שלמוּת היא ברכה שנכספים אליה, אבל כזו שגם הופכת לקללה כאשר זוכים בה. כי איך ממשיכים ממנה? ולאן? עשר שנים עברו מאז שיצא האלבום "שירים ליואל" – יצירת המופת של רונה קינן. שנתיים אחריו היא יצרה את "המראות ונחיתות" – אלבום משנת 2011, עתיר רגעים של יופי, אבל גם של בלבול יצירתי. ממחיש אפילו בשמו את חוסר ההחלטיות הטריטוריאלי בסטטוס התעופתי הלא יציב. עכשיו כבר מתברר שהוא אכן שימש כשדה תעופה – אזור ביניים שחצץ בין הטריטוריה של "שירים ליואל" […]

היופי מזנק כבר מהשיר הפותח, "אור בצל". אביתר בנאי, באלבומו השישי, "לשונות של אש", לא משתהה. מנפשו לנפש המאזין, קולו הענוג מוטח, ומיד מתפשט ומכסה את כל המשטחים: לחנים, מילים, כאב – אין חציצה בין נפשו לנפש המאזין. על מה בכלל השיר הזה? לא ברור. אבל העמימות  היא חלק מהעניין, שהלוא ההוראות בשיר הן: "לא לנסות להבין". קולו המזוהה עדיין גבוה, זך ועדין עד כדי נדיפוּת, אבל לעיתים גם נשמע פחות פגיע מבעבר. משהו בו התעצם, אולי תוצאת השנים שעברו. […]