כמו קודמותיהן, אחיותיהן לז'אנר צמדי האחיות – האחיות יוספי והאחיות פיק, גם האחיות כרקוקלי – טלי ולירון – שרות פופ נשי קליל. גם אצלן מדובר בקולות נעימים ובשילובים יפים של שירה, שגוברים על קטעי הסולו שלהן. וכמו הדורות הקודמים, גם הכרקוקליות מספקות בקולן רחבת ריקודים מספיק רחבה כדי להכיל קהל רב. איזה קהל? של בני גילן הביולוגי והמנטלי. אחרי שהתגלו בעונה הראשונה של הריאליטי המוזיקלי "אקס פקטור ישראל" בשנת 2013, ושנתיים אחרי אלבום הבכורה שלהן ״מי אם לא את״, אלבומם […]

קול באישה, זלדה "היופי נתקע כמו סכין בלב", כתבה המשוררת זלדה, וזוהי התחושה מ"אי במערבולת, שרות זלדה" – אלבום המוקדש לשיריה, בלחנים חדשים, מפי זמרות-יוצרות. אלבום שכולו "קול אישה", היוצא בתזמון מושלם. על רקע הדרת זמרות מהופעות, כולל הסערה האחרונה – מופע ההתרמה למפעלות הרב פירר, כשסיכומי העשור בזמר העברי עדיין מהדהדים חיסרון זמרות מהם. גם בלי ההקשר העדכני זהו אלבום בוער, ולא רק מפני שזלדה היא "משוררת אש" שהבעירה היא מוטיב חשוב ביצירתה. הזמרות ביצירה הזו, בהפקתה המרשימה של […]

אם הרוקנרול הישראלי היה בית ספר, אז בתעודת סוף השנה של להקת "יום שני האחרון של אוקטובר", בכיתת אלבומם "שמיים כחולים", היה נכתב כדלהלן: "תלמידים טובים, העומדים במטלותיהם וממלאים את משימותיהם כנדרש. עולים לכיתה הבאה". לא בטוח שזו מחמאה, בוודאי כשמדובר ברוקנרול, ששואף במהותו לנתץ מסגרות. על המוזיקה של "יום שני האחרון של אוקטובר" אפשר להטביע חותמת V במרבית הפרמטרים – טכניקה, סאונד, לחנים, נגינה, שירה, הפקה ואפילו גרוב סימפתי. אז מה חסר? תעוזה. אלבום הבכורה המוערך שלהם "יופי", הסתיים […]

תשע"ט שלום   ג'יין בורדו / "אוקיינוסים" לפני הצלילים, תנו רגע תשומת לב לעטיפה. העידן שלנו מקדש את השיר הבודד על חשבון האלבום השלם, שמתפוגג לאיטו. מתאיידת בפועל גם תשוקת היוצר להגיש יצירה שלמה – רומן של קוֹל עם עלילה בעלת התחלה, אמצע וסוף, בכיכוב שירים ששילובם וסדרם נבחרו בקפידה כחלק מהמבע. החוברת שבתוכו היא הבית של המשמעות – הזדמנות להתוודע בנפרד גם למילים וליוצרי האלבום ולחוות את קסם העטיפה. זו של האלבום "אוקיינוסים" מאת ג'יין בורדו (בעיצוב אפי קישון) […]

פורטיס נורמלי "אז מה אתם חושבים שמצפה לנו מחר? יהיה טוב? יהיה רע? בישראל אין הבדל", נצץ רמי פורטיס מבמת הבארבי, בשני בלילה, שעות בודדות לפני שנפתחו הקלפיות למחרת. בהופעה שהוגדרה כמסיבת בחירות הוא הכניס את חיוכיו לתוך השירים, ואנרגטי מהשיר הראשון ועד האחרון, יסד ממלכה של אופטימיות. הקהל – נתיניו מרצון – התמסר לה בקלות. שנתיים בדיוק אחרי אלבומו האחרון – הנהדר – "מדור פיות", פורטיס המשיך לעדכן את הכריזמה שלו שמבוססת על כישרונו ועל שובבותו. החספוס אומנם כבר […]

אז איך אתם אוהבים את מוזיקת הקיץ שלכם? קלילה ובלתי מחייבת וברור שלא מחויבת, כמניפה מול הלחות הנוכחית? מרקידה את מחול האסקפיזם המתבקש לנוכח "המצב"? ואם כך, מה דעתכם על שילוב של גם וגם? מוזיקה קלילה, אבל מחויבת. מתוקה וחריפה. אסקפיסטית ומודעת בו זמנית. דניאל סאן קריאף היא כל אלה, ועוד יותר, ובמפתיע לנוכח הבשלות – "תורי לומר" הוא אלבום הבכורה שלה. את חניכתה כזמרת עברה סאן קריאף עת הצטרפה ללהקת טיפקס ב-2014 ויפה לשמוע לצד השפעותיהם המבורכות עליה גם […]

יש רגע אחד במופע "תנינים על הראש" של תזמורת מארש דונדורמה, שבו הקהל מוזמן ללמוד שיר על ציפורים נודדות. "אתם לא חייבים לעשות את התנועות עם הילדים", נאמר להורים. "אבל ייתכן ששעות אחרי ההופעה, אולי בלילה, במיטה, תיזכרו בהופעה. ותתחרטו על כך שלא השתתפתם בשיר. ותחשבו, שאם רק הייתה לכם הזדמנות לחזור לרגע הזה, ברור שהייתם משתתפים. אז אנחנו כאן כדי להגיד לכם שהרגע הזה הוא עכשיו". והרגע המזוקק ההוא, של אמת שמבשרת שלא מוכרחים להיות ילד כדי להשתתף באופן […]

אהבה היא אור הולך ונשאר   30 שנה לאלבום "אנטארקטיקה" של קורין אלאל, ובמסיבת יום ההולדת שנחגגה במועדון הבארבי בת"א ב-8.8 – תִעתע פרדוקס גדול. מצד אחד, יוצרת-פרפורמרית מרגשת וקהל מוקיר הטעינו זה את זו באנרגיות שמחות שטסו על מצע השירים והנציצו את פני הנוכחים. מצד שני, השירים האלה – האלבום הזה – הם מצבור דיכאוני וקודר של צער תהומי וייאוש – אישי ופוליטי. העובדה ששלושים השנים לא קימטו את השירים, והם עדיין רעננים ורלוונטיים – חידדה עוד יותר את […]

זה עדיין ביתי "ואנחנו עם כל הזיכרונות נעלמים", שר מני בגר בשירו-הכי-נודע "זה היה ביתי" משנת 81'. ודווקא טעה. השיר עצמו מעולם לא נעלם, ואפילו זכה לתחייה מחודשת ב-2004, כשבגר שר אותו עם הילה הררי ולהקת "כלא שש". בגר עצמו אומנם נעלם כיוצר – "שנת הדובדבן", האלבום האחרון שהוציא עם מוזיקה מקורית, יצא ב-92' (אחריו יצאו אלבום אוסף ואלבום קאוורים, וגם האחרון שבהם יצא מזמן, ב-2006) – אבל ההיעדרות לא באמת העלימה אותו, אלא הגבירה את הגעגוע אל קולו המחשמל […]

עיר מעורערת במתחם הלהיטים, אגף פזמוני הקיץ – ימשכו כתף וימלמלו משהו על טעות בניווט למי שיחפש דווקא שם את השירים של "עיר מרוחקת", האלבום הרביעי של אפרת בן צור. הם לא מתפזמים מעצמם בקלילות ממכרת. ודווקא הפעם – בניגוד לאלבומה השני למשל, שהיה פסקול של מסע במקומות ובזמנים – עכשיו היא כבר מתמקמת במקום אחד. אבל אין ספק שזאת לא טריטוריה של קלילות. זאת עיר שבן צור הקימה בעצמה לעצמה, וגם הקיפה חומת הגנה שחוצצת בינה לבין העולם, אם […]

חג האביו "יש לי את הזכות לשיר את השירים של מי שלימד אותי שאין גבול לחלומות", אמר יובל בנאי באמצע המופע שנקרא בפשטות יובל שר יוסי. בעצם, הזכות שלו הייתה הרבה יותר בסיסית – הזדמנות לבצע רצף של שירים כל-כך יפים, שבכולם בחר יוסי בנאי, אביו, לרצף את מסלול חייו על הבמות. לקהל בהיכל התרבות בת"א ב-25.6 הייתה הזכות לנכוח במפגש הדורות המרגש, המצחיק האוהב עתיר המוזיקה האיכותית. "הוא רק יתום ורק תמים", שר בנאי הבן את בנאי האב, ששר […]

המנועים עוד בוערים   האדמה רוטטת, הלבה קרובה להתפרצות. החיים לא תמיד מאפשרים לחוש בכך, ורק לפעמים, באופן נדיר, מזדמנת לנו הזכות לשהות בקרבת חיישנים רגישים במיוחד, שיפעילו עבורנו את צופרי האזהרה. ומה אז? האם נינצל? זאת כבר האחריות שלנו. חיישני גאולה שכאלה היו חברי להקת אלג'יר, שפעלה כאן, בהפסקות, מתחילת שנות ה-90 ועד 2006. לכבוד 15 שנה לאלבומם המכונן "מנועים קדימה", הוא יצא מחדש בימים אלה: כתקליט כפול (לראשונה על גבי ויניל), כדיסק ובו האלבום המקורי + דיסק עם […]

שיא מכוון בשנות ה-90 התקיים בעיתון "העיר" המנוח טורניר סוער. התחרות התיימרה להכריע אחת ולתמיד מהו "סולו הגיטרה הישראלי הטוב ביותר". לשלב הגמר הגיעו שתיים: הגיטרה החשמלית ב"שיר סתיו" של אריק לביא ("כל הנחלים הולכים לים") והגיטרה האקוסטית ב"העץ הוא גבוה" של להקת אחרית הימים. בשניהם הגיטריסט היה יצחק קלפטר. אחרי התלבטות סוערת של השופטים, שחלקם גיטריסטים וירטואוזים בפני עצמם, הוכרז לבסוף המנצח בדו-קרב: הסולו החשמלי של "שיר סתיו". וכך, קלפטר בעצם ניצח את עצמו. גם הופעת המחווה לקלפטר, "דמיון […]

ואולי תבוא איזו נחמה   איך ומדוע הפך במרוצה השנים השם היפה נחמה לשם ארכאי, גלותי ויאכנעי? והאם פתאום הוא מגלם הזדמנות חדשה? מאז אתמול מתנגנים ומושרים בישראל שירי נחמה רבים – "נחמה" בביצוע אילנית או חוה אלברשטיין (מילים: רחל שפירא, לחן: נורית הירש), "ואולי תבוא איזו נחמה" של תערובת אסקוט (מילים ולחן: אסף אמדורסקי וג'נגו), "נחמה" של ברי סחרוף (בן הנדלר שותף בלחן), "בואי נחמה" של אלון עדר (מילים ולחן: רן דרום), ועוד – בזכות נחמה ריבלין ז"ל, שנקברת […]

אלישע בנאי מציג: סיום גיל התזזיתיות ותחילת גיל ההתייצבות   "סמטת לאן" הוא כבר האלבום השלישי של להקת אלישע בנאי וארבעים השודדים, החוגגת כמעט 10 שנות התמדה מוזיקלית, אנרגטית וצעירה. כדאי להתעכב רגע על המושג "מוזיקה צעירה". האם בכלל יש דבר כזה? והאם הכוונה למוזיקה עצמה? למי שחי אותה? למי שנזקק לה? ומה מגדיר בכלל צעירות, האם בהכרח שנת לידה או שהיא לא יותר מאשר מצב צבירה מנטלי? את הצעירות הספציפית של אלישע בנאי ולהקתו – כפי שהיא עולה מהאלבום […]

זו לא רק העובדה שאלונה טוראל התגלתה כילדה בת 17 עם השיר "כאשר אני ואת", שזכה במקום השלישי בפסטיבל הזמר בביצוע נחמה הנדל. כתיבה – זה בכלל לא מה שהתכוונה לעשות בחיים, אפילו ש"פרחי זהב", שיר נוסף שכתבה – ולא רק הלחינה – התפרסם בביצוע חוה אלברשטיין. וזו אפילו לא רק העובדה שהיא הייתה מלחינה מופתית. את השיר "אדבר איתך" כתבה רחל שפירא על גבי הלחן שלה, שכבר פעמו בו מראש כל ההתמסרות והרגישות הנשית, כמו מנהרות קטנות, עמוקות וכמוסות. […]

הפוך, דוכין, הפוך האלבום "פשוט הפוך" של ארקדי דוכין הוא יצירה שאפתנית ברצינותה. אפילו כאשר דוכין מנסה להקליל, וקורץ ומעוות את קולו כמו קריקטורה צלילית – הוא מכביד על שיריו ומאיץ בהם: אל תסתפקו בלהיות אתם. תשאפו ליותר. תהיו מסר. תוכחה. שוט. אנדרטה. תמרור. דוכין מנווט את שיריו, מתפתל איתם ומרעיד אותם במקצבים לא אחידים. הוא פותח את האלבום בתזזיתיות של "רציתי לדבר" – שיר שבו הוא מלהטט בגוונים של שחור וכמותם נשמע מכאני, קודר ומנוכר באלקטרוניות רובוטית, בדרך לאפוקליפסה […]