את השיר "נשים יושבות בחדרים" שמרית אור כתבה במקור על אלמנות צה"ל דרוזיות, שכאבן הטוטאלי והבלתי הפיך – חרישי ושקוף. אבל השיר הזה, כדרכה של יצירה נשגבת, הוא הרבה יותר אוניברסלי ממשמעותו המקורית. הוא מהדהד בעיניי את התקופה האיומה הזו, שבה מהלכות בינינו נשים שימיהן ספורים והן עומדות למות. סיבת המוות: רצח. וישנן נשים, וגם גברים, וילדים, שכבר נרצחו – אך עודם בחיים. קורבנות תקיפה מינית. אחד מהפוגעים השפלים, חיים ולדר, חמק השבוע לנצח מבית דין של מטה ולעולם לא […]