זהבי בכלל לא עצבני. הוא יושב בנחת בחדרו שב"רדיו ללא הפסקה", ומסיים לעבור ביסודיות על כל העיתונים היומיים. עשר בבוקר, שעתיים לשידור, והוא מסמן ידיעות מעניינות. "אני מחפש גם את מה שאין", הוא אומר, מזועזע לגלות שהעיתון הגדול במדינה התעלם לחלוטין מההפגנה הסוערת של יהודי אתיופיה שנערכה ביום הקודם. "אין בסיפור הזה שדיים", הוא מסביר בעצב, ומעביר את העיתון לשגיב שטיינברג, מפיק התוכנית, שהוא גם המפיק הראשי של התחנה. שטיינברג מתרוצץ בין החדרים שלו ושל זהבי ומספר על המאזינים ששואלים […]

יום חמישי 7.8.08, שעה 13.20, אולפן ב', גלי צה"ל.  מולי שפירא מוחק חיוך. בישיבת המערכת של יום ראשון נקבע אייטם על יאיר הורביץ לכבוד הוצאת "כל השירים" שלו. אבל הבוקר נפטר רלף קליין והורביץ נדחה. יורם רותם, עורך "בילוי נעים" (וראש מחלקת המוזיקה בגל"צ): "מתי ההלוויה"? ענת עובדיה, המפיקה: "בעשר וחצי". שפירא: "נוציא ניידת". לאולפן נכנס נסים דיין, הבמאי ומבקר הקולנוע, להקליט את פינתו הקבועה. כל בעלי המדורים ב"בילוי נעים" עובדים בהתנדבות, ואהבתם לתוכנית גורמת להם לבוא פיזית לאולפן, במקום […]

השבוע נפטרה חנהל'ה מ"שמלת השבת של חנה'לה". כלומר, חנה דמיאל בת ה-102, שבעלה, יצחק דמיאל, קיבל השראה מדמותה וכתב עליה את הסיפור. וכך מתחיל הספר: "היתה ילדה קטנה – חנה'לה". והעלילה: אמא של חנה'לה תפרה לה שמלה לבנה לכבוד שבת. סוף סוף הגיע יום שישי, השמש כמעט שקעה, וחנה'לה לבשה את שמלת השבת ויצאה החוצה. היא פגשה את חבריה הטובים – עדנה הפרה וזוזי הכלב ושיחקה איתם בזהירות, כדי שלא ילכלכו את השמלה. אבל אז… הגיע איש זקן, נושא על […]

  ממש הלילה ביורק היתה אמורה להופיע בישראל. כלומר, זו היתה התוכנית המקורית, אבל כבר בחודש מאי היא נסדקה בסימני שאלה, שהפכו לסימן קריאה צמוד לכותרת – "בוטל".  קרוב לארבעה חודשים לפני ההופעה, מכירות הכרטיסים היו דלות. נראה לי שהן היו מתגברות משמעותית ככל שהמועד היה מתקרב. מצד שני, אני לא אמרגנית שעלולה על סמך הספקולציה הלא מבוססת הזו לסכן את כספי על מופע מאוד-מאוד יקר.     ראיתי את ההופעה הזו בלונדון, באפריל השנה. וכאן אני מפרסמת את הביקורת, שהיתה אמורה לעלות מתישהו ב-ynet, אבל בסופו של דבר […]

 אמפי קיסריה. 24.7.08. (אמש). המופע "שרים מאיר אריאל – 9 שנים בלעדיו". שלום חנוך מטביע על נינט את חותמת האיכות שלו. כמה דקות לפני כן היא שרה את השיר "איך לפעמים אני". הגישה והאנרגיות שלה היו רוקיסטיות, מה גם שהיא נתמכה בנגינת הגיטרה המיומנת של ברוך בן יצחק מ"רוקפור" ובכלים המצטיינים של "שליחי הבלוז". נינט צעקה. היא החצינה משהו חזק. אבל מה? דבר אמת או הצגה? נינט שואפת להיות רוקיסטית, כך לפחות נרמז מהתבטאויותיה ומההתארחויות שלה בהופעות של גבע אלון, רוקפור, שי […]

 פרויקט "השאלון" המסקרן של סיני גז צובר תאוצה. יוצרים, עיתונאים ובלוגרים, בווריאציות כאלה ואחרות ממשיכים להיקרא אליו, והפעם הרולטה נעצרה עלי…  http://hasheelon.blogspot.com/2008/07/timora-lesinger.html  *** ואם כבר פוסט אישי כל כך, אז אני תופסת טרמפ עליו (תרתי משמע) כדי לדווח שפתחתי מכרז למציאת פרטנר/ית לנסיעה לאירופה להופעה של לאונרד כהן.  כרגע מדובר באחד מהתאריכים/מקומות הבאים: 20.7 – ספרד, 22.7 – צרפת, 27/8.7 – איטליה, 30.7 – אתונה, 3.8 – אנגליה. האודישנים מתקיימים בימים אלה ממש. אפשר, ורצוי, לתקשר איתי דרך "כתבו אלי".  שבוע טוב.

הן חולמות שכשיהיו גדולות ישירו באותם קולות… אולי במקום אינטימי יותר יהודית רביץ היתה מבצעת שירים חבויים יותר ופחות מטופלים. אבל בקיסריה הגיוני יותר להעמיד הופעה של להיטים. ובמקרה שלה, הכיף לא בא על חשבון האנינות. איך היא ידעה תמיד, בקושי בת עשרים, וכולל עכשיו, לבחור היטב את שותפיה המוזיקליים? ואיך הם הולכים איתה ובלעדיה, וחוזרים ונפגשים מחדש, והשינויים וההתפתחויות האומנותיות והאישיות הם רבדים של אהבה וידידות וכישרון. הנה כמה שירים מההופעה של אמש בקיסריה, כפי שבוצעו סמוך ללידתם. מתברר […]

  חלון רחב פעור כי אין זגוגית. מהגובה תל אביב נוצצת, אבל מהנומך דהויה. בניין תעשייתי בין המוסכים. דירות מפזרות חדר חזרות, אולפן הקלטות ובית של אחד מהם. אחותו וחברתו בין מוזמנים ומשלמי כרטיסים מתוכננים  ואקראיים, הכלב של הזמרת, החתול של בעל הבית, הג'וקים השקופים ורמזי העטלפים. והמבטים: כמהים, מתמלאים, מתבוננים: באהדה, בביקורתיות, בהתמסרות. החיישנים רוטטים ומאחדים את כולם בקליטת המוזיקה: שומטת את גדולתה, מוטענת מקצב הקצוות של מילות אמת שקריות, שמדייקות את האווירה ונעלמות-מתגלות בשיא שנמשך שעה עם לחנים בטמפרטורות גיהנום […]