לפעמים מרוב עטיפות נעלמת המהות. בין כלי הנגינה העשירים, בלהטוטי הטכנולוגיה החדישים של אולפני ההקלטות, במנייריזם ווקאלי מוחצן, עלולים לעיתים לשכוח שמישהו שר כאן שירים. שבע שנים מאז אלבומו הקודם, יובל בנאי מוציא את "מעבר להרים" – אלבום סולו רביעי ובו הוא מתקלף מכל שכבות הקישוטים והאיפורים כשבנות הלוויה היחידות לשיריו הן גיטרות אקוסטיות. 35 דקות בלבד, עשרה שירים בלי פוזה. זהו המבחן האמיתי. איך אתה, האיש ששר, מסתדר בלי כל הפירוטכניקה, שנועדה להסתיר את חסרונותיך, ובכך ממיתה את האמת.   בנאי, […]

המצוינות תמיד ריחפה מעל שולי רנד כמו הילה. כך היה בימי מטאוריותו כשחקן צעיר בתיאטרון ("המלט", "הדיבוק") ובקולנוע ("המיועד", "החיים על פי אגפא" ועוד), וגם כשהפך לחסיד ברסלב ויצר את הסרט "אושפיזין" והצגות יחיד בנוסח יהודי. לכן, לאור יציאת אלבום הבכורה שלו, "נקודה טובה", מסקרן לדעת אם המצוינות ממשיכה לחבור אל רנד גם כמוזיקאי. ובכן, תו התקן של האיכות הרנדית מוטבע גם כאן, ב-11 השירים היפים, שרנד הלחין בכישרון, כתב היטב ושר בקול שעל חסרונותיו הווקליים מכפרים שירתו רבת ההבעה ונבחרת […]

  מה דעתכם להפתיע את יקיריכם במשלוח מנות מיוחד לפורים? הממתקים שבו לא יזינו את הגוף, אלא את הנשמה. במקום לשלוח אוזניים, ועוד של המן, תפנקו את האוזניים של אנשים שאתם אוהבים, כולל את עצמכם, במוזיקה אישית ולא שגרתית, מומלצת מאוד. חג שמח.  חן מקורי – ענבל דור, "מחכים לדפיקות לב" ("אן אם סי") קול מלא חן עם כישרון לכתוב, להלחין, לנגן ולשיר. תענוג להיחשף לאלבום בכורה של יוצרת מוכשרת ומקורית, שנשמעת היטב כמו מישהי אחת בלבד – היא עצמה. ענבל […]

  בעוד שאלבום ראשון הוא הצהרת כוונות, אלבום שני הוא כבר הבטחת המשכיות. הוכחה מעשית שלא מדובר בגחמה חולפת, אלא ככל הנראה בעשייה מחייבת. שנתיים אחרי אלבום הבכורה שנשא את שמה, איה כורם מוציאה את "שפה זרה" ומזכירה שבשטף המילים על "חבורת רימון" המסתעפת, נוטים לשכוח שמדובר קודם כל באינדיבידואלים. אומנם בוגרים של אותו בית ספר מתוקשר, שגם מקושרים ביניהם, אך כל אחד מהם הוא בכל זאת מקרה פרטי. איה כורם מוכיחה ב"שפה זרה" שהיא לא רק זמרת שיודעת לכתוב […]

איך הוא שב הקול של דני רובס נשמע חם – גם במובן של הלהט הממיס המוּכר, וגם במובן הטרי בהגשתו, השמח ומתענג לשיר. 12  שנים אחרי שהוציא את אלבומו הקודם, שומעים בקולו את ההתלהבות לחזור ולבצע שירים חדשים באלבום הסולו השביעי שלו, "משהו חדש מתחיל". ועם זאת, הקול הנעים והסימפטי, שגם מהדהד ידידות ישנה בינו לבין הקהל, הוא אומנם נתון חשוב, אבל לא מכריע את טיב היצירה. השגרירים של כל אלבום הם השירים, ורובס כשהוא במיטבו, יודע לכתוב אותם. דוגמאות […]

עוז והדרה בשנת אלפיים, נעדרת ניסיון מוזיקלי אבל בוערת, הדרה לוין-ארדי הפכה למוזיקאית. היא ניגנה על פסנתר באומץ שחיפה על המחסור (הזמני) במקצועיות, הופיעה עם שירים באנגלית שכתבה והקליטה, וכאשר חברות התקליטים התעלמו – הוציאה אותם בלעדיהן. וכך יצאו כשמונה אלבומים (תלוי איך סופרים, כמה מהם היא הוציאה מחדש עם חידושים ותוספות) כשבשלב מסוים, במקביל להצטברות הקהל, חברה אליה חברת תקליטים ממוסדת ("עננה" שב"הד ארצי"). ועכשיו היא מוציאה את "כאילו אין מחר" – אלבומה הראשון שכולו שירים בעברית. מלבד השפה, […]

המשדר "קדם אירוויזיון 2008, חשיפה ראשונה" – היה מנוגד באופן קוטבי לאירוויזיון. הוא עשה הכל כדי להציג את בועז מעודה כאנטי-כוכב: פשוט, צנוע ובעיקר נטול זוהר ושואו. התכונות הללו הן כמובן יפות ומבורכות, אך אינן רלוונטיות לאירוויזיון, שכולו החצנה ובולטות "גדולה מהחיים". "לנצח תהיה זמר מדורה"? שאל אותו המראיין, ג'ייסון דנינו הולט, באחד מקטעי המעבר, והוא השיב בחיוב. נחמד, אבל האירוויזיון הוא לא בדיוק קומזיץ. בין צילומי החוץ היו גם חמשת השירים, שהצופים והמאזינים אמורים לבחור מתוכם את זה שבועז […]

  כמעט דקה של תיפוף תופים וכלי הקשה מתומרצים בחשמל, כך נפתח "אהוד בנאי והפליטים" – האלבום הראשון של אהוד בנאי, שיצא בשנת 87' ומופיע בימים אלה במהדורה מחודשת וחגיגית. כבר בשיר הראשון, "עבודה שחורה", שומעים את הזעם ואת הקינה. כמו סימון טריטוריה משרטטים התופים, ואחריהם המילים של השיר הראשון, ושאר השירים, את הישראליות החברתית והאישית – סימן ההיכר של בנאי. היא כוללת מחאה, מסעות ותיעוד נופים נפשיים וחיצוניים. האלבום הזה נחשב לאחד מאבני הבניין המשמעותיות ברוק הישראלי, גם בזכות […]

קשוח בחוץ, שקוף מבפנים כברת דרך משמעותית עבר שרון מולדאבי מאז התערטלותו הפיזית בשנות התשעים, כסולן הכריזמתי של להקת "גן חיות", ועד להתפשטות הנפשית באלבום הסולו השלישי שלו, "אל תפחד". באמצע היו האלבומים "שרון מולדאבי" ו"האור בפנים", שגם בהם גידל טקסטים רגישים על מצע מנגינות יפות, אבל כאן הוא מביא לשיא את היכולת הזו, ובכך הופך את "אל תפחד" לאלבומו האישי ביותר. הדבר מתבטא ביכולתו לתמצת את מפת הנפש שלו באמצעות הגדרות עצמיות כמו "קשוח בחוץ, שקוף מבפנים" ("פינג פונג") […]

ביקורת טובה יותר ויותר קורה כאן שכאשר נחשפים למוזיקה חדשה, מתקשים להאמין שהיא באמת חדשה. הצלילים הם אותם צלילים כמו בשנים האחרונות, הקולות דומים לקולות אחרים, המילים אותן מילים ואי אפשר להבדיל בין זמר לזמר. במציאות כזו הנפש קדה קידה כשהיא פוגשת את המוזיקה של טובה גרטנר. לא מדובר בזמרת חדשה. גרטנר פעילה מוזיקלית כבר משנות השמונים, ו"משהו דו לשוני" הוא אלבומה הרביעי. העניין הוא שבממלכת ההגדרות המתועבת (מי אמר שצריך להגדיר כל דבר?) היא משובצת כ"זמרת אינדי". גרטנר היא […]

  חלק מהקולות שמרכיבים את "רמזים", אלבומה החדש של ריטה, הם צלילים שנכנסו אליו מבחוץ. זוהי המולת הציפייה בת חמש השנים שעברו מאז אלבומה הקודם, בתוספת הסערה המתועדת בחייה המקצועיים והזוגיים. כאשר מנסים בכוח, באופן כמעט מלאכותי, להקשיב לאלבום באופן "נקי" – פוגשים את הטקסטים, שרובם עוסקים בזוגיות. "תזדקן איתי מחר", היא שרה בשיר "האם היית". "איזה קסם להקיץ כל בוקר לצדך", היא ממשיכה, "אני רוצה להיות איתך". תחושת המציצנות בעל כורחה, מקבלת לגיטימציה מהשירים עצמם, שמזינים אותה בעיקר בתיאורים […]

  שירי מימון היא זמרת מצוינת בעלת קול עשיר ויכולת להשתמש בו באופן מרהיב. זאת הסיבה שאלבומה השני, "רגע לפני ש…", הוא אלבום מתסכל לשמיעה. התסכול נובע מכך שרוב השירים שבאלבום אינם הולמים את מידותיה של מימון. מרבית הלחנים דלים ופשטניים, וכך גם המילים. ואין מדובר באשמת הז'אנר. פופ יכול להיות קליל ושטחי, להרקיד, להקפיץ ולנענע בהתאם לעוצמות המנגינה, הנגינה והשירה. הוא גם לא חייב להיות מקורי, די בכך שיהיה מתוק וחינני. למעשה, אסור לו להיות רק דבר אחד – […]

  אלבום הבכורה של ג'קו אייזנברג הוא כמו סרט שמוקרן אחרי ספר רב מכר. הצופים/מאזינים כבר מכירים את הסיפור, והוא מרפד את השירים כנקודת מוצא. וכך, פגישה עם השיר הראשון, "נשארתי נורמלי", אמורה לייצר הנהון בראש המאשר שידוע במה מדובר: המסלול המואץ של "ההמלכה" – כלומר מקום ראשון ב"כוכב נולד", "ההתרסקות" –  ההשלכות של פרובוקציה חסרת מיומנות תקשורתית, ולבסוף "תחיית המתים" – הכוכב נולד מחדש, מנגב את האבק שלא הספיק לשקוע, מבליט את השריטות שכיסו את פני העור ולא חדרו […]

  לרקוד לפי הקוד במחזוריות מתוזמנת של שעון מתפקד, יוצא פעם בשש שנים אלבום חדש ללהקת "הפה והטלפיים". "קליגרו" (כפר בדרום אפריקה) הוא כבר אלבומם הרביעי, וחברי הלהקה – אסף גברון, רם אוריון ואהד פישוף ממשיכים להיצמד לקוד שקבעו לעצמם. בין הכללים המרכיבים אותו ישנה התחייבות למקם בכל אלבום שיר ששמו כשם האלבום הקודם (במקרה הזה מדובר ב"חרוסלמה" על שם האלבום "ירושלים", שהוא גם שיר של "נוודי האוכף" – הרכב נוסף של רם אוריון), שיר בעל משמעות סופנית ("איננו"), שיר […]

"שמע קולי", אלבומו החדש של מאיר בנאי, הוא מפה של אוצר, שהיא גם האוצר עצמו. בנאי, כמו כורי זהב אחרים בזמן האחרון, גילה  שאפילו לא צריך לחפור. מספיק לגעת קלות בשכבה הדקה שעל פני השטח, וכבר החלל מתמלא במילים ובצלילים עתיקים, מגרים בצבעוניותם שלא דהתה. אפשר לחפון אותם, להתמלא מהם ואז להוציאם שוב לחלל, מעורבבים כבר בחומרי הלב שנגעו בו. וכך, כמו נעתרו לקריאה מיסתורית, הגיעו ומגיעים מוזיקאים, כל אחד בסגנונו הייחודי, אבל בעיתוי משותף, למנגינות ולטקסטים יהודים מסורתיים. עובדיה […]

  כשאלי לולאי עזב את להקת "רוקפור", אחרי שגיבש בה את זהותו המוזיקלית מסוף שנות השמונים ועד תחילת שנות האלפיים, הורגשה תנועה מסוימת של הרמת גבות. קודם כל, ריצד ספק באשר לגורל הלהקה, שלולאי תפקד בתור "הקול" שלה, ושהיתה אז בעיצומו של סיבוב הופעות בארצות הברית (שם התקיימה בשנים האחרונות). התהייה הזו אפילו לא הספיקה להתפתח, משום שהלהקה, ללא הפסקת התארגנות או התאוששות, המשיכה במסעה כרגיל, כאשר ברוך בן יצחק עובר לחזית, ואף הנפיקה כעבור כמה חודשים אלבום סביר. העיניים […]

ההקדמה – קצרה. דקה ומשהו של פתיחה מהורהרת, בקושי נשמעת, מנומנמת ומוזרה. "קבל עכשיו באהבה את כל מה שניתן לך" – כך מתחיל ומסתיים השיר הראשון באלבום השני של בני בשן, "שירי עם אישיים". ומיד, במקביל לתהייה מיהו בני בשן הזה ומה בדיוק הוא רוצה, מתייצב שיר מספר 2 כדי להציע תשובה. שם השיר: "אני בני בשן", והמוזיקה מתפרעת בעליזות. המילים מגלומניות ("אני הכי חתיך בתל אביב, אני הכי יפה ברמת גן, אני הכי חכם בכרמיאל") וגסות, אם כי באופן […]

באמצע השיר "העיקר זה הרומנטיקה", תוך כדי שירה, התקדרו פתאום פניו של גידי גוב. לכמה שניות הוא התכנס בעצמו, נאנח אנחה קטנטונת, אולי היכה בו האובדן של עלי מוהר. זה היה רגע יוצא דופן במופע לזכרו, משום שבתיאטרון תמונע הצליחו לחולל שמחת מפגש מחודש איתו. המופע ייצג בכבוד משועשע את המרכיבים הבולטים שאפיינו את מוהר: התל אביביות שלו, פריז, הפועל תל אביב וכמובן אהבה – על קשת מצבי הצבירה שלה. עידן אלתרמן, שהנחה בחן לא פורמלי, הקריא בין שיר לשיר […]