פורטיס נורמלי "אז מה אתם חושבים שמצפה לנו מחר? יהיה טוב? יהיה רע? בישראל אין הבדל", נצץ רמי פורטיס מבמת הבארבי, בשני בלילה, שעות בודדות לפני שנפתחו הקלפיות למחרת. בהופעה שהוגדרה כמסיבת בחירות הוא הכניס את חיוכיו לתוך השירים, ואנרגטי מהשיר הראשון ועד האחרון, יסד ממלכה של אופטימיות. הקהל – נתיניו מרצון – התמסר לה בקלות. שנתיים בדיוק אחרי אלבומו האחרון – הנהדר – "מדור פיות", פורטיס המשיך לעדכן את הכריזמה שלו שמבוססת על כישרונו ועל שובבותו. החספוס אומנם כבר […]

ברוכים הבאים לעולם הפורטיסי החדש. אומנם כבר מתחילת דרכו כיוצר, רמי פורטיס תמיד היה אומן חכם, רגיש, מקורי וצבעוני, אבל הפעם, באלבום "מדור פיות", התכונות הללו שוברות שיאים, כשהן ממקמות אותו בטריטוריה חדשה, בעלת גיאוגרפיה ואקלים משל עצמה: אגמי יופי צלולים, ממטרי דמיון, משקעי תבונה, מישורי חסד והרי השראה על "שדה של חלומות" (ציטוט מהשיר "עד כאן"). שוכנים כאן יצורים פלאיים כמו מלאכים, בנות ים ופיות (שגם מומחשים באיורי החוברת היפים שאיירה ליאורה זמלמן) לצד הייצור המוזר והמסתורי מכול – […]

מה המשותף בין בועז שרעבי, רמי פורטיס ואבי גרייניק? בימים אלה הם הוציאו שירים יפים – כנים ומקוריים. אישיים, אבל גם מחדשים על המצב. ומה עוד? חפשו את האישה.     בעז שרעבי / "האוצר" "אלו ימים של צל. האור כבר לא כאן", שר בעז שרעבי. כמה נכון, אבל גם לא. שהרי, מגע גלי קולו החם בחלל מבקיע אור. בורא עולם. מתחדש אל תוך השיר שנקרא "האוצר", ומגיח ממנו בקול גבוה. עדיין העוצמה הבלוזית, אבל הפעם שונה במקצת. המלחין הכובש זז […]

  תוך כדי כתיבת הביקורת על האלבום החדש של רמי פורטיס, נזכרתי ב"מקרה פסנתר" –  הופעה שלו עם שלומי שבן בסוף 2002  הנה ביקורת לא פורמלית על ההופעה ההיא, שכתבתי לפורום המוזיקה הישראלית של ynet ב-7.12.02.    לגלות את השמחה, להרחיב את הממלכה  כשהמלך ישן, פולשים אל הארמון ליצן החצר והנגן המטורף. הם חוגגים במסיבה שלהם. צלילים ואורות, פורטיס בפיג'מת הסאטן האדומה – רק מצנפת היתה חסרה, מתפצל לעשרות או מאות, אולי אפילו אלפים של פרצופים, שלמים או מורכבים מפסיפס של […]

באמצע כל האנרגיות – של רמי פורטיס, נגניו וקהלו, שהלהיבו והזינו אלה את אלה, וגם את החלל הדחוס – פורטיס אמר: "אני רוצה להשמיע לכם משהו חדש". הקהל – ישות שעד אז חגגה בקול באותה הופעה (מועדון הפיוז'ן, תל אביב, 6.8.04) את הבטוח והמוכר – קיבל בדממה דרוכה, מצפה וסקרנית, את פני השיר החדש, "אצבעות דביקות". בבת אחת הפכה ההמולה הקולקטיבית לקשב צמא. "כשעוצמים עיניים מתחילים לראות דרך הכוונת מטרות נעות. קוקאין (קופאין) ויין בשנים רזות ממתקים ועשב, אצבעות דביקות. […]