כמה גוונים של אור יש בה. כמעט כמו מספר המשמעויות שיש לאור עצמו – פיזיקלית, ויזואלית, סמלית, רגשית, וכולן שזורות בה. ליום הולדתה, בחרתי שירי אור. שיר לכל שנה שלה – ובכל אחד מהם טמונה זווית אחרת של האור. ותוך כדי האזנה ברצף – התגלו לי משמעויות משותפות לכל השירים האלה, כולל רמזים מפורשים או נסתרים לאינסוף.   אור / מילים ולחן: נעמי שמר. ביצוע מתוך ההצגה "סימני דרך" בהבימה בשיר הזה יש סוד. הוא לא רק אור עולץ וצוהל […]

אלעד שודלר, באלבומו החדש (והחמישי שלו) "סוסים דוהרים", מנכיח את אברה מנגיסטו – החטוף שבשבוע הבא ימלאו שמונה שנים לשביו בעזה, וחוסר השבתו הוא חרפה עלינו כחברה. בשיר הפותח שנקרא בפשטות "אברה מנגיסטו", שודלר מטיח את האמת: אף אחד לא מביט בשעון / הים גורר חול על בטון / אולי בגלל שככה זה כאן / אולי בגלל שאתה לא לבן. הסוסים של שודלר מדהירים שירים-סיפורים עם יופי מוזיקלי שמזכיר טרובדורים עבריים כמו אהוד בנאי ועמיר לב ומעורר חשק לצאת למסעות […]

רק צביקה פיק יכול לשיר שיר על בדידות בעליזות קופצנית ושמחה, ולזכות במקום השני בפסטיבל הזמר בשנת 1979 (במקום הראשון לא היה לו סיכוי, כי זה היה הקדם אירוויזיון של "הללויה"). אז למה הוא שר בעליזות? כי השיר "אין לי איש מלבדי", מאת שמואל קרול (שכתב גם את "גבריאל" שפיק הלחין ועופרה חזה שרה) הוא שיר של העצמה עצמית והנעה לפעולה – על כך מעיד הפזמון: "אם אין אני לי – מי. וכשאני עצמי, אין לי אלא חלומי. אין לי […]

פעם הוא היה רותח, הרוקנרול, רוטט ונושף מחימה. פעם סָדַק עצמות מעוצמות הייסורים של יוצריו ושל הקהל שנפשו השתקפה דרכם. גם היום עודו כזה – הכול תלוי במצב הצבירה (או הצריבה או הרביצה). אבל רוקנרול הוא לא רק מצב נפשי או תודעתי. הוא קודם כול, ובראש ובראשונה – מוזיקה. וכשהיא במיטבה – חווים אותה ונוצרים אותה בו זמנית בתיבת החסדים הפנימית. אוגוסט תל-אביבי, ערב טו באב. עיריית תל אביב מפרגנת את "חמישקיעה" – הופעות חינמיות לכל המשפחה בימי חמישי, לפנות […]

נונו (נעמי אהרוני-גל) היא תופעת הפופ הישראלית החדשה והמנצנצת של הקיץ הזה. באלבום הבכורה המדובר שלה, "סטטוס", היא מתגלה כיוצרת שכיף להקשיב למוזיקה שלה – כולל המילולית. יש לה קול מובהק משלה, ובמקביל היא מהדהדת גם את שפת חבריה לדור ה-Z – בדומה למוזיקאים שנסקרו באתר הזה כמו אולי דנון, עמנואל יצחק לוי ועיליי אשדות (שהפיק איתה את האלבום)  – וגם הסופרת מאיה קלופמן שפסקול ספרה "ויסקי לארוחת בוקר" הוגש כאן. אז במה נונו שונה מכוכבות הפופ של התקופה כמו נועה […]

אני אוהבת את להקת פונץ'. זוכרת איך הרדיו והטלוויזיה של שנות ה-90 חגגו את "ונדמה שישוב", "עדינה" ו"אני מאוהב בבחורה מבת ים" שלהם. בהמשך, הם עברו תהפוכות, נפרדו והתאחדו ושינו צורות, ויצרו כל הזמן – ביחד ולחוד. בתחילת שנות האלפיים כבר התחלתי להכיר אותם באופן קצת יותר אקטיבי. האלבום הראשון שלהם אזל מהחנויות כבר בהתחלה. ואז צץ בצורות אחרות. הם הוציאו מאז אלבומים נוספים, אבל תמיד בושם הגעגוע אליהם היה חמקמק באוויר – מתחזק ומתנדף לסירוגין, ונפש הקהל שלהם השתוקקה […]

"כשהייתי קטן הקשבתי לשיר מהרדיו וחיכיתי לראות איך העולם לומד העולם לא ילמד משירים יפים מי בכלל מקשיב למילים" [מילים ולחן: יהוא ירון]   כשהוא עמד השבוע על הבמה, בהיכל התרבות בת"א, עם המוזיקאים העוצמתיים שהוא התברך בהם, בהופעת ההשקה של האלבום החדש – הקשיבו למילים, ועוד איך, וגם מִלמלו אותן ביחד איתו. יש ליהוא ירון קהל משלו – שמבין ומזדהה ואוהב. אבל העולם הזה? כלומר שאר העולם? מה יהיה איתו? הוא באמת לא לומד משירים יפים. וחבל. אבל אם […]

לכבוד יום ירושלים, אני מפרסמת פוסט חדש משנת 2008, שרעננתי אותו בשיר נוסף. * כשגרתי בה לא הבנתי אותה. לא ידעתי אז שערים, במיוחד ערים עם הרים, הם כמו שירים – לא צריכים להבין, מספיק להרגיש. אבל התחלתי להרגיש אותה רק כשנפרדתי ממנה. ומאז היא נוקמת בי ומתייחסת אלי כמו אל תיירת. מצד אחד מסבירת פנים אך מיסתורית, מצד שני מתנכרת. אני בתגובה מתייחסת אליה כמו אל אהבה נכזבת, אם כי כל שנה באוגוסט שוקלת ברצינות להתאחד איתה. אבל עכשיו […]

"טל על פרחי הזמן" של טל סונדק ויצחק קלפטר ו"בוקר טוב" של חבורת "מגש הקצב" – שני שירים אופטימיים אבל לא קיטשיים, שכדאי שיהיו תמיד בהישג יד, אוזן ולב   טל על עשבי הזמן יצחק קלפטר ממשיך לבזוק את הקסם שלו על לחניו, ככה שהמנגינה של "טל על פרחי הזמן" יפהפייה. מאיר גולדברג כתב מילים של אור ואופטימיות, וטל סונדק מקפיץ אותן בדילוגי שמחת קולו. קלפטר לא מחמיץ הזדמנות לסולו גיטרה, וגם מדרבן את השיר בקריאות עידוד אפקטיביות. בשיר אחד, […]

"מגדלור" (מילים: דן אלמגור, לחן: משה וילנסקי) הוא לכאורה שיר איום ונורא לתקופתנו. שיר שמנציח את כל הסטריאוטיפים הנשיים של פעם. כמו בשיר "זמר שלוש התשובות" של נתן אלתרמן, שוב ניצבת כאן אישה שאוהבת גבר עד כדי מחיקה עצמית טוטאלית. הפעם היא כבר צועדת צעד נוסף היישר אל תהום ההתמסרות, ששיאה – הקרבת חייה עבור הגבר הנוטש. הנה תזכורת: הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור אך תמיד כשחזר עם ליל מן החוף היה מבחין בתוך השחור אור פלאי קורץ לו […]

מה עבר על לאה גולדברג כשכתבה את השיר "חמסין של ניסן"? לעולם לא נדע, אבל התוצאה מרהיבה, צבעונית, מיסתורית – ופסיכית לגמרי. במובן הנפלא-יצירתית, כמובן   אָכֵן אֵדַע, זֶה יוֹם לְלֹא תְּמוּרָה וְלֹא נָפַל דָּבָר וְלֹא אֵרַע וְלֹא יַבְדִּיל בֵּינוֹ לְבֵין יָמִים צִיּוּן וָאוֹת אֲשֵׁר מִטּוֹב עַד רָע. וְרַק לַשֶּׁמֶשׁ רַיחַ שֶׁל יַסְמִין , וְרַק לָאֶבֶן קוֹל שֶׁל לֵב פּוֹעֵם, וְרַק לָעֶרֶב צֶבָע שֶׁל תַּפּוּז, וְרַק לַחוֹל שְׂפָתַיִם מְנַשְּׁקוֹת. אֵיךְ אֶזְכְּרֶנּוּ אַלְמוֹנִי סְתָמִי , אֵיכָה אֶשְׁמֹר חַסְדּוֹ הַפִּתְאֹמִי, אֵיךְ אַאֲמִין […]

א. "הכי קשה זה לסלוח לחלומות שלך", אמר יוסי בבליקי בהופעת ההשקה של אלבומו החדש, "חלומות חלק א'", השבוע (23.3.22) במועדון שבלול בתל אביב. החלומות במציאות של האלבום הנפלא הזה מתרחשים בשינה, בהקיץ וביקיצה. ובמילה יקיצה – כך גיליתי תחת השפעת ההופעה והאלבום – מתחבאת עוד מילה: קץ. הקץ למה? והאם קץ הוא סופי יותר מסוף? ב. כשלהקת פונץ' שבבליקי הקים השמיעה את שיריה הראשונים בשנות ה-90 כחלק מתור הזהב של הרוק הישראלי האיכותי, אני בצלילות נעוריי הוקסמתי והזדעזעתי מהם […]

  מעניינות, מגוונות, חזקות, יצירתיות – הנה שש יוצרות עם שירים חדשים, במיוחד ליום האישה. מוזמנות ומוזמנים להוסיף בתגובות שירים מצוינים – חדשים וישנים – ששרות נשים. אולי ניצור כאן ביחד מאגר יפה.    הדסה עזריה / גאולה (מילים, לחן ושירה: הדסה עזריה)   תיאטרלית, דרמית, קרקסית, קברטית – הדסה מתריסה ומנערת: יאללה, קומי, התנערי מעפר! צינית, צוחקת צחוק מרושע אך גם חומל כלפי הרצון הנואש, אם כי פאסיבי (ועל זה הביקורת שלה) לגאולה. הרי היא ממש לא תגיע מעצמה […]

אז מה נסגר עם דור ה-Z הזה? שלושה אלבומים מומלצים של יוצרים צעירים יצאו לאחרונה. כל אחד מהם אינדיווידואלי בדרכו, אך שלושתם גם מייצגים איזשהו קול של דור. סקירה פרטנית + תובנות משותפות   עמנואל והכיסופים / "דיסקוטק השכינה" "אני המשיח מחולל הנסים, אני המשיח – מי רוצה כרטיסים"?, כך מכריז עמנואל יצחק לוי בשיר הפותח את אלבום הבכורה שלו "דיסקוטק השכינה". ובמשפט אחד נחשפת תמצית האלבום: מגלומניה, פרובוקציה, מחאה והומור. "דיסקוטק השכינה" (שם שמתכתב עם ההצעה של ישעיהו לייבוביץ' […]

א. לפעמים, הכל פשוט, אפילו הגדוּלה. הקולנוענית ענת גורן יצרה דוקו בן שלושה פרקים בשם "שלום", על שלום חנוך (שודר ב"יס") – וכשהסתיימו פרקיו – וצפיתי ברצף בשלושתם – השתררה אצלי דממה. הנפש שהתפצלה עם המילים, הצלילים והמראות, נאספה מחדש לקול התהייה: אז מה זה היה? ואיזה אדם התגלה? ומה התחדש? ב. והתברר ששום תעלומה לא התבררה, אולי כי אין שום תעלומה. ג. יש איש אחד – יוצר גדול – שחי את חייו הפרטיים עם משפחתו, חבריו והצוות המקצועי שלו […]