יש לו סיבה למסיבה לפני כשנה אלי גורנשטיין היה בעיצומו של סיבוב הופעות כשחקן בהצגה "היה או לא היה" של תיאטרון "הקאמרי". בדרך חזרה מטבריה, הוא ישב כהרגלו ליד הנהג, כדי שיוכל לפשוט קדימה את רגליו הארוכות. היתה שעת לילה והוא נרדם, ופתאום שמע כמתוך חלום דיבורים בהולים, והרכב, ובו שחקני ההצגה, סב על צירו 360 מעלות. גורנשטיין התעורר לתוך עיסה של זכוכית – תערובת של זגוגית ושל המשקפיים שלו. זו היתה תאונת דרכים קשה, ו"אני לא מאמין שאני חי", […]

"אנחנו יושבים על חבית חומר נפץ. תיראו מה קורה עכשיו במצרים. אני פותח עיתון ושואל: מה קורה עם גלנט? מה עם ברק? צריך לנקות ולנקות. אבל מי יעשה את העבודה הזאת? ולכן באתי הערב, ואני אעשה בשבילכם את העבודה המלוכלכת". זו היתה ההקדמה של ישראל ברייט לשירו "המנקה", מתוך המופע שנערך אמש (מוצ"ש) בתיאטרון תמונע בתל אביב ובו נחשפו השירים מתוך אלבומו המתקרב "דרגות לכלוך וניקיון". כמו ב"השמחות", הלהקה שברייט הנהיג, גם הפעם השירים התפוצצו מהאנרגיה המוזיקלית הצבעונית והמקורית שלו. […]

פתאום יובל בנאי נראה כמו הבן שלו. בשיר "אופטיקאי מדופלם" הוא רקד, בלהט אתלטי, באופן דומה לאלישע בנאי, שמוקדם יותר חרך את הבמה באנרגיות נעורים עם להקתו "ארבעים השודדים". הם היו מופע החימום של משינה אמש (מוצ"ש) בהאנגר 11 בנמל תל אביב. ההתחלה של מופע ההשקה של האלבום "עסקי הרוק'נרול" לא בישרה טובות. הם נשמעו כמו השם שלהם: משינה, מכונה – מקצוענים ומדויקים, אבל מכאניים. כמו מכונית שנוסעת, לא מטוס שממריא. נדרש להם זמן עד שהברק שלהם האיר גם מבפנים. […]

בהתמדה, בקפדנות וביצירתיות, אסף אמדורסקי מפלס לעצמו לאורך שנים נתיב מוזיקלי משלו, שחושף אותו כיוצר שמעניין ומתגמל להיחשף ליצירתו. ככל שהיא משתבחת (והיא היתה רצופת שיאים מאז תחילת הדרך, למשל אלבומו "מנועים שקטים"), כך מסקרן לדעת באיזה כיוון יבחר, במיוחד לאחר האלבום היפה "הרי את", שיצא לפני שנתיים בלבד. זוהי נקודת המוצא של "צד א'", האלבום החדש, שממהר להסתער על האוזן בעוצמה דוד-אבידנית בשיר הנודע "הרחובות ממריאים לאט", שאמדורסקי העניק לו לחן חדש ונפלא. התרשמו בעצמכם: אולי בזכות המופע שלו […]

אדם בתוך עצמו "זה לא קל להיות גם פה, גם שם, גם מעונן וגם קייצי", כך מדווח המוזיקאי אדם בן-אמיתי בשיר "תוך כדי שיחה". ואכן לאורך אלבום הבכורה שלו, "קעקוע", הוא מתאר תחושה קיומית של אדם שחווה בו זמנית עולמות שונים, ויחד עם זאת מרגיש נתק תמידי. בן-אמיתי לא ניחן בקול יפה, אבל המורכבות שהוא מתאר מאפיינת גם את כישרון ההגשה שלו, שהוא מרשים ובוטח למרות שבריריותו. כתוצאה מכך הוא מצליח להעביר תחושות ולשכנע בכנותן ומיטיב לייחד את עצמו וליצור […]

כשרוני דלומי זכתה במקום הראשון ב"כוכב נולד", לפני שנה וחצי, היו שהביעו תמיהה. אמנם לאורך התוכנית דלומי העתירה קול ערב ומתיקות נעורים, אבל הביקורת סברה שאין די בקול נעים ובהופעה חביבה, שהרי לא חסרים זמרים שכאלה. כדי להטביע חותם נדרשים גם אישיות בימתית צבעונית או סגנון אישי מיוחד. באותה עונה הופיעו לצד דלומי מועמדים שהתאימו לקריטריונים האלה, שניים אף הגיעו עם דלומי לשלישיית הגמר – ולדי בלייברג ומיי פיינגולד. עכשיו דלומי מוציאה את אלבום הבכורה שלה, שנקרא "קצת אחרת", וניכרת […]

אפשר לחבב את להקת "אתניקX" ואפשר לתעב, אבל אי אפשר להתעלם מנוכחותה המשמעותית בפופ הישראלי, מהשפעתה ומכישרונה להתמיד וליצור להיטים נחרטים.  עשרים שנה מלאו לאלבום הבכורה שלה, שנים שבהן לצד שבחיה היא זכתה גם לבוז, בעיקר בתקופה שבה שלט הרוק התל אביבי, אבל גם מבקריה הבוטים ביותר תמיד הודו במקצוענותם המרשימה של יוצריה. אמש (חמישי), השוליים הנוכחיים של הרוק, להקות אינדי משובחות אך רובן זניחות מבחינת ההד שלהן, עשו כבוד ללהקת אתניקס במופע מחווה בשם "היא עוד תשוב" שהתקיים ב"אוזן […]

דמיינו את אביב גפן ואת עידן רייכל משתפים פעולה זה עם זה ויוצרים ביחד שיר. שיר שהוא פרי כישרונם, ניסיונם ותהילתם; שילוב שנוצר מתוך שנים רבות של הופעות עתירות קהל מצטבר ואלבומים מצליחים. כמה מסקרן יכול להיות השילוב המדומיין הזה. חתונה מוזיקלית של שני יוצרים פוריים, שכל אחד מהם נושא מטען מרשים. גפן יביא איתו לשידוך ניצוצות מרדנות ורוח חופש סיקסטיזית, רייכל יתרום ברק של אקזוטיות אתנית. תוסיפו לזה את כישרונם ליצור צירופי צלילים מענגים וקליטים ואת מומחיותם לרתום את […]

ואיתך כמו תמיד   שוב הם עושים את זה. ממחזרים את אותה הברקה מפסטיבל הפסנתר של לפני שנתיים, וכמובן שגם הפעם מקסימים. יוני רכטר ושלומי שבן חזרו על דו קרב הפסנתרים שלהם אמש (ראשון) בבית ליסין בתל אביב, במופע הסיום של פסטיבל הפסנתר מארח. גם הפעם נאבקו זה בזה באמצעות התותחים שלהם. שבן ב"כולם אומרים" ורכטר ב"שוב היא כאן". ולמרות שבו זמנית הם שרו שני שירים שונים, השירים (בתגבורת מקהלת עדי) השתלבו יחד לשיר אחד בשם "כולם אומרים ששוב היא […]

כדורים זערוריים של אור באדום ובירוק ריחפו באולם החשוך למחצה. דודי לוי ולהקתו, "התזמורת הקטנה", נדרכו. המופע שלהם היום (שישי בצהריים) בפסטיבל הפסנתר בתל אביב היה יוצא דופן. הוא הוכתר כהופעת האוזניות הראשונה בישראל. וכך, כיסו את האוזניים של כל הנוכחים – על הבמה ובקהל – אוזניות עם אורות אדומים (on) וירוקים (ווליום). "מי שלא שומע טוב, ירים את ידו ותיגש אליו דיילת", אמר לוי שהאירוע עורר בו אסוציאציות של טיסה, ואם נמשיך את הדימוי, אז נדרש זמן כדי שהמופע […]

אל תפחד לא נשארת בחוץ מתברר שהשיר "איך הגלגל מסתובב" הולם גם מגדלים. סמוך למרכז סוזן דלל בתל אביב, שבו נפתח אמש (רביעי) "פסטיבל הפסנתר מארח", עמלו הכבאים על כיבוי השריפה במגדל שלום. פעם הוא נחשב לגורד השחקים הכי גבוה במזרח התיכון, וכיום מי סופר אותו לנוכח רבי הקומות החונקים את העיר? מוזיקאים דגולים, לעומת זאת, עדיין מעריכים כאן לפעמים, ואתמול נחגג יום ההולדת ה-75 של שמוליק קראוס במופע מחווה מיוחד. "שמוליק קראוס חשוב לעתיד של המוזיקה הישראלית לא פחות […]

הנה הם צועדים בסך: דני ואנה, רני וגברת שרה השכנה, הסוכן הכפול ובן המלך. הסיבה למפגש המרגש: חגיגות 25 שנה לצאת אלבום הבכורה של להקת משינה, ובמרכזן הוצאת "עסקי הרוקנ'רול" – מארז חגיגי. הוא כולל 40 להיטים, דיוידי וספר – שני האחרונים במהדורה מוגבלת. בדיוידי קטעי הופעות נדירים מהאוסף הפרטי של חברי הלהקה, ובספר הם ומנהליהם – בועז בן ציון ושוקי וייס – מסכמים (בראיונות שהעניקו לדרור נחום) את סיפור היכרותם ופועלם המוזיקלי בתוספת חידושים וגילויים (למשל תרומתו המכרעת של […]

בו בוערת אש 13 אלבומים הוציא אילן וירצברג, אבל בתודעה הוא מזוהה בעיקר עם אלבום אחד – "בציר טוב". האלבום משנת 1982, שבו וירצברג ושמעון גלבץ הפכו את שיריה של יונה וולך מחומרי נפץ שבכתב לקלאסיקות מושרות, הוא אחד האלבומים הישראלים החשובים ביותר, ובכל זאת הוא לא ממצה את פועלו של וירצברג. כמלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי, הוא התפרסם בעיקר בעבודותיו עם אחרים, למשל נורית גלרון ("הלילות הקסומים", "כולנו זקוקים לחסד", "אתה הרי יודע" וגם שירי אלבומה האחרון), שמוליק קראוס (ואגב, […]

נסיית השכל ניצבת כיום על פרשת דרכים. בקרוב לעשרים שנות קיומה הספיקה הלהקה לצבור הערכה והצלחה בזכות יכולתה להתמיד בצליל האיכותי שלה, שמשלב רוק בטעם טוב, מזרחיות ופגיעוּת קומוניקטיבית. אלבומם הקודם, "אוטוביוגרפיה", שהיה בעצם אוסף של שיריהם בעיבודים משודרגים, נשמע כמו פסק זמן סיכומי מענג לקראת המהלך היצירתי הבא. מהלך שכזה אכן הגיע, אבל הוא מתבטא יותר בדרך שבה נוצר האלבום החדש, "שורות של אנשים", ופחות בתוצאות. הוא הוקלט בלונדון, שם שהו חברי הלהקה בצוותא במשך חודש. תפקידו של הביחד […]

שקט ועדין, כמעט שקוף בניסתרותו, הוא הפלא המופנם של שלום גד. בעוד שבלהקת פונץ' של שנות ה-90, חומרי נפשו הנפיצים השתרגו בהרמוניה עם אלה של יוסי בבליקי, באלבומי הסולו שלו הוא מתיר להם להתקיים ללא איזונים. ולמרות זאת, הלבה שלו לא מתפרצת החוצה בפראות (מלבד הלהיט "סוף המדבר" מאלבומו הראשון), אלא ממשיכה להבעירו מבפנים ולהוות מצע של אש לשירים מרים-בהירים, מוגשים בקול טהור ורך. "היהודי המעופף" הוא כבר האלבום החמישי של גד, וכקודמו, "קוץ ברוח", שיצא רק לפני חצי שנה, […]