כל הזמן אותו שיר – עובר דרך הרדיו, מציץ מהנגנים, מבצבץ בטלפונים ומתנגן בדיסקים. לפעמים בקול נשי ולפעמים בקול גברי. שירים חדשים נשמעים מוכרים, זמרים דומים לזמרים אחרים, שגם הם כבר לא מקוריים. איך אפשר להיות מיוחדים כשמתאמצים להיות מאוחדים? מה הטעם להיות באותו טעם? אם היו מחלקים תעודות על אלבומים, הציונים של "מים מתחת לגשר", אלבומו השני של איתי פרל, היו סבירים. איכות הנגינה הגבוהה יחסית היתה מתקזזת עם הלחנים המונוטוניים ברובם, הלהט בשירה היה מנטרל כמה משפטים צפויים בשירים […]

רמי קליינשטיין רותח. המוזיקאי, שאומנם התחיל כרוקר עם "אש (על הפנים)", התקבע בסופו של דבר כמלודיסט המרכך עם "תפוחים ותמרים". ופתאום, השיר "הכעס" של להקת רוקפור מחזיר אותו אל הרוק המתפרע, ויש במעבר הזה כוח ויופי, שגורמים לשיר להתגלות מחדש. קליינשטיין, ועוד 59 זמרים ולהקות, מופיעים באלבום "עבודה עברית", שכולל ארבעה דיסקים ויוצא עשור אחרי שיצא קודמו. הביצוע של קליינשטיין הוא גם דוגמא אופיינית לאופן שבו האלבום "עבודה עברית" מתמודד, כשהוא במיטבו, עם הפורמט הבעייתי של גרסת כיסוי. בשנים האחרונות […]

ורד קלפטר אינה זמרת, אלא יוצרת ששרה את שיריה. קולה חסר הליטוש עלול להוות מחסום בכניסה לשיריה. את המכשול החיצוני הזה מומלץ לחצות במהירות, שכן השירים באלבומה "אהבה אחת גדולה" מהווים רצף של יופי, שער לעולמה הפנימי מעורר האמפתיה, שבו קולה הוא חלק מהאקלים. מתחילת שנות התשעים קלפטר פעילה מוזיקלית, אם כי לא באופן עקבי. היא החלה את דרכה האומנותית כרוקיסטית בלהקה "לגמרי לא שקטים" כשם אלבום הבכורה שלה. אלבומה הבא יצא כעשר שנים אחר כך, וכמו קודמו זכה להערכה […]

"זמן צריך לספוג לאט", כותבת קרן פלס באיורי החוברת של אלבומה "מבול", אבל כנראה שהיא זקוקה ליותר מהשנתיים שעברו מאז שהוציאה את אלבום הבכורה שלה. הוא חשף אותה כיוצרת מבטיחה ומוכשרת, בעלת שני סוגי שירים-מסלולים. בראשון שירים "קטנים", המשרטטים בעדינות וברגישות סיפורים על מצבים ועל אנשים ("שמעון השכן", "אביתר", וגם הלהיט "איתי"). הסוג השני הוא שירים צעקניים וצפויים, המוגשים בתבניות מסחריות. האלבום ההוא נפתח לשתי דרכים שונות, וסיקרן לדעת לאיזו מהן תבחר לנתב את שיריה הבאים.     השיר הראשון ב"מבול", שיר […]

 לפעמים מרוב עטיפות נעלמת המהות. בין כלי הנגינה העשירים, בלהטוטי הטכנולוגיה החדישים של אולפני ההקלטות, במנייריזם ווקאלי מוחצן, עלולים לעיתים לשכוח שמישהו שר כאן שירים. שבע שנים מאז אלבומו הקודם, יובל בנאי מוציא את "מעבר להרים" – אלבום סולו רביעי ובו הוא מתקלף מכל שכבות הקישוטים והאיפורים כשבנות הלוויה היחידות לשיריו הן גיטרות אקוסטיות. 35 דקות בלבד, עשרה שירים בלי פוזה. זהו המבחן האמיתי. איך אתה, האיש ששר, מסתדר בלי כל הפירוטכניקה, שנועדה להסתיר את חסרונותיך, ובכך ממיתה את האמת.   בנאי, […]

המצוינות תמיד ריחפה מעל שולי רנד כמו הילה. כך היה בימי מטאוריותו כשחקן צעיר בתיאטרון ("המלט", "הדיבוק") ובקולנוע ("המיועד", "החיים על פי אגפא" ועוד), וגם כשהפך לחסיד ברסלב ויצר את הסרט "אושפיזין" והצגות יחיד בנוסח יהודי. לכן, לאור יציאת אלבום הבכורה שלו, "נקודה טובה", מסקרן לדעת אם המצוינות ממשיכה לחבור אל רנד גם כמוזיקאי. ובכן, תו התקן של האיכות הרנדית מוטבע גם כאן, ב-11 השירים היפים, שרנד הלחין בכישרון, כתב היטב ושר בקול שעל חסרונותיו הווקליים מכפרים שירתו רבת ההבעה ונבחרת […]

  מה דעתכם להפתיע את יקיריכם במשלוח מנות מיוחד לפורים? הממתקים שבו לא יזינו את הגוף, אלא את הנשמה. במקום לשלוח אוזניים, ועוד של המן, תפנקו את האוזניים של אנשים שאתם אוהבים, כולל את עצמכם, במוזיקה אישית ולא שגרתית, מומלצת מאוד. חג שמח.  חן מקורי – ענבל דור, "מחכים לדפיקות לב" ("אן אם סי") קול מלא חן עם כישרון לכתוב, להלחין, לנגן ולשיר. תענוג להיחשף לאלבום בכורה של יוצרת מוכשרת ומקורית, שנשמעת היטב כמו מישהי אחת בלבד – היא עצמה. ענבל […]

  בעוד שאלבום ראשון הוא הצהרת כוונות, אלבום שני הוא כבר הבטחת המשכיות. הוכחה מעשית שלא מדובר בגחמה חולפת, אלא ככל הנראה בעשייה מחייבת. שנתיים אחרי אלבום הבכורה שנשא את שמה, איה כורם מוציאה את "שפה זרה" ומזכירה שבשטף המילים על "חבורת רימון" המסתעפת, נוטים לשכוח שמדובר קודם כל באינדיבידואלים. אומנם בוגרים של אותו בית ספר מתוקשר, שגם מקושרים ביניהם, אך כל אחד מהם הוא בכל זאת מקרה פרטי. איה כורם מוכיחה ב"שפה זרה" שהיא לא רק זמרת שיודעת לכתוב […]

איך הוא שב הקול של דני רובס נשמע חם – גם במובן של הלהט הממיס המוּכר, וגם במובן הטרי בהגשתו, השמח ומתענג לשיר. 12  שנים אחרי שהוציא את אלבומו הקודם, שומעים בקולו את ההתלהבות לחזור ולבצע שירים חדשים באלבום הסולו השביעי שלו, "משהו חדש מתחיל". ועם זאת, הקול הנעים והסימפטי, שגם מהדהד ידידות ישנה בינו לבין הקהל, הוא אומנם נתון חשוב, אבל לא מכריע את טיב היצירה. השגרירים של כל אלבום הם השירים, ורובס כשהוא במיטבו, יודע לכתוב אותם. דוגמאות […]

עוז והדרה בשנת אלפיים, נעדרת ניסיון מוזיקלי אבל בוערת, הדרה לוין-ארדי הפכה למוזיקאית. היא ניגנה על פסנתר באומץ שחיפה על המחסור (הזמני) במקצועיות, הופיעה עם שירים באנגלית שכתבה והקליטה, וכאשר חברות התקליטים התעלמו – הוציאה אותם בלעדיהן. וכך יצאו כשמונה אלבומים (תלוי איך סופרים, כמה מהם היא הוציאה מחדש עם חידושים ותוספות) כשבשלב מסוים, במקביל להצטברות הקהל, חברה אליה חברת תקליטים ממוסדת ("עננה" שב"הד ארצי"). ועכשיו היא מוציאה את "כאילו אין מחר" – אלבומה הראשון שכולו שירים בעברית. מלבד השפה, […]

המשדר "קדם אירוויזיון 2008, חשיפה ראשונה" – היה מנוגד באופן קוטבי לאירוויזיון. הוא עשה הכל כדי להציג את בועז מעודה כאנטי-כוכב: פשוט, צנוע ובעיקר נטול זוהר ושואו. התכונות הללו הן כמובן יפות ומבורכות, אך אינן רלוונטיות לאירוויזיון, שכולו החצנה ובולטות "גדולה מהחיים". "לנצח תהיה זמר מדורה"? שאל אותו המראיין, ג'ייסון דנינו הולט, באחד מקטעי המעבר, והוא השיב בחיוב. נחמד, אבל האירוויזיון הוא לא בדיוק קומזיץ. בין צילומי החוץ היו גם חמשת השירים, שהצופים והמאזינים אמורים לבחור מתוכם את זה שבועז […]

  כמעט דקה של תיפוף תופים וכלי הקשה מתומרצים בחשמל, כך נפתח "אהוד בנאי והפליטים" – האלבום הראשון של אהוד בנאי, שיצא בשנת 87' ומופיע בימים אלה במהדורה מחודשת וחגיגית. כבר בשיר הראשון, "עבודה שחורה", שומעים את הזעם ואת הקינה. כמו סימון טריטוריה משרטטים התופים, ואחריהם המילים של השיר הראשון, ושאר השירים, את הישראליות החברתית והאישית – סימן ההיכר של בנאי. היא כוללת מחאה, מסעות ותיעוד נופים נפשיים וחיצוניים. האלבום הזה נחשב לאחד מאבני הבניין המשמעותיות ברוק הישראלי, גם בזכות […]