רגע אחד היא לא היתה כאן ובמשנהו כבשה את צמרות המצעדים. דנה לפידות הכניסה לרדיו את הסינגלים "מוניות" ו"משוגעת", ומיד הם יצאו משם החוצה בתור להיטים. "דנה לפידות" – אלבום הבכורה שלה, לא נשמע כמו אלבום ראשון, והוא משאיר על האוזניים נוכחות מלאת ביטחון עם מגע מקצועני מלוטש.   המפיק והמעבד משה דעבול (שהפיק באחרונה גם את לאה שבת ואת אורנה דץ), יצר אלבום גדוש בצלילי פופ סול. המטרה – שהושגה – היא להכניס לתודעה את לפידות כדיווה שמצד אחד "גדולה […]

עיר זהב אגדית, הממגנטת אליה חולמים, מהווה השראה לאלבום "אלדוראדו". שמה מסמן את מהות האלבום עוד בטרם הוא שולח אל החלל את צליליו. מציאות חלומית, שנפתחת במילים "תל אביב שוב מכוסה שלג. זוגות מחליקים על הירקון". בתשע השנים שעברו מאז "סוס" – אלבום הסולו הראשון של יהלי סובול, הוא שכלל את יכולותיו המוזיקליות בלהקתו "מוניקה סקס" ובשירים שכתב לאחרים (יהודית רביץ, יזהר אשדות ועוד), וכתב שני רומנים. רע מוכיח, שחבר אליו לאלבום הזה כמפיק מוזיקלי וכמעבד, טיפח קריירת הפקה מוערכת בארץ […]

  פתאום, לקראת סוף השיר "אל הציפור", אבישי כהן כמעט צועק את הטקסט הידוע של ביאליק. מתוך הנינוחות המאפיינת את "שעות רגישות", אלבומו החדש, בוקע המשפט "צהלי נא קולך ורוני" כמו תשוקה לזעקה. המהלומה הפתאומית הזאת לא מגיעה לשיאה, ועדיין היא מסקרנת במיסתוריותה, שנבנית בהדרגה. אבל אז כהן חוזר על המשפט באופן רגוע והסדר שב על כנו. "שעות רגישות" הוא אלבום סימפתי, לא לוחץ על שום מנגנונים חדים של התנגדות תהומית או התלהבות קיצונית. כוחו במתינותו המעודנת. מוטבעת בו בבירור […]

בשיר "ענני", באלבום "פניי" של לאה שבת, מופיע השאלה "איפה להתחיל?". לפני שהמשפט מסתיים הוא נשמע פונטית כמו "איפה לאה"? (איפה לֵהַ…). לכאורה קל להשיב על כך. שלוש שנים אחרי "עכשיו ביחד" – אוסף הדואטים מלהיטיה, שבת מוציאה אלבום עתיר תקוות, אהבות, חיפושים ותפילות. וכל אלה מושרים בקולה המזוהה – חם, מחוספס ומלא הבעה. גם לחניה יפים כתמיד. אז מה הבעיה? האלבום הזה שואף לאור ולא מניח לחמוק מהכמיהה הזו, אבל באופן קלישאתי. יש בו שיר שנקרא "אל האור", והצירוף הזה מופיע […]

לפני השיר "שלך", בעיצומה של ההופעה אמש (מוצ"ש) באמפי וואהל, פארק הירקון, יעל נעים מפזרת את שערה ומספרת שבצרפת, כהקדמה לשיר הזה, היא מזהירה את הקהל שתיכף ישמעו הרבה פחחר פחחר, ושלא ידאגו. זאת עברית. "פה", היא מחייכת, "אני לא צריכה להסביר את זה". והנה אחד מההסברים להצלחה הבינלאומית של נעים. חוסר הפחד שלה מחיתוכי ה-ח' וה-ר' הגרוניים האכזריים. היא לא מעדנת אותם. פשוט עוברת בטבעיות מעברית לאנגלית ולצרפתית תוך ששרה את שיריה היפים והקליטים. ונהנית, רוקדת בעמידה ובישיבה במהלך […]

אלבום הבכורה של עלמה זהר מתחיל עוד לפני שנשמע צלילו הראשון, במוטו הפותח את החוברת: "עורי עורי דברי שיר". זהו פסוק הלקוח משירת דבורה הנביאה (ספר "שופטים", ה', 12) ומנמק את שם האלבום – "דברי". וכאשר זהר מדברת, מתחשק להקשיב, כי היא מעניינת, מסקרנת ובעלת קול נוכח – מלא, עמוק ועשיר בגוונים, שמתחברים בסגנונות שונים: רוק, מוזיקת עולם, פולק, רגאיי וסול. אסף איילון הפיק ועיבד את האלבום הנמצא בתנועה מתמדת, מודגשת בכלי הקשה, שמבליטים את לחניה היפים של זהר. התנועה מתבטאת […]

אם האלבום החדש של איזבו לא היה נשמע טוב, זאת היתה סנסציה. רן שם טוב, מנהיג הלהקה, כותב השירים והסולן הוא מפיק מוזיקלי נחשב, מעבד איכותי ואשף סאונד, ואת הסטנדרטים הגבוהים שמתבטאים בעבודתו עם אחרים (יהודית רביץ, דני סנדרסון ודקלה) הוא מיישם גם על עצמו. ההוכחה היא האלבום הראשון של איזבו, ""The Fun Makers, שיצא ב-2003 וזכה לשבחים מוצדקים – בארץ ובחו"ל. ככה שלמרבה חוסר ההפתעה, גם "Super Light", האלבום החדש של איזבו, נשמע מצוין. 12 שירים גדושים בדיסקו יצירתי, כל […]

לוקח לו זמן להשתחרר. את שני השירים הראשונים ("הוזה אותך מולי" ו"אלוהי") אייל גולן שר אמש (יום שלישי) בישיבה. זהו השיא של מסע ההופעות המצליח שלו – הופעה ראשונה בקיסריה, שהיא  ציון דרך בחייו המקצועיים של כל זמר ישראלי. יש כאלה שרק חולמים, ויש כאלה שמצליחים להגיע לשם, להתבונן בקהל הממלא בצפיפות את האמפי העתיק ולדעת שאם הם באו לשם בשבילך זה אומר ש"עשית את זה".  רק בשיר החמישי, "אהבת חיי", גולן פושט מעיל ויורד מהכיסא. המוזיקה מתחזקת ומגבירה מאוד […]

למה לבוא בטענות אל "סינרגיה" – להקת רוק ישראלית מצליחה, שהאינטרס שלה הוא להמשיך, להתמיד ובשום אופן לא לחרוג מנוסחת השירים היעילה אשר היטיבה להוכיח את עצמה בקרב הנוער, שכה אוהב אותה?   ולמה לבוא בטענות אל הנוער, המחפש מראָה והד, שישקפו ויעבירו, בהחצנה מילולית וקצבית, את הבלבול הקיצוני המתסכל של גיל ההתבגרות?   ולמה לבוא בטענות אל גיל ההתבגרות, שבמילא יחלוף, אבל עד אז שואף לחוות באינטנסיביות חוויות עזות, שהמוזיקה היא בת לוויה מתבקשת שלהן, ולפעמים חברה אמיתית? ולמה לבוא בטענות אל […]

מאיר אריאל בקיסריה מחייך אל ההמונים. כלומר, לא ממש הוא, אלא תמונת ענק שלו. "תשע שנים בלי מאיר אריאל", צועק דיויד ברוזה תוך כדי ששר בפעם האלף ומשהו את "מתחת לשמיים". "באנו לכאן" – אצבעותיו משמיעות בווירטואוזיות מנגינת תסכול משלהן, והוא מוסיף: "יש לנו זמן, מאיר. וואלה, אם היית כאן איתנו. אבל אנחנו איתך. אוהבים אותך, רוקדים איתך, שרים איתך, מתפלללים איתך"… כמה דקות לפני כן, יואב קוטנר, שהנחה אמש (יום ה') את המופע בחן לא פורמלי, הצטרף בתופים לברוזה, […]

אל יהיה זה אחרת "סליחות". ככה זה התחיל. לפני מעל שלושים שנה בפסטיבל הזמר, ואמש (יום ה') בקיסריה. יהודית רביץ לא ממחזרת את עברה המוצלח, אלא משדרגת אותו, מעדכנת את השירים בעיבודים חדשים, שממשיכים להיחשף בהופעותיה. המופע בקיסריה חגג יום הולדת 20 שנה לאלבומה "באה מאהבה". בעצם 21, אבל לא נתקטנן. השירים הראשונים שקטים, אבל מעובדים בנמרצות מהירה, ברוב השירים רביץ מלווה את עצמה בגיטרה ביחד עם שאר חברי הלהקה: עמית יצחק בגיטרות, רן שמעוני בתופים, אלון פרימן בקלידים ועדי […]

  מעטיפת האלבום "בממלכתי" של אמיר פרי ניבט פונוגרף ועליו תקליט שממנו נשפכים "צלילים" צבעוניים. הצבעוניות הוויזואליות הזו מוטבעת גם על הדיסק עצמו, וכשמקשיבים לו מגלים שהיא לא רק ויזואלית. עושר רבגוני פורץ מהאלבום, אבל הגודש לא מופרז ולא חונק. הוא משתרע על פני 28 דקות בלבד – בדיוק הזמן ההולם להכיל את העושר וליהנות ממנו בלי לחוש כובד.  זהו אלבום הסולו הרביעי של פרי, שהחל את דרכו כחצוצרן וכמתופף של להקת "פורטרט", והראשון שמושר בעברית (הקודמים היו אינסטרומנטליים ובאנגלית). […]

שלושה פזמונאים-משוררים נודעים הוציאו שלושה אלבומי אוסף מקיפים. התוצאה: מאות שירים שכיף לשמוע, וחג שבועות אחד שמספק תירוץ חגיגי להמליץ עליהם. בשביל שירים טובים צריך גנטיקה משובחת. מילים יפות נוטות להימשך למנגינות שיהלמו אותן, ולהיפך. אחר כך צריך קולות גדולים, שימזגו אותן לישות אחת ויפיצו אותה. ואז הם מגיעים אלינו על מנת להישאר. העניין הוא שעם הזמן השירים המעולים נוטים להתפזר ולהיבלע בין שירים פחות מוצלחים. עד שמגיעים החגים, שמספקים הזדמנות הולמת לרכז את העילית ולהגיש. וכך יצאו בימים אלה […]