יוצרים – עמוד 28 – סך הקול

31 במרץ 2008

כוח נשי – תמר גלעדי, "סוג של ורוד" ("הד ארצי")

"האמת היא סוג של ורוד", נאמר בשיר הנושא של האלבום "סוג של ורוד", ואכן ניכרים בו הן האמת – חדה ובהירה, והן הוורוד – ממתיק ומרכך. תמר גלעדי הלחינה ושרה את המילים ואת העלילות שכתבה המשוררת והסופרת לאה איני. חמי רודנר הפיק אלבום מיוחד, המעשיר נישה נחוצה של "שירת נשים" רבת כוח ועדינה. רוק שמתובלן לעיתים בג'אז, עם צליל חם שמקורו בכלי נשיפה מאסיביים ובכלי מיתר, מעשירים את צלילי האלבום. השירה של גלעדי בקולה הייחודי – מעושן שבסיסו יציב וחזק […]

31 במרץ 2008

כיף איטלקי – רפי אדר שר פאולו קונטה, "מזייף כמו כולם" ("הליקון")

תערובת כיפית של ג'אז ורוק בו זמנית, מילים בעברית ששייכות למשורר איטלקי, שהוא גם מוזיקאי וזמר פופולרי, והמון התלהבות שצליליה יפים. כל אלה שייכים לרפי אדר – קולנוען, מסעדן, חבר בחבורת לול הנודעת של שנות ה-70, ובעל תואר אביר של כבוד מנשיא איטליה בזכות תרומתו לקידום התרבות האיטלקית. אין ספק שבאלבום הזה התרבות האיטלקית מקודמת ובאותה מידה התרבות הישראלית מרוויחה. פאולו קונטה האיטלקי (שכתב בין השאר את הלחן של "אמרו לו" בביצוע אריק איינשטיין), ששיריו מושרים הפעם בעברית, נשמע בקולו […]

31 במרץ 2008

ענבל דור

קול מלא חן עם כישרון לכתוב, להלחין, לנגן ולשיר. תענוג להיחשף לאלבום בכורה של יוצרת מוכשרת ומקורית, שנשמעת היטב כמו מישהי אחת בלבד – היא עצמה. ענבל דור באלבום "מחכים לדפיקות לב" נשמעת בשלה ורעננה בעת ובעונה אחת. המינימליסטיות שבכלי הנגינה נשמעת עשירה ומספקת: הפסנתר (שלה) עם התופים (טל כהן) והבס (גיא ברתור) מיטיבים ליצור עולם אישי ואינטימי, אבל כזה שאחרים יכולים להתחבר אליו ולהזדהות איתו. המפיק גיל דור (שעובד עם אחינועם ניני), הביא למקצוענותו המוכחת ערך מוסף אישי – […]

31 במרץ 2008

אינטליגציה שקטה – אילה אשרוב, "חוצה את הנהר" ("הד ארצי")

אילה אשרוב מגישה חצי שעה צנועה אך מלאה. באלבום הבכורה שלה היא נשמעת נעימה להפליא ומרגשת בשירים מעשה ידיה (פרט ל"לא ידענו תום" ו"תמיד" שכתב המשורר אברהם חלפי). לעיתים קרובות אלבומי בכורה מתפקעים מרוב אמביציה ותשוקות החצנה, אבל "חוצה את הנהר" הוא אלבום עדין שמקרין אינטליגנציה שקטה. לני בן–בשט הפיק ועיבד את השירים באופן הולם – ללא תחכומים וקישוטים מיותרים. בסוף האלבום, אשרוב, בסוג של עשיית צדק, מחזירה לעצמה את השיר הידוע "לאורך הים", המזוהה עם עופרה חזה. אשרוב היא […]

12 במרץ 2008

מופע מחווה לתושבי עוטף עזה, מרץ 2008

9.3.08 לפנות ערב, באוטובוס שמדרים מתל אביב – שלומי שבן, נעם רותם, שרון מולדאבי, רונה קינן, ערן צור, דן תורן ולהקת פונץ' מחייכים חיוכים של טיול שנתי. הדינמיות של הנסיעה והשמחה על הזכות "לעשות משהו" מטעינות את החלל בעליצות. האחווה שבין החברים-קולגות מרופדת בעדכונים, שיחות נפש, ושיר חדש שנעם רותם משמיע עם גיטרה. זאת בעצם המוזיקה היחידה שנשמעת באוטובוס, למי שתהה מה הפסקול בהסעה של מוזיקאים ישראליים למופע תמיכה בתושבי עוטף עזה. בחושך שמתעבה בהדרגה, הגבולות מיטשטשים ומתגלה האמת: מדינת תל […]

10 במרץ 2008

דני רובס, "משהו חדש מתחיל"

איך הוא שב הקול של דני רובס נשמע חם – גם במובן של הלהט הממיס המוּכר, וגם במובן הטרי בהגשתו, השמח ומתענג לשיר. 12 שנים אחרי שהוציא את אלבומו הקודם, שומעים בקולו את ההתלהבות לחזור ולבצע שירים חדשים באלבום הסולו השביעי שלו, "משהו חדש מתחיל". ועם זאת, הקול הנעים והסימפטי, שגם מהדהד ידידות ישנה בינו לבין הקהל, הוא אומנם נתון חשוב, אבל לא מכריע את טיב היצירה. השגרירים של כל אלבום הם השירים, ורובס כשהוא במיטבו, יודע לכתוב אותם. דוגמאות […]

10 במרץ 2008

הדרה לוין-ארדי, "כאילו אין מחר"

עוז והדרה בשנת אלפיים, נעדרת ניסיון מוזיקלי אבל בוערת, הדרה לוין-ארדי הפכה למוזיקאית. היא ניגנה על פסנתר באומץ שחיפה על המחסור (הזמני) במקצועיות, הופיעה עם שירים באנגלית שכתבה והקליטה, וכאשר חברות התקליטים התעלמו – הוציאה אותם בלעדיהן. וכך יצאו כשמונה אלבומים (תלוי איך סופרים, כמה מהם היא הוציאה מחדש עם חידושים ותוספות) כשבשלב מסוים, במקביל להצטברות הקהל, חברה אליה חברת תקליטים ממוסדת ("עננה" שב"הד ארצי"). ועכשיו היא מוציאה את "כאילו אין מחר" – אלבומה הראשון שכולו שירים בעברית. מלבד השפה, […]

7 במרץ 2008

ראיון עם יונתן רזאל

פרטיטורה קרועה של הסימפוניה התשיעית של בטהובן. זאת המזכרת שנשארה ליונתן רזאל מתאונת דרכים שעברה עליו בילדותו. "נסעתי לדרום עם כל המשפחה ובדרך התהפכה המכונית שלנו. ברוך ה' יצאנו ללא פגע", מספר רזאל, כיום בן 35. "הקשבתי לבטהובן בנסיעה. באותה תקופה למדתי עליו המון והרגשתי שיש לי איתו חיבור מיסטי". החיבורים בין עולמות שונים ממשיכים להיווצר בחייו של רזאל, שאלבומו הראשון "סך הכל" שיצא באחרונה, מתייחד בשילוב בין טקסטים דתיים למוזיקה שיסודותיה קלאסיים. שיר הנושא והדואט "ציון", עם אביתר בנאי, […]

25 בפברואר 2008

בועז מעודה חושף את השירים לקדם אירוויזיון

המשדר "קדם אירוויזיון 2008, חשיפה ראשונה" – היה מנוגד באופן קוטבי לאירוויזיון. הוא עשה הכל כדי להציג את בועז מעודה כאנטי-כוכב: פשוט, צנוע ובעיקר נטול זוהר ושואו. התכונות הללו הן כמובן יפות ומבורכות, אך אינן רלוונטיות לאירוויזיון, שכולו החצנה ובולטות "גדולה מהחיים". "לנצח תהיה זמר מדורה"? שאל אותו המראיין, ג'ייסון דנינו הולט, באחד מקטעי המעבר, והוא השיב בחיוב. נחמד, אבל האירוויזיון הוא לא בדיוק קומזיץ. בין צילומי החוץ היו גם חמשת השירים, שהצופים והמאזינים אמורים לבחור מתוכם את זה שבועז […]

21 בפברואר 2008

אהוד בנאי והפליטים, מהדורה מחודשת

כמעט דקה של תיפוף תופים וכלי הקשה מתומרצים בחשמל, כך נפתח "אהוד בנאי והפליטים" – האלבום הראשון של אהוד בנאי, שיצא בשנת 87' ומופיע בימים אלה במהדורה מחודשת וחגיגית. כבר בשיר הראשון, "עבודה שחורה", שומעים את הזעם ואת הקינה. כמו סימון טריטוריה משרטטים התופים, ואחריהם המילים של השיר הראשון, ושאר השירים, את הישראליות החברתית והאישית – סימן ההיכר של בנאי. היא כוללת מחאה, מסעות ותיעוד נופים נפשיים וחיצוניים. האלבום הזה נחשב לאחד מאבני הבניין המשמעותיות ברוק הישראלי, גם בזכות […]

15 בפברואר 2008

"יש בי מזה וגם מזה. יש בי שניהם" – מאיר בנאי ב"צוותא"

"שמע קולי", האלבום החדש והיפהפה של מאיר בנאי הוא ההוכחה לכך ששירים טובים הם שירים טובים, ולא משנה הסגנון שלהם, במקרה הזה שירי קודש ופיוטים. בהופעת הבכורה שלו בתל אביב (יום שלישי השבוע, 12.2.08, "צוותא") היו הרבה ראשים מכוסים במרכז האולם ומעט (יחסית) ראשים גלויים בקצוות. הוא פתח בכמה שירים מהאלבום החדש, ואז המשיך ל"אהבה קצרה". הטבעיות המרהיבה שבה עבר מסוג אחד של קודש למשנהו רק הוכיחה שבשבילו הכל מהות אחת שלמה. "לך אלי תשוקתי, בך חשקי ואהבתי. לך לבי וכליותי, […]

6 בפברואר 2008

שרון מולדאבי, אלבום "אל תפחד", יוני 2008

קשוח בחוץ, שקוף מבפנים כברת דרך משמעותית עבר שרון מולדאבי מאז התערטלותו הפיזית בשנות התשעים, כסולן הכריזמתי של להקת "גן חיות", ועד להתפשטות הנפשית באלבום הסולו השלישי שלו, "אל תפחד". באמצע היו האלבומים "שרון מולדאבי" ו"האור בפנים", שגם בהם גידל טקסטים רגישים על מצע מנגינות יפות, אבל כאן הוא מביא לשיא את היכולת הזו, ובכך הופך את "אל תפחד" לאלבומו האישי ביותר. הדבר מתבטא ביכולתו לתמצת את מפת הנפש שלו באמצעות הגדרות עצמיות כמו "קשוח בחוץ, שקוף מבפנים" ("פינג פונג") […]

4 בפברואר 2008

טובה גרטנר, "משהו דו לשוני"

ביקורת טובה יותר ויותר קורה כאן שכאשר נחשפים למוזיקה חדשה, מתקשים להאמין שהיא באמת חדשה. הצלילים הם אותם צלילים כמו בשנים האחרונות, הקולות דומים לקולות אחרים, המילים אותן מילים ואי אפשר להבדיל בין זמר לזמר. במציאות כזו הנפש קדה קידה כשהיא פוגשת את המוזיקה של טובה גרטנר. לא מדובר בזמרת חדשה. גרטנר פעילה מוזיקלית כבר משנות השמונים, ו"משהו דו לשוני" הוא אלבומה הרביעי. העניין הוא שבממלכת ההגדרות המתועבת (מי אמר שצריך להגדיר כל דבר?) היא משובצת כ"זמרת אינדי". גרטנר היא […]

25 בינואר 2008

יורם טהרלב בן 70 – מחווה אישית

ליורם טהר לב מלאו אתמול שבעים. אינני מי שאני ללא השירים שספגתי במהלך חיי, ומתוכם – רבים הם שלו, והוא כתב מאות. הנה חלק קטן מהם, והסינון אכזרי – רק כדי לא להעמיס ולייגע. בחרתי את אלה שמשמעותיים עבורי במיוחד. ילדות הכל התחיל (בין השאר) ב"גברת אחת מרחוב בצלאל" – ספר שקיבלתי במתנה כשהייתי בגן חובה. למרבה השמחה, ספרי ילדותי שמורים עימי, כך שתוך כדי כתיבה אני מציצה בספר שכתב טהרלב ואייר להפליא דני קרמן. "גברת אחת מרחוב בצלאל / יצאה ביום […]

21 בינואר 2008

ריטה, "רמזים"

חלק מהקולות שמרכיבים את "רמזים", אלבומה החדש של ריטה, הם צלילים שנכנסו אליו מבחוץ. זוהי המולת הציפייה בת חמש השנים שעברו מאז אלבומה הקודם, בתוספת הסערה המתועדת בחייה המקצועיים והזוגיים. כאשר מנסים בכוח, באופן כמעט מלאכותי, להקשיב לאלבום באופן "נקי" – פוגשים את הטקסטים, שרובם עוסקים בזוגיות. "תזדקן איתי מחר", היא שרה בשיר "האם היית". "איזה קסם להקיץ כל בוקר לצדך", היא ממשיכה, "אני רוצה להיות איתך". תחושת המציצנות בעל כורחה, מקבלת לגיטימציה מהשירים עצמם, שמזינים אותה בעיקר בתיאורים […]

17 בינואר 2008

שירי מימון, "רגע לפני ש"

שירי מימון היא זמרת מצוינת בעלת קול עשיר ויכולת להשתמש בו באופן מרהיב. זאת הסיבה שאלבומה השני, "רגע לפני ש…", הוא אלבום מתסכל לשמיעה. התסכול נובע מכך שרוב השירים שבאלבום אינם הולמים את מידותיה של מימון. מרבית הלחנים דלים ופשטניים, וכך גם המילים. ואין מדובר באשמת הז'אנר. פופ יכול להיות קליל ושטחי, להרקיד, להקפיץ ולנענע בהתאם לעוצמות המנגינה, הנגינה והשירה. הוא גם לא חייב להיות מקורי, די בכך שיהיה מתוק וחינני. למעשה, אסור לו להיות רק דבר אחד – […]

11 בינואר 2008

"עולם הפסנתרים" – חנות שכשמה כן היא

בעטיפה האחורית של אלבומו החדש של ארקדי דוכין, "נקודת מבט", מדגמן פסנתר. כיאה לכוכב, הוא תופס את רוב השטח לבדו. עומד על מדרכת רחוב, מפגין את חוסר הזדקקותו הנחרץ לנוכחות אנושית שתאפיל עליו. הפסנתר הזה, וגם פסנתר נוסף, שהשתתף בהקלטות האלבום, הובאו מ"עולם הפסנתרים" – חנות בתל אביב שהיא בעצם מרכז מוזיקה. בשנים האחרונות נוהרים אליה מוזיקאים, מקצוענים וחובבים, כאלה שמתפרנסים מהמוזיקה וכאלה שמפרנסים אותה. הבעלים והמנהל של החנות הוא חמי בנבנישתי, ובין לקוחותיו הקבועים מוזיקאים קלאסיים, אומני ג'אז […]

8 בינואר 2008

ג'קו אייזנברג, "ג'קו אייזנברג"

אלבום הבכורה של ג'קו אייזנברג הוא כמו סרט שמוקרן אחרי ספר רב מכר. הצופים/מאזינים כבר מכירים את הסיפור, והוא מרפד את השירים כנקודת מוצא. וכך, פגישה עם השיר הראשון, "נשארתי נורמלי", אמורה לייצר הנהון בראש המאשר שידוע במה מדובר: המסלול המואץ של "ההמלכה" – כלומר מקום ראשון ב"כוכב נולד", "ההתרסקות" – ההשלכות של פרובוקציה חסרת מיומנות תקשורתית, ולבסוף "תחיית המתים" – הכוכב נולד מחדש, מנגב את האבק שלא הספיק לשקוע, מבליט את השריטות שכיסו את פני העור ולא חדרו […]