בעטיפה האחורית של אלבומו החדש של ארקדי דוכין, "נקודת מבט", מדגמן פסנתר. כיאה לכוכב, הוא תופס את רוב השטח לבדו. עומד על מדרכת רחוב, מפגין את חוסר הזדקקותו הנחרץ לנוכחות אנושית שתאפיל עליו.  הפסנתר הזה, וגם פסנתר נוסף, שהשתתף בהקלטות האלבום, הובאו מ"עולם הפסנתרים" – חנות בתל אביב שהיא בעצם מרכז מוזיקה. בשנים האחרונות נוהרים אליה מוזיקאים, מקצוענים וחובבים, כאלה שמתפרנסים מהמוזיקה וכאלה שמפרנסים אותה. הבעלים והמנהל של החנות הוא חמי בנבנישתי, ובין לקוחותיו הקבועים מוזיקאים קלאסיים, אומני ג'אז […]

   א. מה אני זוכרת אחרי שנים מהופעות שהלכתי אליהן, כשלא ידעתי אם אלך או לא אלך?לילות חורף מנוכרים, עיר מתנערת: אני לא מכירה אותך. חושך. נכנסת אל החלל המואר בצלילים. כן, אני זוכרת את הקול. את רוב הצלילים. הם היו טובים אלי, אבל הניכור לא נעלם. אני שמחה שהלכתי. מה אני זוכרת מהופעות שלא הלכתי אליהן? – החמצה דהויה. מה רע בהחמצה דהויה. גם מימושים דוהים בסופו של דבר. "זאת לא המסיבה שלך" – שר אהוד בנאי. צריך להיות אמיץ כדי להבין […]

  לא עזרו המדורה ואורות הגחלים לא פתרו העיתונים המקולקלים היצירה – כל הצבעים שבאפורהחיים – שחור זפת ולבן כפור הגוף מתעקל אל דרך עצומההוא לא יודע, הוא לא יודעשהיא חסומה לא כותבים ביקורות על הופעות שלא בוצעו לא מתקשרים למספרים שלא זוהו השיתוק – ודאות רעה שהוקפאההתנועה – הריקוד שאחרי ההכרעה הלב מתרחב אל אמצע הסופההוא לא יודע, הוא לא יודעשהיא כבר חלפה לא מנציחים את מה שלא חשובאם לא היינו שם אף פעם, איך נוכל לשוב המכשיר – רק צריך הוראות הפעלההמוכשר – נפש פרקטית […]

משה בן שאול היה המנחה שלי בסדנה לכתיבה יוצרת בבית הסופר בירושלים. הייתי הכי צעירה שם, בת 18 וחצי. במהלך הסדנה הוא היה מעיר לכולם הערות, טובות ורעות, על הכתיבה שלהם. ולי לא היה מעיר דבר. סימן "בסדר" על התרגילים שהגשתי.  חגגנו את סוף הסמסטר בביתה של אחת המשתתפות. משה בן שאול סיכם לכל אחד מהמשתתפים את דעתו עליו ככותב. ואז הגיע אלי. "את", הוא אמר, "תמשיכי"."ו…"? שאלתי."וזהו"."זהו"? חשתי את התנודות הממוטטות של סכר הביישנות, שהחזיק איכשהו את העלבון המצטבר בחודשים האחרונים. אז זהו. הוא […]

  בפעם האחרונה להחריד שדיברנו, קולך היה מנומנם. בטח הערתי אותך משנת צהריים. חברה משותפת הציעה שאתקשר אלייך כדי לומר לך מזל טוב על ההישג הכפול. את לא נשמעת מופתעת לשמוע אותי, למרות כל השנים, אבל קולך היה קריר אלי. בוודאי כעסת שניתקתי אותנו זו מזו.  נכון. לא יכולתי להיות חברתך באמת. את היית תובענית, גדושה עד מחנק, אימפולסיבית עד טירוף, וגם – האדם הכי אינטליגנטי, יצירתי, רגיש, מצחיק ומוכשר שזכיתי להכיר בימי חיי. את לא מופיעה בגוגל. לא רק שאת מתה, את […]

לא לקבל כל אחד. להתחיל מיד בסלקציה נוקשה, קפדנית ויעילה. לא לאפשר לכל אחד להתקבל ללימודי ההוראה. לימודי הוראה – מחוז כיסופים עתיר מכשולים, ולכן גם אתגר להגיע לשם, אל המקום שבו הרף גבוה כל כך. רק המובחרים זוכים. החכמים ביותר, הערכיים ביותר, היצירתיים ביותר, הנחושים ביותר. ראיונות ומבחני סינון קפדניים: בהבעה בעל פה, בהבעה בכתב, ביכולת לבצע משימות, בדיקה של כל סוגי האינטליגנציות. ומי שזכה להיות "הנבחר", יודע שמעתה מתחילה העבודה הקשה באמת. הלימודים תובעניים, המבחנים קשים. לפחות כמו ברפואה. מדובר […]