, לוחץ על כפתור. החלל מתמלא במוזיקה עתידנית, והקסם מתחיל. "מסע בין חלמונים", כך נקראת הצגת הילדים המקסימה שיצר צבי סהר, ממציא של ז'אנר מהפכני בשם Puppet Cinema – שחקנים מפעילים בובות שמצולמות בלייב ומוקרנות במעגל סגור מול הצופים. על שפת הבמה המתינו לרגע שלהן ביצי עין – בתפקיד הקרקע הצמיגית של כוכב מסתורי. לצדן יערות ברוקולי וצבא של פטריות. בצד […]

כאב של התנגשות מוחצת "משתלבים בנוף" הוא כבר האלבום השביעי של אלון עדר, והרביעי שנוצר עם הלהקה שלו – שותפים מלאים להפקה ולעיבודים, ששרים ביחד איתו, ולפעמים מובילים סולו שירים יפים שכתבו: ספי ציזלינג בחצוצרה (וגם בפלוגלהורן וכלי הקשה), אבנר קלמר בכינור (וגם בוויולה, ובשלל פסנתרים, כולל וורליצר, פנדר רודס ומקלדות), רן דרום בגיטרות (חשמלית, אקוסטית וקלאסית, וגם במקלדות), נדב הולנדר בבס (וגם הוא בגיטרות בפסנתרים) ויונתן רוזן בתופים (וגם בכלי הקשה ומקלדות). כל הפירוט הארכני הזה, שכולל כמובן גם […]

לירון עמרם / חלום ישן הנה אלבום בכורה שכולו ציפייה גדולה שהתממשה. עוד בטרם צאתו, התמלא ראשו של לירון עמרם בכתרים רבים ובתארים כמו "פריצת השנה" ו"נסיך המוזיקה התימנית החדש". נסיך – על שום היותו הבן של אהרון עמרם – מבכירי הזמרים והיוצרים ואושיית תיעוד של המוזיקה התימנית. אבל כובד הכתרים והייחוס לא רק שלא הכפיף את זקיפותו של עמרם הבן, אלא שגם הניע אותו להוסיף קומות משלו למורשת היצירתית. ה-ח' וה-ע' האותנטיות שלו הן חומרי הבניין לעיר השירים שהוא […]

"תודה שבאתם להשקת הדיסק החדש שלנו, שהוא בעצם דיסק ישן", אמר אסף אמדורסקי בתיאטרון גשר ביום שלישי שעבר, ובכך פענח את סוד הצמד: הזרימה הדו-כיוונית בין ישן לחדש. כי לכאורה, נראה שהדודאים – המקוריים והנוכחיים – עושים את אותו הדבר כבר 60 שנים מאז שנוצרו. שרים נפלא שירים יפים, שהחדש שבהם נכתב לפני יותר מ-25 שנה, והרוב הרבה קודם. מצד שני, תמיד הם היו רעננים, ולא רק בגלל הטמפרמנט הסוער שלהם, אלא בזכות הקפדתם להתחדש, למשל באמצעות אינטראקציות עם זמרים […]

"מה זה שירי לחץ?", שאל שולי רנד באמצע הופעת ההשקה לאלבומו "רצוא ושוב". המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, יום חמישי שעבר. הוא לא מחכה לתשובה – זו הייתה רק אתנחתא מדודה, הרף עין, שנועדה להקפיץ את שיפוע דיבורו למדרגה הבאה. "שירי לחץ", הוא מסביר, נוצרים כאשר מנהליי "דנים בקריירה הבעייתית שלי ואומרים שאם תוך חודש וחצי גג אני לא משחרר איזה להיט רותח אז אפשר לסגור את הבסטה. אני מסביר שזה לא ככה. שאני חייב להתחבר למעיין שבתוכי. לילד שבי". […]

המלך של דרך המלך "מה יהיה? יום אחר יום אורב עם עוד קטסטרופה לאומית, קוסמית, כימית… אני מרוב בהלה נעשיתי אופטימי", שר דויד ברוזה ב"טבעת הזהב" – אלבום אולפן ראשון שלו מאז "שפה שלישית" מ-2011. והתיאור הזה, שכתבה צרויה להב (שכל הטקסטים באלבום הם שלה), משקף בעצם את רוח האלבום כולו: גם במצבים של פורענויות המתוארים בחלק מהשירים, ברוזה מפזר עליהם בקולו ובלחניו קונפטי של אנרגיות חיוביות. לואי להב, מפיק האלבום, ויונתן לוי שעיבד והפיק מוזיקלית, עיבו והעמיקו עבור ברוזה […]

בציר טוב אחרי חודשים של יובש במוזיקה הישראלית, הגיעו גשמי ברכה. ארבעה אלבומים מומלצים של יוצרים שצניעותם מסווה את כישרונם ואת הספקם. כאלה שלא יודעים רק לחשוף את פצעיהם אלא גם לרפא אותם בכוח יצירתם   אילן וירצברג / הפצע והמַרפא 16 אלבומים הוציא אילן וירצברג, אבל זוכרים לו אלבום אחד בלבד – "בציר טוב". היצירה מ-1982, שבה הפך עם שמעון גלבץ את שירי יונה וולך מחומרי נפץ שבכתב לקלאסיקות מושרות, ממוקמת במדף של האלבומים הישראלים החשובים ביותר, ובכל זאת […]

הקסם מתרחש מיידית, עוד בטרם נשמע הצליל הראשון, קסם ויזואלי נוצץ ומסוגנן. "חליל הקסמים" הנודע של מוצרט – בגרסה הנוכחית של האופרה הישראלית  לילדים, שואף להנגיש את האופרה לקהל היעד הצעיר, ואף להאהיב אותה עליו, והדרך לכך היא קודם כול הבמה, שבכל רגע יש בה התרחשות צבעונית מגרה. חגיגה ססגונית לא פחות מאשר חגיגה קוֹלית עם התפוצצות יצירתית של דמיון, נשף בלתי פוסק של יצורים בדיוניים, מחולות בלונים ונשפי ליצנים – תוצר יפהפה של השלישייה – ניב מנור מעצב התפאורה, […]

אמיר דדון חוזר בימים אלה להיות הכוכב הראשי במחזה של עצמו, אחרי שבשנים האחרונות היה הכוכב הראשי במחזות של אחרים. המחזמר "עלובי החיים" וקברט הרוק של קרן פלס "לילה 1 באפריל", שניהם בהבימה, העצימו את נוכחותו הכריזמטית, אך הסיטו הצידה לכמה שנים את קריירת הזמרה שלו. אז הנה הוא שב באלבום שלישי בשם "לבחור נכון" – כותרת שמעידה על ביטחון עצמי, אם כי המילים בלהיט הנושא דווקא שואלות "מתי אלמד לבחור נכון?". יש בשיר הזה – ובאלבום כולו – סימני […]

מגיע למוזיקה הישראלית להיות הגיבורה הראשית. להתבטא לא רק כפסקול של סדרה, אלא לככב בתור הנושא של הסדרה. לא לשרת עניין אחר, גדול ממנה, אלא להיות העניין עצמו. וזו המהות של הסדרה "בית, פזמון". כמו בסדרה המצוינת "עוד סיפור אחד ודי" (גם היא שודרה ביס), הסיפור מסופר באמצעות מונולוגים, נקודת מוצא שעלולה להוות חולשה מבחינה ויזואלית. הפיצוי הוא חומרים ארכיוניים, חלקם נדירים, ובעיקר – וזה בגדר תגלית – מיטב זמרי ארצנו כאמני התנסחות שמפגינים הופעה ורבלית לא פחות מוצלחת מזו […]

אריס סאן היה פה מזמן. הצהיל את הסיקסטיז המקומי בקולו החם שחוּבּר לגיטרה חשמלית לוהטת ויצר צליל מריר-מתוק של פופ יווני מוקפץ במחבת ישראלית. שנים לאחר מותו, להיטיו לא נמוגו, אלא חלחלו לתודעה הקולקטיבית ("סיגל", "נערה ממש אוצר", "תל אביב תל אביב"), והוא הפך לגיבור גיטרה שהשפיע על מוזיקאים רבים, כולל צעירים שנולדו שנים לאחר שיאו. ביניהם להקת "בום פם" הנקראת על שם להיט שלו (שהוא גם שם אלבומם הראשון, כולל שיר הנושא שהקליטו עם ברי סחרוף – עוד מעריץ […]

השחר העולה אלבום הבכורה של שחר אריאל לא נשמע כמו יצירת ביכורים. הטריות החיננית אומנם נוכחת, וגם הקול הצעיר והלהט, אבל אין שום דבר מהבוסריות שמתלווה לפעמים לאלבומים ראשוניים, כולל הדחף להוציא את הכול במין ערבוביה של חוסר אחידות. אריאל מגיש יצירה שלמה, ונדרשו לו לשם כך כמעט חמישים שנה שבהן התחשל, התבשל ולא התרשל. המילים האחרונות הן מחווה למילוליות השוצפת של מאיר אריאל, אביו של שחר. הוא נוכח באלבום בשירים מפורשים יותר ("תמיד אתה איתי" – שיר געגועים במהלך […]

לא במקרה יצא "רצוא ושוב" – האלבום של שולי רנד – בתקופה הזו של שלהי הקיץ. הוא רוטט מרוב התכוונות והתכווננות לימים שבין אלול לחגי תשרי, ששיאם יום כיפור שנגוז זה עתה. כולו מרוצף בשירים יפים, מופקים ומעובדים לעילא על-ידי אסף תלמודי, שכל הווייתם היא התשובה במובנה הדתי, אבל לא הפלקטי. עשר שנים מאז אלבום הבכורה "נקודה טובה" רנד ממשיך בשלו – למתוח את חוט הזהב שלו שמתפתל בקו ישר (פרדוקס שמשקף את היצירה של רנד) מסוף שנות ה-80 שבהן […]

פגישה לאין קץ   בפתח האלבום "שרים הדודאים 2" נראה דיוקנו של בני אמדורסקי ז"ל, שצויר על-ידי ישראל גוריון, חברו לצמד "הדודאים". הראש בפורטרט דומה לכד, וכנראה שזה לא מקרי. אמדורסקי – שהאלבום יצא השבוע, ממש ביום הולדתו ה-87 – הוא כלי הקיבול שממנו נגמעת האנרגיה המוזיקלית הזו. כבר כמעט 10 שנים גוריון ואיתו אסף אמדורסקי – שגם הפיק ועיבד את האלבום – מושקעים יצירתית בחומרים של הדודאים. הופעות מבוקשות ואלבום מצליח כבר מאחוריהם, ובכל זאת, רוב הרפרטואר העצום של […]

"ובי יש הרגשה מזמן, שהאי-שם בעצם כבר כאן", שרה תמר רדה באלבום הבכורה שלה, הנקרא כשם הלהקה שנקראת על שמה, תמרדה. ובאמת, ה"אי שם" שמטבעו הוא מעורפל ולא ממוקד, ביצירה הזו נשמע קונקרטי, מרענן, ובעיקר שמח, גם בחלקיו המהורהרים. "אי שם" – השיר שמתוכו הציטוט, מתמצת גם את הסיפור שלה. רדה (כן, בת דודה של אסתר) גדלה לצלילי מוזיקת-עם אתיופית בהשפעת אביה, שלזכרו כתבה את השיר הזה והלחינה עם אריאל הורוביץ. "כשתגיע לשם תיגע בעיקר", היא חוזרת ללא הרף על […]

"כך הולך הרוח", האלבום של יזהר אשדות, ראוי להאזנות רבות. לא בגלל העבודה העצומה שהושקעה בו. ברוב האלבומים מושקעת עבודה, אבל היא מתמקדת בעיקר בהעמדת השירים המוכנים, בעיבודים, בשלל העניינים הטכניים. אצל אשדות באלבום הזה, היצירה עצמה – עוד לפני הכניסה לאולפן ההקלטות – היא המוקד. 12 קטעים באלבום, ודווקא מחציתם, האינסטרומנטליים, הם הסיבה העיקרית להקשיב לו. נכון, גם השירים מעולים. אשדות הלחין את כולם בכישרונו המלודי (את "כפר צרפתי" הלחין עם שלומי שבן). המילים של יהלי סובול, וזו הפעם […]