המילים של אריק ברמן דומיננטיות גם באלבומו החדש " II", שיוצא שנתיים לאחר אלבומו הראשון. יש לו כישרון חריזה מובהק, חוש קצב טבעי ודימויים מקוריים כמו "התניניים הדומעות" בשיר "כרוניקה של שקיעה סגולה מאוד".  אבל המילים המרשימות בשיר הזה, ובשאר השירים, הן "שואו" נוצץ שמבליע את קולו של ברמן ואת האמירה שלו. ב"כרוניקה של שקיעה סגולה מאוד" שמתריס את מחלותיה של המדינה, הביקורת מיטשטשת במהלך המפגן הלולייני של השפה, ובמקרה הזה גם כתוצאה מהגימיק הנחמד – גאולה אבן שרה, ובהצלחה. […]

"אלו ימים שהאומנות הפכה ליומנות", שר אריק ברמן ב"יום חדש נפלא", השיר הפותח את אלבום הבכורה שלו, "I". והוא צודק עד כדי כך, שלמרבה הצער והאירוניה, זה בדיוק מה שניתן להגיד על המוזיקה שלו. מרוב ציניות, התבוננות לעגנית על סביבתו והאשמתה בשטחיות, בזיוף ובסתמיות ("אתה מלחין תאריכים ושעות בשבוע" ממשיך הציטוט הקודם, למי שחשב ש"יומנות" היא שגיאת כתיב) – מתבקש לשאול אותו: האם אתה מודע לאפקט הבומרנג? והתשובה? כנראה שכן, שהרי ברמן עצמו מכריז בסופו של דבר: "מה אני? בינונימי […]