יוצרים

13 באוגוסט 2022

חמי רודנר, גברת פרספקטיבה ורוקנרול במצב צבירה חדש

פעם הוא היה רותח, הרוקנרול, רוטט ונושף מחימה. פעם סָדַק עצמות מעוצמות הייסורים של יוצריו ושל הקהל שנפשו השתקפה דרכם. גם היום עודו כזה – הכול תלוי במצב הצבירה (או הצריבה או הרביצה). אבל רוקנרול הוא לא רק מצב נפשי או תודעתי. הוא קודם כול, ובראש ובראשונה – מוזיקה. וכשהיא במיטבה – חווים אותה ונוצרים אותה בו זמנית בתיבת החסדים הפנימית. אוגוסט תל-אביבי, ערב טו באב. עיריית תל אביב מפרגנת את "חמישקיעה" – הופעות חינמיות לכל המשפחה בימי חמישי, לפנות […]
5 באוגוסט 2022

ואז באה נונו – פוסט אורח מאת נ.מ

נונו (נעמי אהרוני-גל) היא תופעת הפופ הישראלית החדשה והמנצנצת של הקיץ הזה. באלבום הבכורה המדובר שלה, "סטטוס", היא מתגלה כיוצרת שכיף להקשיב למוזיקה שלה – כולל המילולית. יש לה קול מובהק משלה, ובמקביל היא מהדהדת גם את שפת חבריה לדור ה-Z – בדומה למוזיקאים שנסקרו באתר הזה כמו אולי דנון, עמנואל יצחק לוי ועיליי אשדות (שהפיק איתה את האלבום)  – וגם הסופרת מאיה קלופמן שפסקול ספרה "ויסקי לארוחת בוקר" הוגש כאן. אז במה נונו שונה מכוכבות הפופ של התקופה כמו נועה […]
16 ביולי 2022

להקת פונץ': העבר מתחדש בהווה

אני אוהבת את להקת פונץ'. זוכרת איך הרדיו והטלוויזיה של שנות ה-90 חגגו את "ונדמה שישוב", "עדינה" ו"אני מאוהב בבחורה מבת ים" שלהם. בהמשך, הם עברו תהפוכות, נפרדו והתאחדו ושינו צורות, ויצרו כל הזמן – ביחד ולחוד. בתחילת שנות האלפיים כבר התחלתי להכיר אותם באופן קצת יותר אקטיבי. האלבום הראשון שלהם אזל מהחנויות כבר בהתחלה. ואז צץ בצורות אחרות. הם הוציאו מאז אלבומים נוספים, אבל תמיד בושם הגעגוע אליהם היה חמקמק באוויר – מתחזק ומתנדף לסירוגין, ונפש הקהל שלהם השתוקקה […]
1 ביולי 2022

הגיע הזמן לעשות קאבר ל"המקום הכי נמוך בתל אביב"

המקום הכי נמוך בתל אביב הוא לא גיאוגרפי, אלא נפשי. אסתר שמיר זיהתה, כתבה את ממצאיה וחשפה אותם, עם פגיעותם ועוצמתם. התוצאה: השיר "המקום הכי נמוך בתל אביב", שיצא בקיץ 1981 ונמצא באלבום הבכורה שלה שנקרא על שמו. זה היה חידוש מסעיר – אישה! ישראלית! כותבת! מלחינה! ושרה! רוקנרול! בעברית! כשמביטים עליה בהקשר הזה, רואים חלוצה. כשהיא הביטה בעצמה, בוודאי ראתה את מה שהשיר מתאר: מלחמה פנימית, ובמילים שלה: "מישהו יפסיד עצמו בקרב". וזהו הסוד של השיר, ויופיו, ותהילתו – […]
25 ביוני 2022

יהוא ירון נגד השטן – סימני קריאה להקשבה

"כשהייתי קטן הקשבתי לשיר מהרדיו וחיכיתי לראות איך העולם לומד העולם לא ילמד משירים יפים מי בכלל מקשיב למילים" [מילים ולחן: יהוא ירון]   כשהוא עמד השבוע על הבמה, בהיכל התרבות בת"א, עם המוזיקאים העוצמתיים שהוא התברך בהם, בהופעת ההשקה של האלבום החדש – הקשיבו למילים, ועוד איך, וגם מִלמלו אותן ביחד איתו. יש ליהוא ירון קהל משלו – שמבין ומזדהה ואוהב. אבל העולם הזה? כלומר שאר העולם? מה יהיה איתו? הוא באמת לא לומד משירים יפים. וחבל. אבל אם […]
29 במאי 2022

ג'רוזלם פוסט

לכבוד יום ירושלים, אני מפרסמת פוסט חדש משנת 2008, שרעננתי אותו בשיר נוסף. * כשגרתי בה לא הבנתי אותה. לא ידעתי אז שערים, במיוחד ערים עם הרים, הם כמו שירים – לא צריכים להבין, מספיק להרגיש. אבל התחלתי להרגיש אותה רק כשנפרדתי ממנה. ומאז היא נוקמת בי ומתייחסת אלי כמו אל תיירת. מצד אחד מסבירת פנים אך מיסתורית, מצד שני מתנכרת. אני בתגובה מתייחסת אליה כמו אל אהבה נכזבת, אם כי כל שנה באוגוסט שוקלת ברצינות להתאחד איתה. אבל עכשיו […]
22 במאי 2022

שני שירי בוקר טוב – שעושים טוב

"טל על פרחי הזמן" של טל סונדק ויצחק קלפטר ו"בוקר טוב" של חבורת "מגש הקצב" – שני שירים אופטימיים אבל לא קיטשיים, שכדאי שיהיו תמיד בהישג יד, אוזן ולב   טל על עשבי הזמן יצחק קלפטר ממשיך לבזוק את הקסם שלו על לחניו, ככה שהמנגינה של "טל על פרחי הזמן" יפהפייה. מאיר גולדברג כתב מילים של אור ואופטימיות, וטל סונדק מקפיץ אותן בדילוגי שמחת קולו. קלפטר לא מחמיץ הזדמנות לסולו גיטרה, וגם מדרבן את השיר בקריאות עידוד אפקטיביות. בשיר אחד, […]
13 במאי 2022

מגדלור של ג'אז נשי בצוללת צהובה

"מגדלור" (מילים: דן אלמגור, לחן: משה וילנסקי) הוא לכאורה שיר איום ונורא לתקופתנו. שיר שמנציח את כל הסטריאוטיפים הנשיים של פעם. כמו בשיר "זמר שלוש התשובות" של נתן אלתרמן, שוב ניצבת כאן אישה שאוהבת גבר עד כדי מחיקה עצמית טוטאלית. הפעם היא כבר צועדת צעד נוסף היישר אל תהום ההתמסרות, ששיאה – הקרבת חייה עבור הגבר הנוטש. הנה תזכורת: הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור אך תמיד כשחזר עם ליל מן החוף היה מבחין בתוך השחור אור פלאי קורץ לו […]
6 במאי 2022

הגיע הזמן לעשות קאבר ל"ערב אבוד"

להקת "דודה" בהנהגת דני סנדרסון וגידי גוב פעלה שנה אחת בלבד, בין 1980 ל-1981. בין שאר שיריה הידועים ("אלף כבאים", "לידיה הלוהטת") משתולל בעליצותו הרוקנרולית גם "ערב אבוד" – שיר דאחקה חמוד שאומנם נשמע טוב עד היום, אבל מגיעים לו גם ניעור וטִלטול הגונים שיבריקו אותו בצבע חדש. ובשביל זה אנחנו כאן! אני שמחה לארח את הצמד "סטלה ומארי" – יוצרות מוכשרות, יצירתיות, מצחיקות, מגניבות ופרפקציוניסטיות. על הסעיף האחרון אני מעידה כמי שכבר כמעט חצי שנה מדסקסת איתן את מה […]
21 באפריל 2022

הנס בחמסין של ניסן

מה עבר על לאה גולדברג כשכתבה את השיר "חמסין של ניסן"? לעולם לא נדע, אבל התוצאה מרהיבה, צבעונית, מיסתורית – ופסיכית לגמרי. במובן הנפלא-יצירתית, כמובן   אָכֵן אֵדַע, זֶה יוֹם לְלֹא תְּמוּרָה וְלֹא נָפַל דָּבָר וְלֹא אֵרַע וְלֹא יַבְדִּיל בֵּינוֹ לְבֵין יָמִים צִיּוּן וָאוֹת אֲשֵׁר מִטּוֹב עַד רָע. וְרַק לַשֶּׁמֶשׁ רַיחַ שֶׁל יַסְמִין , וְרַק לָאֶבֶן קוֹל שֶׁל לֵב פּוֹעֵם, וְרַק לָעֶרֶב צֶבָע שֶׁל תַּפּוּז, וְרַק לַחוֹל שְׂפָתַיִם מְנַשְּׁקוֹת. אֵיךְ אֶזְכְּרֶנּוּ אַלְמוֹנִי סְתָמִי , אֵיכָה אֶשְׁמֹר חַסְדּוֹ הַפִּתְאֹמִי, אֵיךְ אַאֲמִין […]
25 במרץ 2022

"החלומות הגבוהים" – 5 תובנות מהאלבום החדש ומההופעה של יוסי בבליקי

א. "הכי קשה זה לסלוח לחלומות שלך", אמר יוסי בבליקי בהופעת ההשקה של אלבומו החדש, "חלומות חלק א'", השבוע (23.3.22) במועדון שבלול בתל אביב. החלומות במציאות של האלבום הנפלא הזה מתרחשים בשינה, בהקיץ וביקיצה. ובמילה יקיצה – כך גיליתי תחת השפעת ההופעה והאלבום – מתחבאת עוד מילה: קץ. הקץ למה? והאם קץ הוא סופי יותר מסוף? ב. כשלהקת פונץ' שבבליקי הקים השמיעה את שיריה הראשונים בשנות ה-90 כחלק מתור הזהב של הרוק הישראלי האיכותי, אני בצלילות נעוריי הוקסמתי והזדעזעתי מהם […]
8 במרץ 2022

6 שירים נשיים חדשים ליום האישה

  מעניינות, מגוונות, חזקות, יצירתיות – הנה שש יוצרות עם שירים חדשים, במיוחד ליום האישה. מוזמנות ומוזמנים להוסיף בתגובות שירים מצוינים – חדשים וישנים – ששרות נשים. אולי ניצור כאן ביחד מאגר יפה.    הדסה עזריה / גאולה (מילים, לחן ושירה: הדסה עזריה)   תיאטרלית, דרמית, קרקסית, קברטית – הדסה מתריסה ומנערת: יאללה, קומי, התנערי מעפר! צינית, צוחקת צחוק מרושע אך גם חומל כלפי הרצון הנואש, אם כי פאסיבי (ועל זה הביקורת שלה) לגאולה. הרי היא ממש לא תגיע מעצמה […]
4 במרץ 2022

הגיע הזמן לעשות קאבר ל"רואה לך בעיניים"

אז על מה בעצם השיר "רואה לך בעיניים" של אתי אנקרי? אם נכנסים לתוך העיניים רואים זוגיות מתעתעת. מצד אחד, בן הזוג הגברי מגונן, עוטף ("בבית וחום"), בונה קירות, מתקין מנורות ("שיהיה לי אור") ו"אוהב, כמו שאיש לא יכול". מצד שני, מבט מעמיק יותר חושף זוגיות מסוכנת, רעילה, אלימה, עם סימני  אזהרה לפורענות קטלנית. "היית סוגר אותי, אם היית יכול". בן הזוג שקוע בעצמו. לכאורה הוא חושב על שניהם – "רק אתה (ו)אני", אבל אז מתברר שזה בעצם "אתה שוב […]
2 במרץ 2022

עמנואל יצחק לוי, עיליי אשדות ואולי דנון: האפוקליפטיים האופטימיים הצעירים

אז מה נסגר עם דור ה-Z הזה? שלושה אלבומים מומלצים של יוצרים צעירים יצאו לאחרונה. כל אחד מהם אינדיווידואלי בדרכו, אך שלושתם גם מייצגים איזשהו קול של דור. סקירה פרטנית + תובנות משותפות   עמנואל והכיסופים / "דיסקוטק השכינה" "אני המשיח מחולל הנסים, אני המשיח – מי רוצה כרטיסים"?, כך מכריז עמנואל יצחק לוי בשיר הפותח את אלבום הבכורה שלו "דיסקוטק השכינה". ובמשפט אחד נחשפת תמצית האלבום: מגלומניה, פרובוקציה, מחאה והומור. "דיסקוטק השכינה" (שם שמתכתב עם ההצעה של ישעיהו לייבוביץ' […]
18 בפברואר 2022

11 תובנות בעניין סדרת התעודה על שלום חנוך

א. לפעמים, הכל פשוט, אפילו הגדוּלה. הקולנוענית ענת גורן יצרה דוקו בן שלושה פרקים בשם "שלום", על שלום חנוך (שודר ב"יס") – וכשהסתיימו פרקיו – וצפיתי ברצף בשלושתם – השתררה אצלי דממה. הנפש שהתפצלה עם המילים, הצלילים והמראות, נאספה מחדש לקול התהייה: אז מה זה היה? ואיזה אדם התגלה? ומה התחדש? ב. והתברר ששום תעלומה לא התבררה, אולי כי אין שום תעלומה. ג. יש איש אחד – יוצר גדול – שחי את חייו הפרטיים עם משפחתו, חבריו והצוות המקצועי שלו […]
12 בפברואר 2022

"אנחנו לא בענייני השראה אלא בענייני עבודה". ראיון זוגי עם איה כורם ואדם בן אמיתי

כשאיה כורם ואדם בן אמיתי כותבים שיר חדש ומראים אחד לשני, לאיזו תגובה הם מצפים? לביקורת כנה ממוזיקאי/ת או לתמיכה מעצימה של בן זוג? ילדים זה טוב או רע ליצירה? ואיך ייראה עולם בלי מוזיקה? שיחה ביתית עם איה כורם ואדם בן אמיתי, שתפסו טרמפ על הראיון הזה גם כדי לדבר (ולצחוק) עם עצמם    דמיינתי ראיון ביתי. שיחה עם איה כורם ואדם בן אמיתי היישר מתוך הבית שלהם. קיוויתי לראות מקרוב את המקום שממנו בוקעים אצלם השירים, מתערבבים עם […]
4 בפברואר 2022

הגיע הזמן לעשות קאבר ל"בפרדס ליד השוקת"

צריך לדבר על השיר "בפרדס ליד השוקת". יהורם גאון, בשנות ה-80, הפך אותו ללהיט. אבל עם כל הכבוד המתבקש לאיכותו הווקאלית השופעת, גאון גם עשה לשיר עוד משהו – הוא הטביע עליו את קולו, כמו חותמת בלתי ניתנת לערעור, וחנט אותו בפאתוס מתקתק, שלא לומר קיטש. וזה עוול בלתי נסלח כי – הקשבתם פעם למילים? יורם טהרלב כתב שיר אישי מאוד על מצב תודעה עדין, שברירי, פגיע ורעוע, מצב נפשי של בין לבין, לא כאן ולא שם, ובמילים שלו: "אשכולית […]
28 בינואר 2022

הבעה במכתב – שירי מכתבים

שיר בשם "המכתב" מהאלבום החדש והיפה של נועה שמר, "שורה של צעדים", הזכיר לי את הפורמט הזה. זוכרים? היה  – ואולי עדיין ישנו – דף משורטט מילים, בתוך מעטפה, בתיבת הדואר, עם בול. ועם ציפייה. סבלנות הייתה פעם המהות.  במכתבי הנייר נדרש לחכות פרק זמן לא משוער מהשליחה ועד ההתקבלות, ואחריה – עד שתגיע תשובה. אם תגיע. הציפייה הייתה חממה נהדרת להנבטת יצירה – רומנים של מכתבים, ושירים. אז בואו נצלול לשירי מכתבים. שולחת במעטפת המסך שירים-מכתבים, וחותמת אותם בתקווה […]