המילים של אריק ברמן דומיננטיות גם באלבומו החדש " II", שיוצא שנתיים לאחר אלבומו הראשון. יש לו כישרון חריזה מובהק, חוש קצב טבעי ודימויים מקוריים כמו "התניניים הדומעות" בשיר "כרוניקה של שקיעה סגולה מאוד".  אבל המילים המרשימות בשיר הזה, ובשאר השירים, הן "שואו" נוצץ שמבליע את קולו של ברמן ואת האמירה שלו. ב"כרוניקה של שקיעה סגולה מאוד" שמתריס את מחלותיה של המדינה, הביקורת מיטשטשת במהלך המפגן הלולייני של השפה, ובמקרה הזה גם כתוצאה מהגימיק הנחמד – גאולה אבן שרה, ובהצלחה. […]

"דע לך שכאן הזמן לא הכרחי", אומר יצחק קלפטר בשיר "אם אתה בסביבה" ("העיירה שלי"). ואכן, כשמאזינים לאלבומו "דמיון חופשי – מיטב הלהיטים בהופעה חיה", מתברר שהזמן לא מקמט גם את שיריו הישנים, שנותרים מגוהצים, טריים ורלוונטיים. האלבום אומנם חדש, אבל הוא מנציח הופעה שהתקיימה כבר לפני עשרים שנה (שנת 89') בבית המורה בתל אביב.  כל הלחנים של השירים כאן הם של קלפטר, כמובן, ומתברר שגם יותר ממחצית מהמילים. הערך המוסף של האלבום מתבטא בשירים שקלפטר נתן לאחרים וכאן הוא […]

"רציתי להגיד כמה מילים על המלחמה, אבל נראה לי לא צנוע לדבר עליה רק בגלל שקיבלתי מיקרופון, אז אני ארד מזה", אמר עמיר לב באמצע ההופעה ב"צוותא" אמש (יום חמישי). מדובר בהופעת הבכורה לכבוד "הכל כאן" – שמו של אלבומו החדש המתקרב ושל סיבוב ההופעות שבעקבותיו. אז לכאורה הוא לא דיבר על המלחמה, אבל בעצם היא נכחה בשירים. לאו דווקא המלחמה האחרונה. אפופת עשן על הבמה בשיר "עננים שחורים" המנבא "עוד מעט תהיה מלחמה"; בשיר החדש שמתאר "כל הבנים תמיד […]

 כמו בלחיצה על מתג חשמל, ברגע שנוצר החיבור בין בני אמדורסקי לישראל גוריון – "הדודאים"         – צלילם המשותף האיר למרחקים. לזמן אין כאן משמעות. הנוסטלגיה אולי לא מדברת לכולם, אבל הקסם שנברא מהלחמת קולותיהם ממשיך לפעול גם היום. אלמלא נפטר בני אמדורסקי לפני 15 שנה, קרוב לוודאי שהם היו יוצאים בימים אלה לסיבוב הופעות חגיגי. חמישים שנה מלאו לאלבומם הראשון, ולציון האירוע הוציאה חברת "הד ארצי" אלבום מרשים בהיקפו, הכולל חמישה דיסקים ובהם 130 שירים – חלקם רואים אור בפעם […]

שלושים זה שמחה   איך נראה אדם שהקדים את זמנו? ככה: פנים רזות, חולצה לבנה, תוף בין רגליו וחיוך שמחבק את כל "זאפה הרצליה". בסוף שנות השבעים המוזיקה של שלמה בר, מנהיג "הברירה הטבעית", נשמעה שונה, מוזרה וחריגה. אמש (יום שלישי) הוא הופיע במעוז בורגני מול קהל מתמוגג משיריו, שהיום הם כבר אופנתיים על גלי "מוזיקת העולם", "החזרה לשורשים" ו"הפיוטים היהודיים". "אנחנו חוגגים היום שלושים שנה", נימק בר את סיבת ההתכנסות, ומיד תיקן: "בעצם זה קצת יותר. עושים אותנו יותר […]

  אז איפה מסתתרים הקולות החדשים? האם נעלמו לגמרי השירים המקוריים? מתי בזמן האחרון הופיע שיר בעל חותם ייחודי, שלא דומה לשטאנץ וזהותו מסקרנת? לשאלות האלה יש תשובות עדכניות: חלק גדול מהקולות החדשים נמצאים כרגע בבאר שבע, אבל הם כבר לא מסתתרים. הסצינה המוזיקלית המבעבעת שם נמצאת בעיצומה של הפריצה. אחרי האלבום של דנה לפידות (שדווקא לא נשמע חדש), עומדים לצאת משם  צלילים מרתקים כמו של נדב אזולאי, "מריונטה סול" ודויד פרץ. והנה אלבום הבכורה של מי שהזיע איתם באותם אולפני […]

  "מנסה לחשוב שבסוף יבוא שלום, ושמה שחלמנו זה בכלל-בכלל לא חלום"… "האם עמלנו לא לשווא? האם ביתנו לא יחרב?". אריק איינשטיין הוציא אלבום אקטואלי. הוא מבטא בו היטב דכדוך מהמצב הלאומי והאישי, אבל מנסה להיות אופטימי ובמילים שלו: "למצוא את האורות הקטנים". מיואש לגמרי, וצוחק תוך כדי כך. נאיבי וריאלי בו זמנית. מתייחס למדינה כמו אוהב נכזב ומסרב לוותר על הקשר איתה.  אבל האלבום הרלוונטי הזה אינו מהיום. הוא יצא כבר לפני 23 שנים ונקרא "אוהב להיות בבית". שנת […]

הנה מוזיקה ישראלית חמה, חדשה ומומלצת. משתלבת נהדר בשטח השמח שבין  הנרות לסופגניות. נעים לתת, לקבל ולהרגיש איתה את החג. חנוכה שמח. "דיסקגרפי", מאור כהן ("נענע דיסק")   השפע היצירתי של מאור כהן מתבטא לא רק בגיוון, אלא גם בכמות. התוצאה של 16 שנות פעילותו המוזיקלית המוקלטת היא "דיסקגרפי" – אלבום כפול וגדוש (בדיסק הראשון 17 שירים ובדיסק השני 20 + רצועה נסתרת). מיטב להיטיו כוללים את הפראיות הנערית המחוספסת של "זקני צפת" ("ריקי", "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר"), […]

  מי שחושב באיוולתו שעדת הרוקיסטים, ובפרט התל-אביבים שביניהם, עסוקה רק בעצמה, אדישה לזולתה ונוהגת בשטחיות אסקפיסטית – היה צריך להיות אמש ב"לבונטין 7". הרבה רעש היה במועדון ההופעות התל-אביבי הזה בין אחת עשרה בלילה לשתיים בלילה. רעש טוב של רוקנרול מוכפל באנרגיות של אכפתיות והתגייסות למטרה שהיתה משותפת למוזיקאים – שהופיעו בהתנדבות, ולקהל – שהסכום ששילם לכרטיס נתרם לעמותת "רטורנו". כפר הגמילה שאליו יגיעו התרומות מטפל בבעיות התמכרות, כמו של ליאור רשף מלהקת "ליליפוט", שבעקבות מצוקתה חבריה יזמו את […]

  יואב יצחק, שהוא לא רק הזמר באלבומו החדש "כמה טוב שבאת", אלא גם המפיק המוזיקלי שלו, לא לוקח סיכונים. האלבום נפתח בשיר שקט ("כמה טוב שבאת"), ומיד אחריו שיר רועש ("את כל חיי"), שקט ("דמעות זולגות") ורועש ("מאוהב עד השמיים"). וכך, לסירוגין, עד שלקראת הסוף האיזון המדויק נזנח למען הצלחה בטוחה – להיטים מוכרים. שני השירים האחרונים מתבססים על שתי מחרוזות – האחת תימנית, ובה פיוטים יפים של שלום שבזי, והשנייה מזרחית, ובה מיטב להיטיו המוצדקים של יצחק, כולל […]

  הבארבי היה גדוש אמש (מוצ"ש) בחיוכים של טרום מופע. אומנם זאת לא היתה הופעה סודית וכולם ידעו שעזרא טיסונה, סולן להקת "פרפרי הבטון", הוא אהוד בנאי, אבל הסקרנות נדרכה, כי אף אחד לא ידע איזה שירים יושרו. אייל יונתי, נגן ומנחה הערב, עלה לבמה ופתח במסכת אזהרות חמורות: מדובר בעניינים חשאיים… כדי להימנע מתביעות משפטיות ההנהלה מודיעה שהיא אינה אחראית על תופעות לוואי שעלולות להיגרם במהלך הערב הזה, שאין לדעת איך יסתיים. הלהקה התמקמה ובלי הקדמות פצחה בנעימה "אפאש" […]

  יעקב גלעד הביא את המילים ואת אמו, הלינה בירנבאום. יהודה פוליקר הביא את המנגינות, את הוריו, ז'אקו ושרה פוליקר, ואת קולו – חם, שורף ומתיך. עשרים שנה עברו מאז שיצא "אפר ואבק" – יצירה מכוננת בדברי הימים של המוזיקה הישראלית, ועדיין צלילי הבוזוקי והאקורדיון הפותחים את האלבום, מפעילים את התרכובת האישית והכלל-אנושית של הלם והיקסמות.   חסד ההשראה שבאלבום הזה לא הגיח בקסם. הוא תוצאת חיים כבדים ומייסרים, של שני יוצריו, שעיצבו אותם שנים בטרם פגשו זה את זה וגילו […]

  במובן מסוים, עידן רייכל כתב בעצמו את הביקורת על אלבומו "בין קירות ביתי". היא מופיעה מפורשות במילים של שיר הנושא: "כאן בין כל קירות ביתי הכל סגור", הוא שר, ומוסיף: "בכל שבילי החדר אין שמש שישרוף ואין גם צל אשר יחשיך. ואין משב סופה ואין גשם שישטוף ואין גם צוהר שיבהיל. ואין דבר אשר ישרוף את כל קירות ביתי".  אטום לכל סממני חיות טבעיים, רייכל מסתגר בעולמו המוכר והבטוח כדי להנפיק משם את נוסחת "הפרויקט" שרקח במעבדתו. למרות שלכאורה […]

"על מי אני עובד", אלבומו השלישי של בלוך, אמור היה להיות נקודת המפנה שלו כיוצר. אלבומו הראשון, "אולי זה אני", הביא אותו לעולם כמוזיקאי צעיר ויצירתי, שבלט בעיקר בשירי מהתלות וגימיקים חביבים ("מכיר אותו" ו"נפוליאון"). אלבומו השני, "הרגלים נאים"), שיצא רק לפני שנה וחצי, קידם אותו למחוזות יותר מעניינים, שכללו התנסויות אפלוליות כמו שיר על אונס מנקודת מבטו של האנס ("הסוד הקטן") והתמודדות עם מוות ("אחרי שאפרת התאבדה"). גם ב"על מי אני עובד" יש תחושה של התפתחות מסוימת. הפעם מדובר […]

  "כמה חן יש בכם", מחייך אביתר בנאי לקהל שלו, המצטרף אליו בשיר "כלום לא עצוב". וזה באמת קהל חינני – יודע אינטואיטיבית מתי להיות קשוב ומתי נלהב. כמה דקות קודם לכן, כשהוא ביצע את "כשזה עמוק" (של ענבל פרלמוטר וקורין אלאל), הקהל מיוזמתו שר באופן מושלם את הקול השני של השיר. זה היה יפה עד דמעות. שעת הופעה לא סטנדרטית. קצת אחרי חצות וחצי היא התחילה, ובשתיים ורבע בלילה הסתיימה. "אני מקווה שנַחְתם בצהריים", אומר בנאי, ובהמשך מסביר את […]

  יש שיאים כאלה, מהלומות זוהר שמקפיצות הופעה טובה לגבהים של הופעה מצוינת. בשליש האחרון של המחווה ליוני רכטר אמש (יום רביעי), הפסנתרים שלו ושל שלומי שבן פצחו בדיאלוג. הפסנתר של שבן שאל משהו. הפסנתר של רכטר הלם תשובה. הפסנתר של שבן התריס, הפסנתר של רכטר הקשיב והשיב. ואז הפסנתרים התאחדו לנגינה משותפת, ובעליהם הצטרפו אליהם ושרו איתם את "כולם אומרים" של שבן. רכטר חייך תוך כדי נגינה כאילו הוא זומם משהו. ואז, כששבן המשיך לשיר, הוא ענה לו ב"כי […]

  כשטיפקס פרצה ב-92' עם "הרבי ג'ו כפרה" היא הסתמנה כלהקת דאחקות מגניבה, למרות שהמילים החדות לא הותירו מקום לספק. הפזמון המקפיץ היה מלכתחילה שיר מחאה מובהק נגד תעשיית הנוכלות בחסות הדת. וה"רבי" ג'ו כפרה, ש"השכינה אצלו זה עסק", עדיין משגשג בנכלוליו.  אתמול הם הודיעו על התפרקותם, אחרי עשרים שנות פעילות ושירים שלא שמעו על חוק ההתיישנות, כמו "יושבים בבית קפה ומרגישים בתוך בועה" עם הג'יפ המפלצתי שכבר ממתין בתוך השיר ותיכף יגיח ואיתו שאר הסממנים של ה"תרבות" הקטלנית. למשל, […]