כתבי יד

16 באוקטובר 2024

שני גיא, רומן בהמשכים. פרק ראשון: צוהר

הקדמה כל מי שהיה חלק משמעותי מחיי בתחילת שנות האלפיים ידע שאני כותבת ספר. הדמויות כה שגשגו בתוכי, עד שכל מה שנותר לי היה לצותת להן משוחחות. ואז לכתוב את שהן אמרו. ותוך כדי כך, להשתאות מהדרך שבה הוקמה הלהקה שלהן, לנוד לשלומית – שרואה את אהבת חייה חומקת ממנה מסיבות שנבצר ממנה לשער, כשבו-זמנית מתגשמת משאלת חייה. לא אלאה בפרטים. הספר הושלם. מאז שכב במגירות. ואז הגיח מהן. ואז עשה סבבי סירוב בהוצאות הספרים. ואז הוגלה לעוד כמה שנים […]
2 בפברואר 2002

דפוס טעות

"אז מה עושים"? שאל דני. "אתם באמת חושבים שיש עתיד לעיתון כזה"? מיקד רועי את התמונה. "בהחלט", אמר חן. "בתור משהו שדודות מראות לילדים עם האצבע ואומרות להם: אתם רואים? תילמדו. ככה – אסור". "בית קברות לאפשרויות", מלמלתי.