בשיר "ענני", באלבום "פניי" של לאה שבת, מופיע השאלה "איפה להתחיל?". לפני שהמשפט מסתיים הוא נשמע פונטית כמו "איפה לאה"? (איפה לֵהַ…). לכאורה קל להשיב על כך. שלוש שנים אחרי "עכשיו ביחד" – אוסף הדואטים מלהיטיה, שבת מוציאה אלבום עתיר תקוות, אהבות, חיפושים ותפילות. וכל אלה מושרים בקולה המזוהה – חם, מחוספס ומלא הבעה. גם לחניה יפים כתמיד. אז מה הבעיה? האלבום הזה שואף לאור ולא מניח לחמוק מהכמיהה הזו, אבל באופן קלישאתי. יש בו שיר שנקרא "אל האור", והצירוף הזה מופיע […]

לפני השיר "שלך", בעיצומה של ההופעה אמש (מוצ"ש) באמפי וואהל, פארק הירקון, יעל נעים מפזרת את שערה ומספרת שבצרפת, כהקדמה לשיר הזה, היא מזהירה את הקהל שתיכף ישמעו הרבה פחחר פחחר, ושלא ידאגו. זאת עברית. "פה", היא מחייכת, "אני לא צריכה להסביר את זה". והנה אחד מההסברים להצלחה הבינלאומית של נעים. חוסר הפחד שלה מחיתוכי ה-ח' וה-ר' הגרוניים האכזריים. היא לא מעדנת אותם. פשוט עוברת בטבעיות מעברית לאנגלית ולצרפתית תוך ששרה את שיריה היפים והקליטים. ונהנית, רוקדת בעמידה ובישיבה במהלך […]

אלבום הבכורה של עלמה זהר מתחיל עוד לפני שנשמע צלילו הראשון, במוטו הפותח את החוברת: "עורי עורי דברי שיר". זהו פסוק הלקוח משירת דבורה הנביאה (ספר "שופטים", ה', 12) ומנמק את שם האלבום – "דברי". וכאשר זהר מדברת, מתחשק להקשיב, כי היא מעניינת, מסקרנת ובעלת קול נוכח – מלא, עמוק ועשיר בגוונים, שמתחברים בסגנונות שונים: רוק, מוזיקת עולם, פולק, רגאיי וסול. אסף איילון הפיק ועיבד את האלבום הנמצא בתנועה מתמדת, מודגשת בכלי הקשה, שמבליטים את לחניה היפים של זהר. התנועה מתבטאת […]

אם האלבום החדש של איזבו לא היה נשמע טוב, זאת היתה סנסציה. רן שם טוב, מנהיג הלהקה, כותב השירים והסולן הוא מפיק מוזיקלי נחשב, מעבד איכותי ואשף סאונד, ואת הסטנדרטים הגבוהים שמתבטאים בעבודתו עם אחרים (יהודית רביץ, דני סנדרסון ודקלה) הוא מיישם גם על עצמו. ההוכחה היא האלבום הראשון של איזבו, ""The Fun Makers, שיצא ב-2003 וזכה לשבחים מוצדקים – בארץ ובחו"ל. ככה שלמרבה חוסר ההפתעה, גם "Super Light", האלבום החדש של איזבו, נשמע מצוין. 12 שירים גדושים בדיסקו יצירתי, כל […]

לוקח לו זמן להשתחרר. את שני השירים הראשונים ("הוזה אותך מולי" ו"אלוהי") אייל גולן שר אמש (יום שלישי) בישיבה. זהו השיא של מסע ההופעות המצליח שלו – הופעה ראשונה בקיסריה, שהיא  ציון דרך בחייו המקצועיים של כל זמר ישראלי. יש כאלה שרק חולמים, ויש כאלה שמצליחים להגיע לשם, להתבונן בקהל הממלא בצפיפות את האמפי העתיק ולדעת שאם הם באו לשם בשבילך זה אומר ש"עשית את זה".  רק בשיר החמישי, "אהבת חיי", גולן פושט מעיל ויורד מהכיסא. המוזיקה מתחזקת ומגבירה מאוד […]

למה לבוא בטענות אל "סינרגיה" – להקת רוק ישראלית מצליחה, שהאינטרס שלה הוא להמשיך, להתמיד ובשום אופן לא לחרוג מנוסחת השירים היעילה אשר היטיבה להוכיח את עצמה בקרב הנוער, שכה אוהב אותה?   ולמה לבוא בטענות אל הנוער, המחפש מראָה והד, שישקפו ויעבירו, בהחצנה מילולית וקצבית, את הבלבול הקיצוני המתסכל של גיל ההתבגרות?   ולמה לבוא בטענות אל גיל ההתבגרות, שבמילא יחלוף, אבל עד אז שואף לחוות באינטנסיביות חוויות עזות, שהמוזיקה היא בת לוויה מתבקשת שלהן, ולפעמים חברה אמיתית? ולמה לבוא בטענות אל […]

מאיר אריאל בקיסריה מחייך אל ההמונים. כלומר, לא ממש הוא, אלא תמונת ענק שלו. "תשע שנים בלי מאיר אריאל", צועק דיויד ברוזה תוך כדי ששר בפעם האלף ומשהו את "מתחת לשמיים". "באנו לכאן" – אצבעותיו משמיעות בווירטואוזיות מנגינת תסכול משלהן, והוא מוסיף: "יש לנו זמן, מאיר. וואלה, אם היית כאן איתנו. אבל אנחנו איתך. אוהבים אותך, רוקדים איתך, שרים איתך, מתפלללים איתך"… כמה דקות לפני כן, יואב קוטנר, שהנחה אמש (יום ה') את המופע בחן לא פורמלי, הצטרף בתופים לברוזה, […]

אל יהיה זה אחרת "סליחות". ככה זה התחיל. לפני מעל שלושים שנה בפסטיבל הזמר, ואמש (יום ה') בקיסריה. יהודית רביץ לא ממחזרת את עברה המוצלח, אלא משדרגת אותו, מעדכנת את השירים בעיבודים חדשים, שממשיכים להיחשף בהופעותיה. המופע בקיסריה חגג יום הולדת 20 שנה לאלבומה "באה מאהבה". בעצם 21, אבל לא נתקטנן. השירים הראשונים שקטים, אבל מעובדים בנמרצות מהירה, ברוב השירים רביץ מלווה את עצמה בגיטרה ביחד עם שאר חברי הלהקה: עמית יצחק בגיטרות, רן שמעוני בתופים, אלון פרימן בקלידים ועדי […]

  מעטיפת האלבום "בממלכתי" של אמיר פרי ניבט פונוגרף ועליו תקליט שממנו נשפכים "צלילים" צבעוניים. הצבעוניות הוויזואליות הזו מוטבעת גם על הדיסק עצמו, וכשמקשיבים לו מגלים שהיא לא רק ויזואלית. עושר רבגוני פורץ מהאלבום, אבל הגודש לא מופרז ולא חונק. הוא משתרע על פני 28 דקות בלבד – בדיוק הזמן ההולם להכיל את העושר וליהנות ממנו בלי לחוש כובד.  זהו אלבום הסולו הרביעי של פרי, שהחל את דרכו כחצוצרן וכמתופף של להקת "פורטרט", והראשון שמושר בעברית (הקודמים היו אינסטרומנטליים ובאנגלית). […]

שלושה פזמונאים-משוררים נודעים הוציאו שלושה אלבומי אוסף מקיפים. התוצאה: מאות שירים שכיף לשמוע, וחג שבועות אחד שמספק תירוץ חגיגי להמליץ עליהם. בשביל שירים טובים צריך גנטיקה משובחת. מילים יפות נוטות להימשך למנגינות שיהלמו אותן, ולהיפך. אחר כך צריך קולות גדולים, שימזגו אותן לישות אחת ויפיצו אותה. ואז הם מגיעים אלינו על מנת להישאר. העניין הוא שעם הזמן השירים המעולים נוטים להתפזר ולהיבלע בין שירים פחות מוצלחים. עד שמגיעים החגים, שמספקים הזדמנות הולמת לרכז את העילית ולהגיש. וכך יצאו בימים אלה […]

כשירונה כספי מתרחקת, זה לא כדי להעלם, אלא כדי להתבונן. "אני הולכת לכמה ימים לראות מהצד את הדברים", היא שרה ב"אבנים".  שלוש שנים אחרי אלבום הבכורה שלה, "תני לשתיקה לבעור" (ושלוש עשרה שנים אחרי האלבום שיצרה עם להקת "גוונים כהים"), כספי מוציאה את "הירקון 51", אלבום חזק – במשמעויות המילוליות ובהחצנתן הרוקיסטית.    "הירקון 51" רצוף בשירים בעלי נוכחות, אשר מתהדקים על הלב בקלות בעזרת נגינה מאסיבית הנותנת תנופה למנגינות היפות, שבתורן מזרימות היישר ללב את המילים הייחודיות, כמו בפזמון "חושך […]

פיצוי אישיות מה המשותף לעורכי דין ולמוזיקאים כותבי שירים? שניהם מֵתקשרים עם אנשים וחותרים לשכנע אותם תוך שימוש מגמתי במילים. ובמה הם נבדלים? העו"ד נצמד אל החוקים היבשים, המוזיקאי מרטיב אותם עד שהם הופכים לשירים מרווי צמאונות. הניגודים האלה חיים בהרמוניה בעורך הדין יעקב לשצ'ינסקי, המכונה גם קוב – מוזיקאי פעיל עם אלבום שני בשם "סיום מפואר בלחיצת כפתור". לא מדובר בפיצול אישיות, אם כבר – אז בפיצוי אישיות. הנפש הכמהה ליותר מרחיבה לעצמה את טווח ההתבוננות והתחושות עד שנוצרת […]

כל הזמן אותו שיר – עובר דרך הרדיו, מציץ מהנגנים, מבצבץ בטלפונים ומתנגן בדיסקים. לפעמים בקול נשי ולפעמים בקול גברי. שירים חדשים נשמעים מוכרים, זמרים דומים לזמרים אחרים, שגם הם כבר לא מקוריים. איך אפשר להיות מיוחדים כשמתאמצים להיות מאוחדים? מה הטעם להיות באותו טעם? אם היו מחלקים תעודות על אלבומים, הציונים של "מים מתחת לגשר", אלבומו השני של איתי פרל, היו סבירים. איכות הנגינה הגבוהה יחסית היתה מתקזזת עם הלחנים המונוטוניים ברובם, הלהט בשירה היה מנטרל כמה משפטים צפויים בשירים […]

רמי קליינשטיין רותח. המוזיקאי, שאומנם התחיל כרוקר עם "אש (על הפנים)", התקבע בסופו של דבר כמלודיסט המרכך עם "תפוחים ותמרים". ופתאום, השיר "הכעס" של להקת רוקפור מחזיר אותו אל הרוק המתפרע, ויש במעבר הזה כוח ויופי, שגורמים לשיר להתגלות מחדש. קליינשטיין, ועוד 59 זמרים ולהקות, מופיעים באלבום "עבודה עברית", שכולל ארבעה דיסקים ויוצא עשור אחרי שיצא קודמו. הביצוע של קליינשטיין הוא גם דוגמא אופיינית לאופן שבו האלבום "עבודה עברית" מתמודד, כשהוא במיטבו, עם הפורמט הבעייתי של גרסת כיסוי. בשנים האחרונות […]

 בין שלל האפקטים הגרנדיוזיים בהופעות של הפינק פלויד, כיכב חזיר – בסרטונים שהוקרנו תוך כדי ההופעה, בלוגואים ובעיקר כבובת ענק מתנפחת ומעופפת. מהמופע של ה"אוסטרליין פינק פלויד שואו", שמשחזרים בדייקנות חלק מההופעות האלה, נעדר החזיר, אבל יש לו ממלא מקום הולם: קנגורו. זוהי דרכם של חברי ההרכב הסימפטי הזה לומר – הפינק פלויד הם חלק מרכזי מחיינו המקצועיים כבר עשרים שנה, אבל לא מדובר בהערצה עיוורת שבולעת אותנו. אנחנו גם אוסטרליים גאים, ומביאים את זה לידי ביטוי, בקריצה. אז קבלו את […]

ורד קלפטר אינה זמרת, אלא יוצרת ששרה את שיריה. קולה חסר הליטוש עלול להוות מחסום בכניסה לשיריה. את המכשול החיצוני הזה מומלץ לחצות במהירות, שכן השירים באלבומה "אהבה אחת גדולה" מהווים רצף של יופי, שער לעולמה הפנימי מעורר האמפתיה, שבו קולה הוא חלק מהאקלים. מתחילת שנות התשעים קלפטר פעילה מוזיקלית, אם כי לא באופן עקבי. היא החלה את דרכה האומנותית כרוקיסטית בלהקה "לגמרי לא שקטים" כשם אלבום הבכורה שלה. אלבומה הבא יצא כעשר שנים אחר כך, וכמו קודמו זכה להערכה […]

החלום שלי להקים ולהפעיל עיתון מוזיקה איננו ריאלי במיוחד, ולכן מצאתי דרך אחרת להגשים אותו. הגיבורה של ספרי המתהווה עורכת עיתון שכזה. לעורך השותף שלה קראתי גיא. בעיניי זה מדהים שהמצאתי את הדמות כמה שנים לפני שהתמזל מזלי לפגוש במציאות את גיא חג'ג'. גיאחה, בעליו של  "עונג שבת" ושלל מפעלים מוזיקליים, כולל לייבל משלו (!) ("היס רקורדס"), הוא מבקר המוזיקה הלועזית והאלטרנטיבית ב-ynet (שם אני מבקרת את המוזיקה הישראלית).  בשבועות האחרונים ערכנו וכתבנו ביחד סדרת כתבות שעוסקות במוזיקאים ישראליים חשובים, שמשום מה […]

"זמן צריך לספוג לאט", כותבת קרן פלס באיורי החוברת של אלבומה "מבול", אבל כנראה שהיא זקוקה ליותר מהשנתיים שעברו מאז שהוציאה את אלבום הבכורה שלה. הוא חשף אותה כיוצרת מבטיחה ומוכשרת, בעלת שני סוגי שירים-מסלולים. בראשון שירים "קטנים", המשרטטים בעדינות וברגישות סיפורים על מצבים ועל אנשים ("שמעון השכן", "אביתר", וגם הלהיט "איתי"). הסוג השני הוא שירים צעקניים וצפויים, המוגשים בתבניות מסחריות. האלבום ההוא נפתח לשתי דרכים שונות, וסיקרן לדעת לאיזו מהן תבחר לנתב את שיריה הבאים.     השיר הראשון ב"מבול", שיר […]