"הסם האהוב עלי הוא הקהל"    "אני תחת השפעה כבדה של סם האמת", פתח אמש (מוצ"ש) גלעד כהנא את "סיפורים באוזן", סדנאות אמן בחנות האוזן השלישית בתל אביב. הפרויקט (מטעם חברת ההפקות "מונוקרייב") מאפשר לקהל לפגוש את המוזיקאים החביבים עליו ולשאול אותם שאלות על המוזיקה שלהם. "זה מעמיד אותי במצב מאוד עדין ורגיש", המשיך כהנא, מנהיג להקת "ג'ירפות", שגם הוציא שלושה אלבומי סולו ופרסם ספר ביכורים. "אין לי כרגע עור חיצוני ואני פגיע. תשאלו איזה שאלה שתרצו. אני מתכוון להגיד […]

בלהיט הכי גדול באלבום הבכורה שלו, תהה שחר אבן צור למה בעצם אי אפשר ללכת עירומים? במובן מסוים הוא התקדם אז בכיוון ההתערטלות כשבשנת 2003 צעד מתוך להקתו, "מוניקה סקס", אל החשיפה שבאלבום סולו. עכשיו, כבר מתורגל בעמידה בחזית ללא הכסות המגוננת של להקה, הוא מוציא את אלבומו השני, "כיכר מגן דוד".  אלבום סימפטי ונעים לשמיעה, יצר אבן צור, והוא שר בו ברגש את השירים הקומוניקטיביים שכתב (מלבד "שיר אהבה" של יהונתן גפן, המוכר בלחן הקודם של שלמה יידוב). עמי […]

קולנוע לב בואו לקולנוע של עמיר לב. הנה הוא בקופה, מוכר את הכרטיסים. מבטו נייטרלי כאילו לא אכפת לו אם תקנו או לא תקנו. לא משנה הסרט – תמיד יהיו בו נסיעה, גבר שנעצר באמצע ההתרחשות, אישה משלימה בעל כורחה ואולי גם קוסם. לב, בקולנוע שלו, הוא גם האיש שעומד בכניסה, בודק לכם את התיקים. מתבונן בתוכם בתשומת לב. לא מחמיץ אף פרט. הכל יכול להיכנס לשירים שלו: מסטיק ("נמל תעופה"), דיאט יוגורט בטעם פירות ("נוסע וחוזר"), חוברות של כרטיסי […]

בפרויקט "עבודה עברית" האחרון הפתיע רמי קליינשטיין בטמפרטורות הזעם הרותחות שבהן ביצע את "הכעס" של להקת רוקפור. במשך השנים כמעט ונשכח עברו הרוקיסטי ואיכשהו הוא התקבע בתודעה הקולקטיבית בתוך מלכודת הדבש הנושנה של "תפוחים ותמרים". "הכעס" גילה מחדש פיסות מאישיותו המוזיקלית המגוונת ועורר סקרנות לגבי אלבומו הבא. והנה מגיע "שיר חשוף", אלבומו החדש, שבו קליינשטיין אכן חושף צדדים נוספים, אבל אחרים.  הזעם לא נעלם בהכרח מהאלבום, אבל הוא מגיע במצב צבירה מאופק ומתון. נשמע שקליינשטיין החליט, כפי שהוא מעיד בשיר […]

אלבום חדש לריקי גל הוא אירוע. מדובר באחת מהזמרות הטובות ביותר של הזמר העברי – פרפורמרית מרהיבה שמתהדרת בקול עשיר ואישי ובהילת איכות. שמונה השנים שעברו מאז אלבום האולפן האחרון שלה הגבירו את הצימאון אליה. האם היא מרווה אותו באלבומה החדש "רואים את השנים"? התשובה אינה חד משמעית. הקול של גל בהחלט נוכח כאן בעומקו ובצבעוניותו, וגם דלק הרגש ממשיך להטעין אותה בתשוקה, שהיא מנתבת היטב. את מומחיותה בפיתוח קול היא מיישמת על עצמה ומשתמשת בעוצמתה במתינות. היא כבר לא […]

על השולחנות במועדון "רדינג 3" בנמל תל אביב מונחות צלחות חד פעמיות כסופות. בתוכן מצטופפים ורדים בלי גבעול ועלים. ברבע לאחת עשרה שלומי סרנגה עולה על הבמה. התזמורת כבר מחכה לו, וגם הקהל שבא אמש (חמישי) להשקת המופע החדש, "מונו". סולו בוזוקי, דרבוקה מצטרפת, מחיאות כפיים והנה הוא מנווט מגרונו להיטים ביוונית ומלווה את עצמו בתוף. "עכשיו יהיה כאן דואט מהעולם הבא. תמיד חלמתי לשיר עם זוהר ארגוב". וזה בדיוק מה שקורה ב"עוד יום יבוא" שמשובץ בדגימות מקולו של "המלך". […]

 אם קוהלת היה מוזיקאי, אולי היה לו דיסק שנשמע כמו האלבום החדש של רמי פורטיס, למעט ההומור. שמונה שנים אחרי אלבומו הקודם, "חצי אוטומטי", בוקעת מתוך אלבומו "1 2 3 פורטיס משו לש" נימה קוהלתית. למשל, בפזמון של "משלחת אבודה לחלל", לפני מכת הפסנתר שאחריה שתיקה: "מה שהיה זה מה שיהיה, ומה שיהיה זה מה שנהיה. לאן שנפנה זה לא ישתנה". כך גם בשיר "חזרה לשגרה" – "הכל ברור, צפוי מראש, אך מיותר".  פורטיס צודק וטועה. אלבומו לא צפוי ובעיקר […]

עיניים שלהן בשנים האחרונות ניטל מקדם האירוויזיון האלמנט הכי דרמטי – זהות מבצע השיר שייצג את ישראל באירוויזיון. אחרי שהוחלט עליה מראש, שלא לעיני המצלמות, נשאר רק לקבוע את השיר. הבחירה המצומצמת הזו – שיר אחד מתוך ארבעה בסך הכל – אינה יכולה באמת לייצר הזדהות ומתח, המרכיבים ההכרחיים לשידור טוב. ולמרות נקודת המוצא הבעייתית הזאת, הערוץ הראשון התגבר יפה על המגבלות האלה כששידר אמש (יום שני) את הקדם של 2009. הנוסחה שפעלה היתה משדר ענייני, ממוקד וזורם, ובעיקר הליהוק […]

לא מרעיש במציאות שערורייתית שבה המוזיקה הישראלית לא זוכה לבמה טלוויזיונית סדירה בערוצים המרכזיים, הערוץ הראשון מתמיד להקצות לה זמן שידור שבועי, ועל כך הוא ראוי לשבחים. במשך שנים היתה זו "תוצרת הארץ" המוצלחת שהנחתה טל גורדון, ומאתמול (יום שני) משודרת "רעש מקומי" תוכנית מוזיקה חדשה בת 25 דקות. המנחים הפעם הם השחקנית איילת רובינסון ("עד החתונה", "רביעיית רן") ועמוס בן-דוד, המנהל המוזיקלי של "כוכב נולד", שבאחרונה הוציא אלבום סולו ראשון, והוא גם משמש כמפיק מוזיקלי. בין הפקותיו של בן-דוד […]

"הו מה יהיה מה יהיה"? הפתיעה הדרה לוין ארדי בשיר של גידי גוב. הקהל בתיאטרון תמונע חייך אליה אמש (יום שני) בהופעת ההשקה של אלבומה העשירי(!)"Too much of a good thing". השיר נשמע מפיה כמו תפילה שמבקשת כיוון, כששרה אותו בצניעות, רק היא והקלידים. לרגע התבלבלה מהתרגשות, אבל אז המשיכה במילים ההולמות להפליא: "ואין לי שום מושג מה יהיה, מה יהיה". ככה זה בדרך כלל אצלה. השירים האינטנסיביים עומדים לרשותה, אבל תוך כדי ההופעות היא משנה, מזיזה אותם, מתעלמת מחלקם […]

כש"יאפים עם ג'יפים" הוציאו את אלבומם הראשון,  "בשנת החרב בחוץ והרעב מבית", רחשה סביבם סופת התפעלות. הלהקה הירושלמית הזו הרשימה בשפתה המורכבת והייחודית, שנעה על ציר קופצני וחד בין גודש למינימליסטיות ואלבומה הוכתר, ובצדק, כיצירת מופת. שש השנים שעברו מאז הן פרק זמן שאיפשר בניית ציפיות עצומות לאלבום הבא, ועל הרקע הזה יוצא "נבל דוד אדום". ה"יאפים" עצמם, כך נראה, מעודדים את ההשוואה הבלתי נמנעת כשהם ממקמים באלבומם הנוכחי את השירים "שנת החרב", שמזכיר את שם האלבום הקודם ו"הבת של […]

  המילים של אריק ברמן דומיננטיות גם באלבומו החדש " II", שיוצא שנתיים לאחר אלבומו הראשון. יש לו כישרון חריזה מובהק, חוש קצב טבעי ודימויים מקוריים כמו "התניניים הדומעות" בשיר "כרוניקה של שקיעה סגולה מאוד".  אבל המילים המרשימות בשיר הזה, ובשאר השירים, הן "שואו" נוצץ שמבליע את קולו של ברמן ואת האמירה שלו. ב"כרוניקה של שקיעה סגולה מאוד" שמתריס את מחלותיה של המדינה, הביקורת מיטשטשת במהלך המפגן הלולייני של השפה, ובמקרה הזה גם כתוצאה מהגימיק הנחמד – גאולה אבן שרה, ובהצלחה. […]

"דע לך שכאן הזמן לא הכרחי", אומר יצחק קלפטר בשיר "אם אתה בסביבה" ("העיירה שלי"). ואכן, כשמאזינים לאלבומו "דמיון חופשי – מיטב הלהיטים בהופעה חיה", מתברר שהזמן לא מקמט גם את שיריו הישנים, שנותרים מגוהצים, טריים ורלוונטיים. האלבום אומנם חדש, אבל הוא מנציח הופעה שהתקיימה כבר לפני עשרים שנה (שנת 89') בבית המורה בתל אביב.  כל הלחנים של השירים כאן הם של קלפטר, כמובן, ומתברר שגם יותר ממחצית מהמילים. הערך המוסף של האלבום מתבטא בשירים שקלפטר נתן לאחרים וכאן הוא […]

"רציתי להגיד כמה מילים על המלחמה, אבל נראה לי לא צנוע לדבר עליה רק בגלל שקיבלתי מיקרופון, אז אני ארד מזה", אמר עמיר לב באמצע ההופעה ב"צוותא" אמש (יום חמישי). מדובר בהופעת הבכורה לכבוד "הכל כאן" – שמו של אלבומו החדש המתקרב ושל סיבוב ההופעות שבעקבותיו. אז לכאורה הוא לא דיבר על המלחמה, אבל בעצם היא נכחה בשירים. לאו דווקא המלחמה האחרונה. אפופת עשן על הבמה בשיר "עננים שחורים" המנבא "עוד מעט תהיה מלחמה"; בשיר החדש שמתאר "כל הבנים תמיד […]

 כמו בלחיצה על מתג חשמל, ברגע שנוצר החיבור בין בני אמדורסקי לישראל גוריון – "הדודאים"         – צלילם המשותף האיר למרחקים. לזמן אין כאן משמעות. הנוסטלגיה אולי לא מדברת לכולם, אבל הקסם שנברא מהלחמת קולותיהם ממשיך לפעול גם היום. אלמלא נפטר בני אמדורסקי לפני 15 שנה, קרוב לוודאי שהם היו יוצאים בימים אלה לסיבוב הופעות חגיגי. חמישים שנה מלאו לאלבומם הראשון, ולציון האירוע הוציאה חברת "הד ארצי" אלבום מרשים בהיקפו, הכולל חמישה דיסקים ובהם 130 שירים – חלקם רואים אור בפעם […]

שלושים זה שמחה   איך נראה אדם שהקדים את זמנו? ככה: פנים רזות, חולצה לבנה, תוף בין רגליו וחיוך שמחבק את כל "זאפה הרצליה". בסוף שנות השבעים המוזיקה של שלמה בר, מנהיג "הברירה הטבעית", נשמעה שונה, מוזרה וחריגה. אמש (יום שלישי) הוא הופיע במעוז בורגני מול קהל מתמוגג משיריו, שהיום הם כבר אופנתיים על גלי "מוזיקת העולם", "החזרה לשורשים" ו"הפיוטים היהודיים". "אנחנו חוגגים היום שלושים שנה", נימק בר את סיבת ההתכנסות, ומיד תיקן: "בעצם זה קצת יותר. עושים אותנו יותר […]