נכנסת ללבבות באלבומה השני, נרקיס מוסיפה לתמהיל הפופ האתני והתנ"כי שלה גם חוויות מעולמה כזמרת   "אני עוברת קירות גם עם אלף חצאיות", שרה-מתריסה הזמרת-יוצרת נרקיס באלבומה השני, "עולם חדש". ואכן, כמו בועה בזמן נטול קורונה, ארבע שנים אחרי אלבומה הקודם, נרקיס דוחסת לאלבומה הנוכחי את התמהיל הקבוע המזוהה איתה: פופ אתני ואמוני בצבע בוהק של נשיות אסרטיבית. השירה של נרקיס מהדהדת אפילו בלי שצופים בנוכחותה הוויזואלית הססגונית – ונרקיס נועדה להופעות, שבהן היא מתממשת במלואה; וגם כאשר היא שרה […]

גוונים של אפור להקת "אפור גשום" חוזרת באלבום "עם רעש נסתר", שמגרה לפענח את הרפרנסים התרבותיים  שלו   האלבומים החדשים שיוצאים בימים קודרים אלה משתייכים לשני סוגים. חלקם מתעלמים מהמצב. מכילים את השירים שנוצרו עוד לפני שהתחולל, בלי לחשוב איך בכל זאת ניתן להתייחס אליו. לפעמים מדובר בעצימת עיניים, ולעיתים הם באופן מודע מחצינים אסקיפיזם – להנעים, לברוח, להשכיח. ויש אלבומים אחרים, שדווקא מנגנים את התקופה ומשקפים אותה בשיריהם. אומנם גם הם, ברובם, נוצרו לפניה, אבל – כדרכם של יצירות […]

עיתון עם מנגינה השירים היפים האלה לא יתנגנו כנראה לעולם ברדיו שלכם (במקרה שאתם מקשיבים בכלל לרדיו). תיאלצו להתאמץ כדי לדעת על קיומם. או פשוט לרכוש את "מנגינות לשעת חירום" – אלבום קצרצר (פחות מחצי שעה אורכו), מעורר מחשבה, וגם חכם מבחינה יזמית. שמונה מוזיקאיות – ועוד מוזיקאי – ישראליות, צעירות ומוכשרות, לא ממש ידועות (בלשון המעטה), שגם ככה מוגבלות בלהופיע על במות בימים אלה, חברו יחד. כל אחד תרם לקולקטיב – כלומר לאלבום הזה – שיר משלו (שהוא כתב, […]

ולא אחרת: כך הפכו חמישה גברים בני 70 לדבר הכי חם על המסך   סיום העונה הראשונה של "זהו זה 2020" (כאן 11) הוא הזמנה לפענח את סוד ההצלחה של החלק הכי מקסים בתוכנית – השירים   "אולפן בימי קורונה, חמישה אנשים מבוגרים בקבוצת סיכון. כל הזמן מחטאים עמדות ועמודי מיקרופון. מדי פעם, מישהו מהם שוכח להסיר את המסכה ומתחיל לשיר איתה. אני מזכיר לו להוריד אותה כדי שהמיקרופון יקלוט אותו". הדובר הוא אמיר לקנר, מוזיקאי צעיר (32), מלחין, מעבד […]

אלתרמן מתלהב בקברו מגש הקסם האלבום וההופעה "מגש הקצב" – שירי נתן אלתרמן לילדים, ולא פחות למבוגרים, ממחישים מהי חדוות יצירה   דמיינו מרחב של אהבה / לשפה, לילדוּת, לצלילים / דמיינו שובבוּת, דמיינו תאווה / לצבעים שבתוך המילים. הייתי רוצה להמשיך את החריזה הזו – מחווה משלי לאלבום "מגש הקצב", שהוא-עצמו מחווה לשירת נתן אלתרמן לילדים. אבל מגבלת הבתים צרי השורות לא מאפשרת להרחיב ולנמק את שבחיו, שמתמצים במין התרוננות פנימית, הנשמעת מהתו הראשון ועד האחרון – המחשה צלולה […]

חי, צומח, בועט אנחנו בעיצומה של הגִזעונה – שילוב של גזענות וקורונה. ישראל מהדהדת את העולם, ולהיפך, בגלים אכזריים שמתנפצים עלינו בכוח. בנואשות או באדישות, אנחנו מנסים לאפיין את עוצמת הגזעונה, כדי להבין את מקומנו ביחס לשיאה/התפוגגותה. אבל זה לא משנה, כי היא הורגת בכל מקרה. והנה הצעה לעורכים מוזיקליים של תוכניות אקטואליה ברדיו: לפני או אחרי אייטם על המהומות בארצות הברית בעקבות רצח ג'ורג' פלויד; ובעיקר כשעוסקים ברצח איאד אל חאלק – שבצו את השיר "האלווין" של להקת רוקפור, […]

השאפתן, המסקרנת והמחייך   אריק פלדמר / "לגרש את הזאב" לאריק פלדמר יש קול יציב, בשל, בטוח בעצמו ומעורר אמון. אלבום הבכורה שלו, "לגרש את הזאב", הוא שאפתן (ולו במספר השירים הלא קצרים – 12). הרוק שהוא מחצין בועט היטב באוזניים ומתחשק לראות אותו ואת נגניו מופיעים על במה. מי שמכור לעוצמות של להקת "אלג'יר" ונגזרותיה (אלבומי הסולו של אביב גדג' וגבריאל בלחסן) ימצא כאן הדהודים והשפעות מוצהרות שלהם – מוזיקלית וטקסטואלית, וניכרות גם השפעות של כנסיית השכל, משינה ואהוד […]

רבת חסד מפתה לחפש ביצירות חדשות את רוח התקופה. בעיקר בימים אלה, תקופת הקורונה, גם אם הן נוצרו לפניה. וכאשר מחפשים – בדרך כלל מוצאים. ולא רק בגלל ההתכווננות המגמתית של המבט, אלא גם – כפי שקורה רבות – מפני שמתברר שיוצרים גדולים יכולים לזהות התחוללות, אפילו לנבא אותה, גם לפני שהיא מתרחשת בפועל. כבר בשיר "חסד" – שפותח את האלבום "חסד" של אסתר רדא – היא מדברת על מחנק גדול וקשיי נשימה, וחותמת: "למד אותי מלכי לשאת את כתרי". […]

שלושה בשירה אחת   החלונות הגבוהים שלישיית "החלונות הגבוהים" – שמוליק קראוס, ג'וזי כץ ואריק איינשטיין – הוציאו את אלבומם היחיד ב-1967 ותפסו את מקומם ההיסטורי בקלאסיקה הישראלית כחלוצי הפופ-רוק העברי. הלחנים המופתיים של קראוס עם ההגשה המוקפדת והחיננית יצרו יופי מזוכך וקסם שהצליח ללכוד את רוח תקופתם בתוך כמוסת קולם. האלבום משלב שירי משוררים כמו "זמר נוגה" של רחל המשוררת ושיר הילדים "בובה זהבה" של מרים ילן-שטקליס עם שיר המחאה של חנוך לוין "חייל שוקולד" ולצדם שירים חמודים ("הורוסקופ"), […]

שירים מימים אחרים הקרוב, החסרה והאפוקליפטי – שלושה אלבומים שמומלץ לשמוע דווקא עכשיו   אהוד בנאי / "השלישי" השירים של אהוד בנאי הם חבילות אישיות עם מתנה שהנמען הישיר שלה הוא הלב שלכם. ולב מעריך כנות, עומק ונחמה מוגשים בקול חם. השירים של בנאי הם מדורות בקומזיץ פרטי באמצע מסע – מחממות, מאירות וצופנות משקה מתבשל בפינג'ן של תקווה. כל אלבום של בנאי קולע בול, אבל "השלישי" שלו, משנת 92', בהפקת יהודית רביץ, מצליח במיוחד להפגיש מציאות רב-שכבתית עם דמיון […]

מגע הגיטרה הייחודי של יצחק קלפטר ולחניו המזוהים שידרגו את שיריהם של מיטב הזמרים כאן: למשל של שלושה אריקים: איינשטיין – שהוא הלחין את אלבומיו "יושב על הגדר" ו"שביר", לביא – שהוא אחראי לסולו הגיטרה המונומנטלי ב"שיר סתיו" שלו ("כל הנחלים הולכים לים" שכתב עמוס קינן), וסיני – שהוא כתב והלחין לו את "אם אתה בסביבה" ("העיירה שלי"). ליעל לוי הוא הלחין את "אי ירוק בים", "בלדה לנאיבית" ו"תמונה" (דה-בה-דה-בה-דה). לגלי עטרי הלחין את "סוף העונה" ו"מה שאת אוהבת". וגם […]

לך, תתיילד איתה ארון האלבומים הילדי מתחדש. רגע לפני הקורונה יצאו בישראל האלבומים לילדים "יוני ג'ירף" – של יוני רכטר, ו"מצד לצד" – הפרויקט המקסים של להקת אקוט (הצמד ענבל ג'משיד וגלעד ואקנין עם שירים מקוריים במזרחית-ערבית). אל הז'אנר הדי מוזנח הזה הצטרפה לאחרונה אתי אנקרי עם האלבום "שולם לעולם". כמו קודמיו הנ"ל, גם הוא יצירה לילדים קטנים מאוד, פעוטות למעשה – וכתוצאה מכך, מתחשב בחלוקת הקשב המצומצמת שלהם באמצעות שירים קצרים (בערך שתי דקות בממוצע). האתגר: לברוא עולם שלם […]

אריק איינשטיין / "אוהב להיות בבית" אוהבים להיות עכשיו בבית? אריק איינשטיין זצ"ל אהב. עד כדי כך, שבשנת 86 הוציא ביחד עם מיקי גבריאלוב את האלבום עם השם הביתי הזה. זהו אלבום אישי במיוחד – איינשטיין כתב את המילים לשבעה מתוך עשרת שיריו. מיקי גבריאלוב העניק לחנים יפהפיים ואחראי להפקה המוזיקלית ולעיבודים החמים שמחבקים את השירים, שחצי מלהקת כוורת מנגנים אותם (יוני רכטר, אלון אולארצ'יק ויצחק קלפטר). בימים אלה של הסתגרות בדל"ת אמות, נעים לחזור אל המוזיקה הזאת, שמתחילה במעין […]

מוזיקה לשעת קורונה: שלוש המלצות למתבודדים האפוקליפטי, ההיפ־הופי והקליידוסקופי • שלוש המלצות מוזיקליות חדשות למתבודדים, למפוחדים ולמעוּדדים   תומר יוסף / "כמה נורמלי" "כמה נורמלי" – אלבום הסולו הרביעי של תומר יוסף, שאותו הוא מוציא שמונה שנים אחרי אלבומו הקודם, הוא אלבום ששולל הישארות במקום ומעודד תזוזה – טקסטואלית, צלילית וקצבית. מהלהקות המוצלחות שבהן יוסף חבר – "בלקן ביט בוקס" ו"החצר האחורית" – הוא הביא לאלבומו הפרטי רוח עדכנית מושפעת מהעולם ומהישראליות, עם חופש היפ הופי לחיבורים קהילתיים לצד התכנסות פנימית […]

הקצב אין לו סוף פתאום, באמצע הקורונה ופלונטר המבוי הסתום הפוליטי – פרצו ברזיל, ים, נינוחות מתוחכמת וזמרת על במה קטנה מוקפת בארבעה נגנים. מוצ"ש (7.3.20), מרכז ענב בתל אביב. בקהל אישה שפניה מכוסות במסכה – לא של פורים – זכתה למבטים חשדניים. על הבמה, לעומת זאת, אביגייל רוז שרה שירים של אנטוניו קרלוס ז'ובים בנוסח עברי של תלמה אליגון-רוז, אמא שלה. "אהבתנו לז'ובים", כך נקרא המופע, שזוהי הפעם השנייה שהוא מתקיים. הראשונה הייתה בפסטיבל הפסנתר האחרון. "עצוב לבד, לבד […]

יונתן הגדול האלבום "יוני ג'ירף" של יוני רכטר מיועד למי שאוהב מוזיקה מצוינת ואת השפה העברית, ולא משנה בן כמה הוא   אל תאמינו לבדיה המרהיבה, שהאלבום "יוני ג'ירף" של יוני רכטר הוא "יצירה לילדים" בהכרח. נכון שהשם מטעה, ושהתכנים מתעתעים, אבל הקִטלוג שלו כאלבום ילדים בלבד (אגב, יותר פעוטות וגילאי גן מאשר ילדי בית ספר יסודי) מחמיץ את קהל היעד האמיתי של היצירה: אוהבי מוזיקה טובה. נקודה. ובעצם, גם אוהבי השפה העברית. אז גם אם עברתם את גיל הגן, […]

נתן גושן לא מבזבז זמן. בתוך פחות מעשר שנים מאז תחילת הקריירה המוזיקלית שלו ב-2011, הוא הוציא כעת את "באתי לחלום", אלבומו השישי. מותנע בדלק ההצלחה וההערכה, שאינן מספיקות, משום שהתמדתן והישארותן לא מובטחות, גושן חובש את כובעו – סמלו המסחרי שמטשטש או מדגיש דתיות בלי להתחייב – ויוצא לדרך השירים. איך הוא שר בשיר הנושא? "אני לא יודע מה בדיוק סיפרו לכם עליי, אבל לא באתי לשחק. אני רוצה הכול עכשיו. אני לא יכול להתאפק. אולי כי זה מרגיש […]

"כשהלב שלי שבור עכשיו לרסיסים, בא לי לרקוד", מתמצתת דיקלה את שני יסודותיה באלבומה השישי, "חופשייה". מאניה-דיפרסיה אמנותית עקרונית ובו-זמנית. תהומות ואופוריה. והעוצמות האלה כובשות, ולעיתים גם מנג'סות, אבל איכשהו, גם במיאוסן הן סוחפות, כי יש בדיקלה נחישות ממוססת התנגדות. זהו אלבום שעוסק בפרידה זוגית, יותר נכון נטישה, וההשלכות השיריות מהסיטואציה רגשניות שלא במפתיע – החל מהשיר הפותח שנקרא "הו ליבי", כשב-8 מתוך 10 השירים מתמידה להופיע המילה "לב" בהטיות שונות, לרוב כבר בבית הראשון. כמו באלבומיה הקודמים כן עתה, […]