"מסתובב ומדבר מחבר אל חבר, אין מעבר למילים, אבל אני עובר" – שרה להקת פונץ' בשיר "שיטוט ברחובות", שבהמשכו מתוארים הילדים ש"ממציאים עברית שמשתלטת על עצמה כמו טנק על הכביש, ובורחת מעצמה בלי להרגיש". אבל העברית שלנו, לפחות בפוסט הזה, לא תברח מעצמה, אלא דווקא תישאר. אז בואו נדבר עליה ועל הדרך שבה היא מתבטאת במוזיקה הישראלית. התירוץ: יום השפה העברית שחל השבוע. תקציר הפרקים הקודמים: "בעברית יש מילים בשפע, להגיד את הכול – כמעט. יש בה תקע ויש בה […]

אז תיכף תתרחש הלידה שלה. אמא-זמן כבר בצירים. והם לא ארוכים. עם שקיעת החמה היא תפרוץ מרחם הזמן, עם שם משונה, תשפ"ב, ועם המבטים שלנו, ששמחים בה מראש, כמו התפעמות מתינוקת בת יומה, ועם ציפייה עצומה וקיצונית ממנה: תעשי רק טוב, אה?   ואחר כך היא תצטרף לאחיותיה – משפחה מרובת בנות. צאצאיה של אמא – ולדנית מטורפת ואינסופית. כעבור שנה בלבד, היא תיאסף אל אחיותיה, וביחד איתן תמשיך לממש את ייעודן הכרוני: לסמן אותנו.   לפני כמה ימים, למשל, […]

יהודה פוליקר בן 70. איך מתמצתים הוכרת תודה ליוצר שבזכות השראתו התחלתי לכתוב על מוזיקה? (מזמן. עוד לפני שזה גם הפך למקצוע ולדרך חיים שלי). התחלתי לנסח רשימת שבעה שירים, אחד לכל עשור. אבל אז הבנתי שכל המוסיף גורע. אז תמצתתי לשלוש. אלה שהכי משמעותיים לי. אבל בסוף החלטתי להתמקד בשיר אחד מכל הרשימה הזו. שיר יסוד, תמצית, גרעין, מהות. השיר הראשון שהוא גם כתב לו את המילים. שיר שמתאר באופן מזהיר את פני השטח ואת התת-מודע, שיר מסתורי ובהיר, […]

"למוזיקה ולשירים יש את החיצים ללב שאין באף שפה אחרת"   תעודת זהות – גיל: 33, מגורים: תל אביב, מצב משפחתי: נשוי ואב לשתיים, השכלה: תואר ראשון בקומפוזיציה באוניברסיטת ת"א. עוד משהו: "אין לי פייסבוק".   לא רק הכישרון, המקצוענות, שמחת היצירה והמערכונים המדויקים הפכו את "זהו זה 2020" לתוכנית כה משמעותית ונצפית בתקופת הקרונה. השירים שמושרים במהלכה הם אחת מהסיבות המרכזיות לכך, מרגשים ביופיים ובהבעתם, ומשקפים את הלך הרוח הישראלי בתקופה הזו, עם תמהיל שמיטיב לשלב בין תקווה למחאה. […]

ולא אחרת: כך הפכו חמישה גברים בני 70 לדבר הכי חם על המסך   סיום העונה הראשונה של "זהו זה 2020" (כאן 11) הוא הזמנה לפענח את סוד ההצלחה של החלק הכי מקסים בתוכנית – השירים   "אולפן בימי קורונה, חמישה אנשים מבוגרים בקבוצת סיכון. כל הזמן מחטאים עמדות ועמודי מיקרופון. מדי פעם, מישהו מהם שוכח להסיר את המסכה ומתחיל לשיר איתה. אני מזכיר לו להוריד אותה כדי שהמיקרופון יקלוט אותו". הדובר הוא אמיר לקנר, מוזיקאי צעיר (32), מלחין, מעבד […]

"העברית היא סקס-מנייאקית"   אחת לכמה זמן, שוב צץ העניין הזה. מתכנסת קבוצת אנשים, נניח בפגישת זום, רובה נשים, ובקושי גבר אחד. ואז מתחילה ההתחבטות. איך בעצם תתנהל השיחה? האם הרוב קובע, ולכן מותר לפנות אל הנוכחים בלשון נקבה? בשלב הזה, בדרך כלל, משתררת התחושה הקולקטיבית שהאקדמיה ללשון העברית התירה את העניין. אבל האם נכון הדבר?  – או שמא אגדה? "זה כל-כך שנות ה-90", אומרת לי רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית. היא צודקת, כמובן. אבל גם […]

פִטפוט. הצלילים מקדימים את מהות המילה. עוד לפני שצוללים למשמעות שלה. המיצלול ממחיש אותה. פיט-פוט. גם בלי פשר ומובן, המנגינה מרנינה, שובבה, קוסמת לילדים ולמבוגרים. פיט. פוט. אונומטופאה מושלמת (בעברית של האקדמיה: תצליל. מילה שצלילה מביע את הגדרתה. כמו בקבוק ורשרוש). איזה רעש נעים, המולה עדינה, מוזיקה של חיבור בין אנשים. של חיים. המילה שלי היא פִטפוט. אהבה שהיא שילוב של אהבות, בחיבור המביע שבין מילים לצלילים, כתיבה ומוזיקה. שיר שהוא שפה. עתיקה. עוד מהימים של הגמדים אשר ישבו מאחורי […]

פִטפוט. הצלילים מקדימים את מהות המילה. עוד לפני שצוללים למשמעות שלה. המיצלול ממחיש אותה. פיט-פוט. גם בלי פשר ומובן, המנגינה מרנינה, שובבה, קוסמת לילדים ולמבוגרים. פיט. פוט. אונומטופאה מושלמת (בעברית של האקדמיה: תצליל. מילה שצלילה מביע את הגדרתה. כמו בקבוק ורִשרוש). איזה רעש נעים, המולה עדינה, מוזיקה של חיבור בין אנשים. של חיים. המילה שלי היא פִטפוט. אהבה שהיא שילוב של אהבות, בחיבור המביע שבין מילים לצלילים, כתיבה ומוזיקה. שיר שהוא שפה. עתיקה. עוד מהימים של הגמדים אשר ישבו מאחורי […]

סיכום העשור משקיף על כולם מלמעלה עומר אדם, זמר, הוא אחד מאנשי העשור של "גלובס" • פרויקט מיוחד   שימו את עומר אדם בכל מקום – והוא יספק את הסחורה המוזיקלית. מהבסיס הקונצנזואלי, לב המיינסטרים הפופי-מזרחי – יגיע לאן שיתבקש: בדואט עם שלמה ארצי הוא ישדרג את שניהם ("לא הפסקתי לחפש אותך" שכתב ארצי ושניהם הוציאו בסוף 2017). שימו אותו ב"זמר שלוש התשובות" של אלתרמן בגרסה פמיניסטית מהופכת למקור השוביניסטי, לכבוד יום האישה ב-2015 – והוא יספק ועוד איך את […]

ואולי תבוא איזו נחמה   איך ומדוע הפך במרוצה השנים השם היפה נחמה לשם ארכאי, גלותי ויאכנעי? והאם פתאום הוא מגלם הזדמנות חדשה? מאז אתמול מתנגנים ומושרים בישראל שירי נחמה רבים – "נחמה" בביצוע אילנית או חוה אלברשטיין (מילים: רחל שפירא, לחן: נורית הירש), "ואולי תבוא איזו נחמה" של תערובת אסקוט (מילים ולחן: אסף אמדורסקי וג'נגו), "נחמה" של ברי סחרוף (בן הנדלר שותף בלחן), "בואי נחמה" של אלון עדר (מילים ולחן: רן דרום), ועוד – בזכות נחמה ריבלין ז"ל, שנקברת […]

הקסם מתרחש מיידית, עוד בטרם נשמע הצליל הראשון, קסם ויזואלי נוצץ ומסוגנן. "חליל הקסמים" הנודע של מוצרט – בגרסה הנוכחית של האופרה הישראלית  לילדים, שואף להנגיש את האופרה לקהל היעד הצעיר, ואף להאהיב אותה עליו, והדרך לכך היא קודם כול הבמה, שבכל רגע יש בה התרחשות צבעונית מגרה. חגיגה ססגונית לא פחות מאשר חגיגה קוֹלית עם התפוצצות יצירתית של דמיון, נשף בלתי פוסק של יצורים בדיוניים, מחולות בלונים ונשפי ליצנים – תוצר יפהפה של השלישייה – ניב מנור מעצב התפאורה, […]

זעקי ארץ אהובה בשנת 1986, אריק איינשטיין (קרוב לוודאי הזוכה בתחרות היוצר האהוב ביותר בישראל, אילו נערכה) כתב את המילים "הו ארצי מולדתי, את הולכת פייפן. זה היה בשיר "יושב מול הנייר", באלבום "אוהב להיות בבית" – מהאלבומים האישיים ביותר של איינשטיין. אוהב וכואב, הוא חש תסכול מהקושי שלו להביע את ביקורתו: "היה לנו חלום, ועכשיו הוא איננו. אני כל-כך עצוב, בא לי לבכות".   שנות ה-70: שלום לך ארץ נהדרת, שדם בנחליה כמים נוזל אבל אנחנו מקדימים את המאוחר. ההתחלה […]

האחת חלוצה ופורצת דרך. השנייה ממשפחה מוזיקלית נודעת, והשלישית רוקיסטית בתחילת דרכה. על רקע סערת ההקצנה כלפי נשים, בציבור הדתי מתחוללת מהפכה. מבט אל הקרביים שלה   "את רואה כמה שריטות יש על הגוף שלי?", צוחקת ליאת יצחקי. המקום: "צוללת" – אולפן הקלטות בתל אביב. בחוץ – סערה: הדרת נשים על רקע הקצנה דתית מתגברת. אבל במקביל, זרמים תת-קרקעיים נשיים-דתיים עולים על פני השטח ויש להם ריח של מהפכה. ודווקא במוזיקה. קול באישה ערווה? תשאלו את נרקיס – זמרת מגוש […]

מאיר בנאי 2017 נפתחה במהלומת כאב וחוסר אמון. מאיר בנאי היה יוצר אהוב שצניעותו ומופנמותו לא טשטשו את חשיבותו. קולו, בצבע שכמוהו אין, נארג בשירים מהזן הנשאר, שמהם בצבצה נפשו האורבנית-כפרית ("יש בי מזה וגם מזה, יש בי שניהם", כפי שניסח זאת בשיר "וביניהם"). בציבור הישראלי התחושות לנוכח מותו נעות עדיין בין השתוממות וקושי להפנים את היעלמותו הפיזית לבין געגועים וכמיהה. להבדיל מחסרונו הפרטי, בזמר הישראלי מאיר בנאי הוא בן אלמוות. שיריו ממשיכים לפעפע, להשפיע ולהיטמע במעמקי המארג של המוזיקה […]

הללוהו לאונרד כהן הילל את השבור. שיריו היו מושלמים – מוזיקת המילים ומוזיקת הצלילים התאחדו בהם לכדי עולם קטן עם עונות שנה, גיאוגרפיה ומיתולוגיה. אבל גם כאשר סגד בשיריו לנשים במלוא יופיין וקסמן – הוא ידע לפרוס את חולשותיהן, הגלויות והסמויות, ואת מטאפיזיקת הכאב שבפרידה הבלתי נמנעת מהן ומאהבתן. הוא תימלל את המעורער, שר על המתעתע, תיעד את החולף – ובכך ניכס אותו, ולו חלקית. קולו –עשיר במינימליסטיות שאהב לעבות בקולות מקהלות – קיבע את הוודאות של הספקות. את הדמיון, […]

שמם הולך לפניהם שנת 2012 נפתחה בכנסת בדיון של ועדת השרים לענייני חקיקה. ב-1.1.12 היה דחוף לח"כים זבולון אורלב ומירי רגב להביא בפני הוועדה תיקון בהצעת חוק השמות, ולפיו תישלל הזכות מהורים להעניק שמות "יצירתיים מדי" לילדיהם. מה נחשב יצירתי מדי? איך קובעים את זה?, ובעיקר – מי קובע? ואיך בדיוק אוכפים את זה (או אולי – עוקפים את זה?)? התשובות לשאלות אלה לא התבררו מעולם, מפני שבסופו של דבר, ההצעה הנ"ל הייתה כנראה ביזארית מדי אפילו בשביל חברי הוועדה, […]

אז איזו מוזיקה נשמע ביום השואה? שוב קלאסיקות ישראליות שהופקעו מעצמן היומיומי רק משום מלנכוליותן, ונוכסו לימי הזיכרון? "אפר ואבק" – יצירתם הכה-הולמת של יהודה פוליקר ושל יעקב גלעד – מתגייסת בכבוד אך בבדידות של כמעט שלושים שנה, למשימת איוש הפסקול. פה ושם יש מעטים נוספים, כמו האלבום "אברמק" של להקת "קוסקים", אבל ההיצע המקורי-ייעודי עדיין דל. "משא הגעגועים – הדור השלישי במחווה לדור השואה והגבורה" הוא אלבום חדש, שבהחלט עומד בשני אתגרים כבדים – אתגר הזיכרון של השואה ואתגר […]

  הכתבה הזו, בגרסה מצומצמת, היתה אמורה להתפרסם ב"ליידי גלובס" בגיליון שעוסק במוח. ברגע האחרון, היא הועפה משם כי לא התאימה לקונספציה. לא אפרט את תחושותיי כתוצאה מכך. במקום זה, אני מפרסמת את הכתבה כאן, בגרסה הרבה פחות רשמית והרבה יותר אישית ומורחבת מזו שהיתה אמורה להתפרסם. הכתבה מתפרסמת גם באתר של אבשלום אליצור. http://a-c-elitzur.co.il/site/siteArticle.asp?ar=222 * * * על ההתחלה קלטתי את הדיסקים. טעם טוב שנע בין ישן לחדש ובין עברי ללועזי, עם חיבה ניכרת למוזיקה ישראלית כמו: יעל לוי, […]