פתאום נחרדתי לגלות שאני מאחרת לירושלים. התמלאתי זיעה כשדמיינתי את מיכל דוקרסקי הנהדרת משדרת בבוז מתבקש: "טוב, היתה צריכה להיות כאן תימורה, אבל היא מאחרת, לא בטוח שתגיע בכלל, עיזבו, לא חשוב. בואו נשמע מוזיקה שתשכיח את התל-אביבים האלה, שבשבילם ירושלים היא חו"ל ושהם לא מוצאים כרגע את הדרכון שלהם" – או משהו כזה. הכל בגלל שהתעקשתי להילחם במערכת הטכנית של אתר "רשימות", שמשום מה סירבה לקלוט את העדכון הבא: יום האישה נחגג ברשת ג' בשידורים מיוחדים. לאורך כל היום […]

  תוך כדי כתיבת הביקורת על האלבום החדש של רמי פורטיס, נזכרתי ב"מקרה פסנתר" –  הופעה שלו עם שלומי שבן בסוף 2002  הנה ביקורת לא פורמלית על ההופעה ההיא, שכתבתי לפורום המוזיקה הישראלית של ynet ב-7.12.02.    לגלות את השמחה, להרחיב את הממלכה  כשהמלך ישן, פולשים אל הארמון ליצן החצר והנגן המטורף. הם חוגגים במסיבה שלהם. צלילים ואורות, פורטיס בפיג'מת הסאטן האדומה – רק מצנפת היתה חסרה, מתפצל לעשרות או מאות, אולי אפילו אלפים של פרצופים, שלמים או מורכבים מפסיפס של […]

שתי גיטרות על הבמה. בדרך כלל זה לא היה ככה. בצילומים נראה ישראל גוריון מסוכך עם גיטרתו היחידה עליו ועל בני אמדורסקי. ועכשיו על הבמה נוספה הגיטרה של גבע אלון. התגבור הזה מהדק את השירים, ממריץ אותם. שבע בערב. חנות צומת ספרים בדיזינגוף סנטר מלאה. חצי שעה להופעה. באלנס – והקהל כבר שם בהמוניו, מתהפנט. אני עם אמא שלי. מזל שהגענו מוקדם ויכולנו לתפוס כיסאות. מי שמעז לדבר בשלב הזה, מושתק על ידי הקהל. "לא להפריע להופעה"! "זאת רק החזרה", […]

הנה עוד שעשוע של סיני גז, איש השאלון. הפעם מדובר בפרויקט הלינק הרב שכבתי .  הרעיון: המלצה מתמשכת ואינסופית שאוספת אליה אתרים ובלוגים חביבים ביותר. תקציר הפרק הקודם ותמצית הפרק הנוכחי: סטיבי, מהבלוג המשובח "זה לא בלוג סוגסטיבי" ,  פרגנה לי עד מאוד, ככה שעכשיו תורי  ללנקק הלאה. אז אני שמחה להמליץ על הבלוג  My Life is Killing my Rock’n'Roll של מיטל, המוכרת ברשת כ-diamond dog, שכותבת בנימה מדויקת ומרגשת על השילוב בין מוזיקה לחיים. לפי הכללים של המשחק, כל אחד שמוזמן להצטרף אקטיבית, מתבקש להוסיף מתנה לכולם – מין […]

תיאורן יקר. זרוק על המילים האלה אור עצל של צהרי שישי. עמעם אותן קלות כמו השפעה של שמץ אלכוהול. סאונדמן? תורך. תהבהב בבקשה בעדינות מתפנקת מנגינה ישנה, שתרקוד באיטיות סביב האוזן – האישית והשלישית. זהו. תודה. אפשר להתחיל. 9.1.09. בחוץ אור שמש תל-אביבית של עוד-מעט-שבת. בפנים אפלולית אמריקאית של באר בשנות השישים. מאור כהן עוד מעט יגיח, מהודר בחליפה ובעניבה. בינתיים על הבמה ההרכב "החולות" – גיבורים ראשיים לא פחות ממנו. אורי גינצל בפסנתר, אייל גנור בבס, עופר גנור בגיטרה […]