כללי

13 בפברואר 2014

השיר של סמדר

זה השיר שכתבתי עם עדי דויטש (שהלחינה ועיבדה, ושרה סולו מהמם והכניסה לשיר רוח שטות וצחוק שאין כמותה) ליומולדת עגול במיוחד של חברתנו סמדר (גפן! ההקשר בגוף השיר, ובנשמה שלו). אני שמה נפשי בכפי ומצרפת קובץ (איכות פרימיטיבית. הוקלט בסמרטפון שלא נועד לעסקי המוזיקה) שבו ממש שומעים אותי שרה עם עדי. וזה מביך – הפעם האחרונה ששרתי בפומבי הייתה בשורה הלפני אחרונה במקהלה של בית הספר היסודי מוריה, ותסמכו על המורה תלמי שבצדק לא נתן לי מעולם סולו (גילוי נאות: […]
6 בספטמבר 2013

המורה כגיבור תרבות – תוכנית בגלי צה"ל בהשתתפותי

ביום שני 26.8.13, לקראת שנת הלימודים תשע"ד, שנפתחה לאחרונה, התקיים בגלי צה"ל יום שידורים מיוחד. במסגרתו, שודרה תוכנית על דמות המורה כגיבור תרבות – בספרות, בקולנוע, באינטרנט ובמוזיקה – ביוזמתה ובעריכתה של יפעת שחם. השתתפו בה נעם פיינהולץ, יוני ליבנה, עידו קינן ואני – שדיברתי על המורה במוזיקה. קריינה: תמר עמית יוסף. אתם מוזמנים להאזין. המורה כגיבור תרבות, גל"צ
21 באוגוסט 2013

גבריאל בלחסן: ראיון אישי מקיף

היה זה תור הזהב של פורום המוזיקה הישראלית בוויינט, בהנהגת אסף לבנון. השנה: 2005. הרשתות החברתיות עוד לא הומצאו, אבל הפורומים התחילו לנסח את העיקרון. בפורום הספציפי הזה התקיימה חגיגה תמידית של כתיבה על מוזיקה. מוזיקאים, אוהבי מוזיקה, מתווכי מוזיקה ומפיצי מוזיקה ניהלו שם דיאלוגים. ובתוך כל זה, נוצר גם הפרויקט הפרטי שלי – שלא יכול היה להשתלב בשום במה אחרת, כי ראיינתי מוזיקאים באריכות רבה על מוזיקה, ועל מוזיקה בלבד, ובלי להיות כפופה להכתבות יחצניות. הראיון עם גבריאל בלחסן […]
30 במרץ 2013

להיט הגיע, פסח גם

בטרם נולדה, היה לי ברור שתוקף בקלאסיקות שירי הילדים שעליהם גדלתי, ובאלה שאני גודלת עליהם עכשיו. בפועל, אחרי כמה שבועות מרוכזים של "30 להיטים לפעוטות" (עם רפרטואר באמת חמוד – "שעון בן חיל", "לשפן יש בית", וכאלה) השתעממתי. אחר כך שמענו הרבה אריק-איינשטיינים, יונים-רכטרים ושלושרים, וגם שני-שליש של שלום גד החדש, ואז עברנו עיר ובפועל הרדיו פתוח כיום כל הזמן ואנחנו שומעות רק רשת גימל. אני מאזינה רק בחצי אוזן. באוזן וחצי הנוספות אני מקשיבה בעיקר למוזיקה שהיא מפיקה מפיה. […]
28 באוקטובר 2011

אינידינגב ואני, הספר של שויקה רוני, ו-וירוס קטלני

באחת עשרה בלילה, שלשום (26.10), פילחה אזעקה את רחובות רחובות. זה  היה מפתיע, ובכלל לא לטובה, וקטע את הציפיות לשנת לילה בריאה שהייתי זקוקה לה מאוד  לקראת היום שלמחרת. התעשתנו מהר, בן זוגי ואני, ובעזרת הטכנולוגיה למדנו שביבי  (עדיין?) לא פצח במלחמה עם איראן, או באירוע בסדר גודל דומה, אבל גראד נחת לא כל  כך רחוק. האזעקה גם הייתה אות פתיחה טִקסי ללילה של וירוס נאלח במיוחד, שמטעמי  הגעלת הציבור אינני רוצה לפרט את מהותו. עם שחר, בסיום לילה שמעל […]
18 באוקטובר 2011

גלעד שליט והשירים

שירים יודעים על החיים. וזה מוזר, כי את השירים כותבים בני אדם. ואנחנו, בני האדם – כה תועים, כה תוהים, כה טועים, לפעמים. ובכל זאת – שירים. ויש בשירים נבואה, ויש נחמה ותקווה. ויש בשיר קוסמוס שלם של התחלה, אמצע וסוף. עבר ובעיקר הווה וסימוני עתיד. השירים הבאים לא נכתבו עבור גלעד שליט. ובכל זאת, התיאורים מדויקים. מפלחים את המציאות ל"אז" מול "עכשיו". והעכשיו הזה. בו אני נאחזת עכשיו. מבודדת לי מכל החששות רק את הטוב. היום אני מכניסה לתוכי […]
8 ביולי 2011

נעמי שמר – "יום יום ואיזה פלא". שבע שנים למותה

"לי לא אכפת, לי דווקא די נעים" שהיא שגורה ואולי נשחקת מרוב שנים של השמעות. אינני משתעממת מחוויה מקסימה גם כאשר היא חוזרת על עצמה. ובעצם, רצוי שתחזור על עצמה, תכופות, אם היא אכן חוויה מקסימה. וכך, אין הבדל בהנאה שלי מהביצועים הקלאסיים של שירי נעמי שמר מאז שחוויתי אותם בגן הילדים ועד היום. אני אוהבת בנעמי שמר את השובבות שלה. ככל שעוברות השנים מגלה את קריצת העין הממזרית שהיא משלבת בשירים בקלילות, ולפעמים בערמומיות מוסיפה אירוניה וביקורת. יום שישי […]
31 באוקטובר 2010

כנסיית השכל, אלבום שורות של אנשים, אוקטובר 2010

נסיית השכל ניצבת כיום על פרשת דרכים. בקרוב לעשרים שנות קיומה הספיקה הלהקה לצבור הערכה והצלחה בזכות יכולתה להתמיד בצליל האיכותי שלה, שמשלב רוק בטעם טוב, מזרחיות ופגיעוּת קומוניקטיבית. אלבומם הקודם, "אוטוביוגרפיה", שהיה בעצם אוסף של שיריהם בעיבודים משודרגים, נשמע כמו פסק זמן סיכומי מענג לקראת המהלך היצירתי הבא. מהלך שכזה אכן הגיע, אבל הוא מתבטא יותר בדרך שבה נוצר האלבום החדש, "שורות של אנשים", ופחות בתוצאות. הוא הוקלט בלונדון, שם שהו חברי הלהקה בצוותא במשך חודש. תפקידו של הביחד […]
26 באוקטובר 2010

לב נודד אל מבוע *

אחרי ארבעה ימים חזרתי לשדה הקרב, שנותר כפי שהשארתי אותו: כוס מי זכוכית על השולחן, כרית מהמיטה על הספה הסתורה, מזרן יוגה ועליו סימנים נוגעים ללב של רצון טוב, טבלית ריקה של אנטיביוטיקה, מוות בוונציה מפנה גב פתוח על השטיח, מדחום על 39.3 מעלות. בין יום חמישי הפסיכי לשני הנוכחי הפרידה טריטוריה מבהילה בקביעותה הארעית, אבל היום שבתי אל המקום הקבוע, שפתאום דווקא הוא רומז ארעיות. אתמול נראיתי כמו כולם, ורק צמיד משונה שלא הצלחתי להסיר העיד כי אני עדיין […]
30 ביוני 2010

שיר הלל ל-ע. הלל – במלאת 20 שנה למותו

– "ילדה, מה שמך? – בתיה! – ומה שם בובתך? – קטיה! – ומה את עושה לה שלא תתלכלך? – אמבטיה. – איך? – באמבטיה. – למה? – שתהיה לי יפה לשבתיה"! כך נפתח שיר אחד, מתוך שירים רבים, של ע. הלל, שעיטרו את ילדותי בדמויות ציוריות, שובביות, מצחיקות וחובבות מילים – ממש כמו מחברן. היו שם ציפורים (בולבול, דוכיפת, פשוש), זברות, אריות, שועלים וחסידות, וגם דמויות אנושיות ססגוניות, שבראשן עמד "דודי שמחה", שכשמו כן הוא – מלא שמחה, יצירתיות […]
18 באפריל 2010

עונת המעבר

אינני מחבבת את עונות המעבר. יש להן שמות יפים – אביב וסתיו, אבל הן פחות נחמדות בעיניי מתדמיתן. אביב מצטייר כנפלא שבעונות. לכאורה שמש קיץ לא שורפת, כי היא מעורבבת בקרירות חורפית. הסתיו הוא לכאורה מלנכוליות נעימה – הקיץ מתעדן לקראת סופו. למעשה, בישראל מדובר בעונות מבולבלות, לא החלטיות, אפילו אלימות ברצונן להוכיח מי שולט – החורף, שטוען: אני עוד כאן! והקיץ, שדוחף אותו: החוצה, עכשיו אני הבוס. והם הודפים זה את זה, מתקיפים בחום ובקור חזקים. לא סדירים. לא […]
19 בדצמבר 2006

מופע "שרים נחמן ביאליק", דצמבר 2006

תעשו מקום לביאליק "האהבה מקור השירה", כתב חיים נחמן ביאליק בשירו "נושנות". האהבה לשיריו תפגיש מחר (יום רביעי) בתיאטרון "תמונע" בתל אביב בין זמרים שונים זה מזה כמו: ברי סחרוף, יוסי בבליקי, אפרים שמיר, שלומי שבן, דויד פרץ, ערן צור, דני רובס, נתי אורנן, יסמין אבן, נתן סלור ואחרים. במופע "שרים נחמן ביאליק" הם ישירו משיריו, חלקם בלחנים חדשים שהלחינו במיוחד לערב הזה, שיזם וערך העיתונאי והמוזיקאי בועז כהן. "יש לי קשר רגשי עמוק לשירה של ביאליק", מסביר כהן את […]