פתאום יש דריכות על הבמה. משהו מתרחש. יוסי בבליקי בישורת האחרונה של "סוויטת יום העצמאות" ונוצרת תנועה תזזיתית. דמות חדשה מצטרפת. התאורה מתעתעת במתכוון ומכהה את עצמה. מבין הצללים מגיח אביב גדג', מצטרף לבבליקי ואוסף אליו את השיר הבא, "הקומוניסט" – שמתמסר אליו ומקבל ממנו גוונים נוספים של משמעויות. כמעט מגרגר בהנאה, השיר, אלמלא ברוקנרול עסקינן, לא בבידור. אבל פונץ' הלוא ידעה מאז ומעולם לחשוף את הדקירות – את הדוקרים ואת הנדקרים – ובו זמנית, כמו אחות רחמנייה מסורה, היטיבה […]

"זה לא החיים שנהיו יקרים – זה אנחנו שנהיינו זולים / זה לא השלטון שקיבל תיאבון – זה אני שנהייתי שמנמן ועסיסי / עשיר בטעמים, נוטף, מפתה, מבושם מרטבים / רק לשים צלחת ולנעוץ שיניים / זה לא העולם שנהיה קשה – זה אני שנהייתי רך". הנה התמצית של חיינו הנוכחיים, נחשפת בשיר שכולו מתרחש על פני 53 שניות, פחות מדקה. כתב, הלחין ושר: שלום גד. יש כאן הכול: ניוון ובהמיות שפושים בכול – בצד של השלטון, אבל לא פחות […]

מחווה לדקלון – הרפתקה של הפקה הכול התחיל בכיסלו-דצמבר האחרון, כאשר ביקשתי מדויד פרץ שיעניק את גרסתו האישית לשיר בלדה לנאיבית באתר סך הקול. זה קרה במלאת שבוע למותו של יצחק קלפטר, מלחין השיר, שאובדנו הלם בפתאומיות מכאיבה. דויד נעתר, אך תוך כדי הסכמתו גם הִרהר בקול את התהייה שעדיין לא שיערנו את עוצמתה הגורלית: "למה בעצם שיר אחד? למה לא אלבום שלם?". ולפני שהבנתי מה קורה, כבר מצאתי את עצמי לצדו כשותפה להפקה, כשבעצם – הוא זה שדוהר קדימה, […]

רוב חיי הייתי משוכנעת שהשיר "אתם זוכרים את השירים" שכתב יהונתן גפן והלחין חנן יובל הוא זֶמֶר תמים על הישראליות ועל הנעורים המוארים באור השירים. "אתם זוכרים את השירים ששרנו אז, את שמי הפז. אתם זוכרים בערבים, מתחת גג של כוכבים, עם חברות וחברים היינו לפעמים שרים". כך הוא נפתח, ומתפתח. מהווה, כך חשבתי, נוסטלגיה לתמימות – בצבעים של מילים ומנגינה. תמונות-תמונות של חוויות והתרחשויות חיצוניות ופנימיות משורטטות בו, כמו רישום מהיר אך מדויק של צייר עז-מבע שיצירתו מתחזה לקלילה. […]

ליהונתן גפן היה – ויש עדיין – את הקול הכי יפה בעולם. קולו נוצק מהתמזגות של הבריטון המקסים של אריק איינשטיין, של העניגות של דיוויד ברוזה, של הבלוזיות של דני ליטני, החסד של יהודה פוליקר, הזוך של יעל לוי, הצלילות של יהודית רביץ, המתיקות של הכבש השישה-עשר, ועוד המון קולות נוספים שבקעו מגרונות זמרות וזמרים רגישים, שהתחברו למערכת חלל הפה שלו בדרך המיסתורית והמיוחדת של מילותיו. הוא היה מוזיקאי – גם מבלי לנגן ולשיר, כי המילים שלו ניגנו ושרו, עם […]

  הוא חוגג היום יומולדת 70, כלומר קרוב לוודאי שחוגג דווקא את התאריך העברי – ט"ו בניסן, ממש בפסח. תיכף. ואם תשאלו אותי מהם שלושת שיריו האהובים עלי ביותר, אתקומם בדרמטיות כי "איך אפשר לבחור", אבל בשקט אשלוף בלי היסוס את השלישייה שלי הבלתי משתנה: דוד ושאול, יוצא לאור, רוחות הצפון – אלה יצירותיו-אהובותיי, ושלושתן גם עוסקות ביצירה, בשלביה השונים. וסידרתי אותן לא לפי סדר אהבתי איתן (כי אם כבר, אז דוד ושאול מקום ראשון) אלא לפי השלבים של ההתהוות. […]

השבוע מלאו 23 שנים למותה של עפרה חזה. מה בעצם זוכרים ממנה? לכאורה הרבה. עלילת חייה מצטיירת כמו סרט הוליוודי אך בניגוד אליו, הסוף טרגי: הילדה עם הקול המתוק משכונת התקווה, שהפכה כוכבת – מקומית  ובינלאומית. לאחרונה נכנסה לרשימת 200 הזמרים הכי גדולים של כל הזמנים של המגזין רולינג סטון. יפהפייה שבזמן שהקריירה שלה נסקה, חייה האישיים נזנחו, עד שנישאה בגיל 40, ושלוש שנים אחר כך נפטרה, וכך גם נחשף סודה הגדול – מחלת האיידס שלה, שהבושה שחשה בגללה גרמה […]

בסוף השבוע הזה (4.3.23) יחגוג המוזיקאי שם טוב לוי יום הולדת 73. הכישרון שלו: התמדה בשמירה על סטנדרטים גבוהים במיוחד של איכותיות וצניעות שאין בהן רבב. יצירתו כוללת בין השאר הלחנת שירי משוררים, שותפות עם אריק איינשטיין (כולל רגעי השתטות חינניים. דוגמה בהמשך) והרכבים עילאיים כמו "קצת אחרת" ו"צליל מכוון". הלוואי שיכולתי להביא כאן לכבודו 73 שירים ומנגינות שיצר – מנגינה לכל שנה. אבל לפעמים, דווקא מתוך אילוצי הצמצום, מתגלה בייתר שאת הגדוּלה, וחמש היצירות שבחרתי מבליטות גם את כישרונו […]

היום, בכנס חירום של ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל וארגון עובדי התקשורת, התחדדו לי עוד יותר לעומק הרשעות והאבסורד שבכוונה לסגור את תאגיד השידור. יש בגזירה הזו כל כך הרבה היבטים מנוגדים להיגיון ולמוסר – תרבותיים, עיתונאיים, חברתיים וכאלה הקשורים לכריתת מטה לחמם של עובדים. אבל באתר שלי התכנסנו לדבר בעיקר על מוזיקה ישראלית. אז בלי להכביר מילים, הנה 5 סיבות אישיות שלי, הלקוחות ממיטב התוכניות האהובות עליי בערוץ כאן.   זמן למעשים / שיר מתוך הסדרה חנות שיש בה הכל […]

מופע המחווה של אסתר שמיר – "האמא של הזמרות היוצרות בארץ" – כלל את שיריה הרלוונטיים מתמיד עם מסר החיזוק שלה לנשים בכלל, לנשים היוצרות בפרט, ולליברליות מועדון צוותא בתל אביב, שלשום (יום שישי 6.1.23). הזמן על השעון הראה טרום-צהריים, אבל הזמן העקרוני גילה חיים שלמים שהתגלמו ביוצרת חכמה אחת, שמיטיבה לנסח במילה ובצליל דקויות אנושיות ולזקק את חוויית החיים כולה בשיר אחד. כלומר, בהרבה שירים: אסתר שמיר. תוך כדי מופע המחווה שנערך לה, חשבתי שזה לא מקרה ששיטת הריפוי […]

"בת יונים הומייה / בת יונים בהירה / נחתני בים / על כנפי הסירה / ותוליכני / לארץ הבחירה" – כך נפתח שירו הציורי והמסתורי של חיים נחמן ביאליק. שיר עצוב, שבו נער ויונה עומדים על סף השער של הארץ, אך לא יכולים להיכנס כי הדלת נעולה, והמפתח – שדווקא נמצא בידי הנער – שבור. ואין תקווה. השיר מסתיים בהווה מתמשך ונצחי שבו השניים עדיין מתדפקים על הדלת, ואף אחד לא פותח להם. השבוע (י' בטבת) ימלאו 150 שנה להולדתו […]

היום, בדיוק לפני שנה, נר שלישי של חנוכה, לחצתי אנטר באצבעות רועדות מהתרגשות – והאתר שלי, סך הקול, יצא לאור. מאז, בתור פעוט בן שנה, הוא הספיק די הרבה: בסיפתח – הפוסט הראשון – כיכב שולי רנד, כוכב כמו שהוא יודע להיות, גם בתור מרואיין. באותה תקופה, רחשו באוויר הדי הסערה של חתונתו הטרייה לצופית גרנט. אבל אנחנו דיברנו על מוזיקה. היה מעניין. "לכל שיר יש עת" – ראיון עם שולי רנד, חנוכה 2021 שאלתם את עצמכם איך נראית זוגיות […]

חרוזיו של חנוך לוין, שנודע בעיקר כמחזאי, תמיד גירו את טובי המלחינים והזמרים הישראליים. הם מוקפדים וקצביים – ובשירים שעליהם הונחו יש ציוריות, ביקורתיות, ישירות וסרקזם לצד חמלה ויופי שמציץ מחרכי הכיעור והבוטות. התוצאה היא קלאסיקות שממשיכות להיווצר ולהתעדכן, כולל אלבומים שלמים המבוססים עליהם (בנוסף לאלבומי המחזות "את ואני והמלחמה הבאה" ו"מלכת אמבטיה"), עם מנגינות חדשות. רשימה חלקית של אלבומים המוקדשים לשיריו: אבי טולדנו שר חנוך לוין (1990), דודי לוי – פרויקט חנוך לוין (2000), חיי המתים – עמית פוזננסקי […]

"יהיה בסדר, תאמינו לי", חתם יצחק קלפטר את השיר "טל על פרחי הזמן" שהלחין למילים של מאיר גולדברג, ממש לא מזמן. טל סונדק שר איתו את השיר האופטימי, שלא לומר נאיבי, באביב האחרון, עם לחן קלפטרי יפהפה שהוכיח שכוחו היצירתי – לא רק שלא נחלש אלא שאפילו התחדש. ובחיי שנדבקתי, והאמנתי לו.   בשנות ה-90, בעיתון "העיר" התל אביבי, הוחלט לברר אחת ולתמיד מהו סולו הגיטרה הישראלי הטוב ביותר. זו הייתה משימה יומרנית וקשה – כי הסתובבו, ומסתובבים כאן, גיבורי גיטרה […]