"ובכל זאת, למרות שידע שזאת חוצפה, ראה את עצמו לעיתים קרובות כיהודי האותנטי. הרקע שלו לימד אותו את החוויה הנוכרית. הוא היה אסיר תודה על כך. עכשיו הרחיב את החוויה הזאת לבני עמו. ומה כל העניין? איש בודד במדבר מתחנן לגילוי פנים". ("המשחק האהוב", לאונרד כהן, עמוד 200, הוצאת "חרגול" ו"עם עובד"). בימים שלפני ההופעה קראתי את הרומן הראשון שלו, "המשחק האהוב", שכתב לפני כמעט חמישים שנה ויצא עכשיו בתרגום מחודש לעברית. ליאורה ניר תרגמה אותו בבהירות שמחיה את לורנס […]

אמש, בפעם הראשונה השבוע, לא חיפשתי רכב הפקה שנוסע ממתחם נמל אילת בחזרה למלון. שלום מיטה פרטית שלי, חזרתי. בואי אספר לך מה עשיתי בחופש הגדול, כלומר בחופש הקטנטן, המתוק. הנסיעות האלה – מהנמל למלון (ישרוטל ים סוף), היו בשבילי מסעירות לא פחות מאשר ההופעות ב"פסטיבל הג'אז בים האדום". בתוך רכבים קטנים הצטופפו, שניות אחרי ההופעה שלהם, המוזיקאים הבינלאומיים שהופיעו בפסטיבל. מותשים, אך קופצניים מרוב אדרנלין, שמחים ופטפטניים, בדרכם ל… ובכן, לג'אם שהתקיים כל לילה, עד הבוקר, על הדשא במלון. […]

"צומת ספרים" בדיזנגוף סנטר, אתמול. המון אנשים. מבוגרים – חלקם מאוד, צעירים ואפילו ילדים. בעצם, מכמות הילדים והפעוטות שהיו שם, אפשר היה להסיק שעומד להתחיל מופע בסגנון "יובל המבולבל". אבל זאת היתה "הופעת טעימות" חינמית של רונה קינן מתוך "שירים ליואל", אלבומה הטעון. הניגוד הזה מפליא. יזהר אשדות עלה לבמה. הציג את עצמו כמוזיקאי ומפיק. דיבר קצת על רונה ועל עבודתם המשותפת בשנים האחרונות. הודה שכאשר קיבל ממנה את הסקיצות של "שירים ליואל", הוא לא ידע מה בכלל אפשר לעשות […]