הזמן: מלחמת לבנון הראשונה. המקומות: קיבוץ סעד וקיבוץ עלומים – בדרום שעדיין לא נקרא עוטף עזה. הזיכרון: ארוחות בוקר בחדר האוכל בשנה הזכורה לטוב שלמדתי שם בבית הספר. ריחות של יום חדש מהולים באוכל קיבוצי טרי חם, ומהרדיו בוקע תמיד שיר אחד חדש שמתנגן שוב ושוב: בוא בשלום. רחל שפירא כתבה, נורית הירש הלחינה, והביצוע העדין-נחוש התחלף בין להקת הכיס ללהקת האחים והאחיות. "ואנחנו צמאים לאות", הם שרו. כל כך צמאים לאות היינו. עד היום. הזמן: סוף נובמבר השנה. המקום: […]